מורה נבוכים לרפורמת רישוי הבנייה: כל בית צריך מרפסת?
הרפורמה שמקדם ראש הממשלה בתחום הפיקוח על הבנייה נועדה לקצר את זמן קבלת ההיתרים לבניית בתים ולסגירת מרפסות, אך לפי גורמים בשוק הנדל"ן, הדרך להליך יעיל עוד ארוכה. מהם היתרונות והחסרונות? כל התשובות
השבוע, לאחר עבודה של כמה חודשים, נחשפה הצעת הרפורמה של משרד ראש הממשלה לתחום הרישוי והפיקוח על הבנייה בישראל. מטרת המהלך שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו היא לקצר את תהליך קבלת האישורים לתוכניות בנייה של מבנים קטנים ומערכות תשתיות מסוימות, כך שלא יעלו על 90 יום. "כלכליסט" עונה על השאלות שעולות על רקע הרפורמה המתגבשת.
1. מה כוללים תהליכי קבלת היתר בנייה?הוצאת היתר בנייה כיום כרוכה בקבלת אישורים מגופים שונים, דבר המסרבל את התהליך. "היזם צריך להגיע לרשות המקומית ולפנות למהנדס העיר, כדי לקבל טופס שעליו הוא צריך להחתים גורמים שונים", מסביר מנכ"ל התאחדות הקבלנים יוסי גורדון. "חלק מהאישורים ניתנים ברשות עצמה וחלק אצל רשימה ארוכה של גופים חיצוניים, כגון מכבי אש ופיקוד העורף".
2. כמה זמן לוקח לקבל את האישורים?לדברי גורדון, "הממוצע הארצי להשלמת כל האישורים עומד על כשנה וחצי. בתל אביב הממוצע עומד על כשנתיים. לפי הרפורמה אמור משך הזמן להתקצר לשלושה חודשים בלבד. תוכנית שלא תקבל טיפול בטווח הזמן הזה תסורב ותחזור ליזם". עם זאת, גורדון מסייג כי "אני לא בטוח שהדבר יפתור את המצב הקיים".
3. איך מתנהל הפיקוח על ההיתרים?עו"ד תמי רוה ממשרד עורכי הדין יהודה רוה ושות' מספרת כי הפיקוח היום נעשה על ידי כוח האדם הקיים של הרשויות, שבדרך כלל אינו מספיק. "אם בונים עוד קומה או סוגרים מרפסת בלי היתר, לרוב יבואו פקחים רק אם השכנים התלוננו והזמינו אותם".
למרות זאת, רוה סבורה כי הוצאת הפיקוח לגורמים חיצוניים כפי שמתכננת הרפורמה תהיה "קפיצה גדולה מדי קדימה שתפתח פתח לשחיתויות. צריך להגדיל את אמצעי הפיקוח הקיימים היום ולהשאירם בתחום המדינה והרשות". לדברי גורדון, לפי הרפורמה המוצעת, תהליכי הפיקוח עדיין יעברו דרך העירייה, אך כל הגורמים האחרים מחוץ לעירייה ירוכזו בגוף בקרה אחד: "זה מצריך שכל אחד מהגופים החיצוניים יסמיך אנשים מטעמו שיוכלו לפעול במסגרת גוף הבקרה וזה תהליך בכלל לא פשוט". 4. מהם מסלולי האישורים החדשים?משרד ראש הממשלה מבקש לחלק את אישור הבנייה לשלושה מסלולים:
א. מסלול פטור - שבו יינתן אישור מיידי לכל בקשה שתעמוד בדרישות הסף לבנייה. אליו יופנו תוכניות לבניית גדרות בגובה שאינו עולה על שני מטרים, התקנה של מזגנים בבתים ובתעשייה, והתקנת תאים פוטו־וולטאיים (תאים לייצור חשמל סולארי).
ב. מסלול מקוצר של 45 יום - יאפשר אישור של שינויים במבנים, דוגמת תוספת של עד 25 מ"ר לדירה, סגירת מרפסת והקמת פרגולה. ג. מסלול מלא של 90 יום - שבו יאושרו הקמה של בנייני מגורים של עד ארבע קומות, גשרים ותוספות למבנים קיימים שששטחן יותר מ־25 מ"ר. 5. האם הרופורמה תחסוך כסף למשק?היקף הבנייה בתחומים שאמורים להיכלל במסלולי האישורים החדשים נאמד לפי נתוני הממשלה בכ־35 מיליארד שקל בשנה. לפי חישוב של צוות המומחים שהכין את הרפורמה, קיצור תקופת הרישוי בוועדות ופיקוח על כל תהליכי הבנייה תחת גג אחד יאפשר ליזמים לחסוך כסף רב באמצעות תכנון נכון של תהליכי הבנייה, רכש החומרים, עלות העבודה והשיווק. על פי הערכות הצוות, מדובר בחיסכון של כרבע מיליארד שקל בשנה.
6. אלו בעיות יכולה הרפורמה ליצור?רוה מסבירה כי שלב הרישוי מגיע לאחר שלב התכנון, שצריך גם הוא לעבור רפורמה מקיפה: "אם על כל שינויי תב"ע יצטרכו להמתין בין שנה לחמש שנים, לא תהיה משמעות לקיצור הליכי הרישוי". נוסף על כך, רוה אומרת כי עלולה להיווצר בעיה עם לוחות הזמנים: "כבר ניסו בעבר לקצוב את עבודת הוועדות, אבל לשוא. צריך לקבוע שאם ועדה אינה עומדת במגבלת הזמן - יראו את הבקשה כאילו אושרה. מי שיישא באחריות תהיה הוועדה, והדבר יאיץ את הטיפול בכל בקשה".
14 תגובות לכתיבת תגובה