ב־2010 מפת בתי ההשקעות תיראה אחרת

רפורמת בכר, הצמיחה הרציפה בכלכלה בישראל והפריחה בשווקים הפיננסיים שינו את התעשייה ללא היכר. שינויים אלו באו לידי ביטוי בגידול במספר הגופים הפעילים, בגידול דרמטי בהיקף הנכסים המנוהלים על ידי בתי ההשקעות ובגידול שחל במספר המועסקים בהם.

מהפכת האשראי

בתי ההשקעות הובילו תהליכים של חדשנות פיננסית ויוזמות שיווקיות שקודם לא היו חלק מהמציאות בתחום ניהול הכסף בישראל.הם היו שותפים למהפכת האשראי החוץ־בנקאי כמו גם לשגיאות שנלוו לה, לכניסת מוצרי המדדים ומוצרים פיננסיים חדשנים ולהתפתחות המגוון הרחב בחלופות ניהול הכספים השורר כיום.

חלקם חדרו לתחום ניהול חיסכון ארוך טווח - גמל ופנסיה - עובדה אשר הביאה לפתחם לראשונה מאות אלפי לקוחות. זו היתה ראשיתה של קמעונאות אמיתית.

מציאות זו חייבה את בתי ההשקעות להשקיע בכל הקשור לפיתוח ובנייה של מערכי שירות ללקוחות, חיזוק תשתיות ושיפור בניהול ההשקעות, אך גם הביאה להם את ההזדמנות הגדולה להעמיק את הקשר עם הלקוחות ולייצר נאמנות וזהות מותגית.

תעשיית בתי ההשקעות בישראל, בשונה מתעשיות הבנקאות והביטוח, מתאפיינת בשונות רבה מאוד בין הגופים הפעילים בה. ניתן להבחין ולסווג את בתי ההשקעות לפי גודל, סוג הבעלות ומגוון הפעילויות. בהכללה ניתן לחלקם למספר קבוצות:

1. בתי השקעות גדולים/בינוניים בבעלות פרטית.

2. בתי השקעות שבבעלות חברות הביטוח, אשר הפכו עם גל הרפורמות לגורם פיננסי לכל דבר ועניין.

3. בתי השקעות קטנים.

ראוי לציין כי רוב הגופים אינם ציבוריים ואינם זהים בתחום ניהול הנכסים. לדוגמה, חלקם נעדר פעילות חיסכון וחלקם אף אינו פעיל כלל בתחום השירותים הפיננסיים.

השינוי שבפתח

כשהגיע המשבר של 2008, נאבקו בתי ההשקעות בשלוש חזיתות: ניהול הנכסים, שימור הלקוחות והשמירה על הרווחיות של עצמם.

ברמת המאקרו ניתן לסכם כי התעשייה התמודדה בהצלחה עם המשבר. התיקון החד בשווקים, אשר רבים חשבו כי יימשך שנים, תרם תרומה משמעותית לתוצאה זו. ואכן, מרבית הנזק שנגרם לנכסי הלקוחות כוסה. חזרת תחושת הביטחון של הציבור ומשטר ריבית אפסית לצדה החזירו את הלקוחות לשווקים וכל אלה השתקפו כמובן בשיפור ברווחיות ובאיתנות הפיננסית של בתי ההשקעות.

אולם מתחת לפני השטח נותרה שורה של שאלות ודילמות שהתעשייה תידרש להתמודד עמן בעתיד:

1. מהי המסה הקריטית לניהול פעילות בית השקעות.

2. האם ניתן לקיים מגוון פעילויות רחב גם במקרה של גוף בינוני/קטן.

3. איך מתמודדים עם רגולציה ההולכת ומכבידה ואשר בין היתר מחייבת השקעה בהון עצמי בחלק מהפעילויות.

4. איך צריך להיראות מבנה הבעלות העתידי? האם פרטי או ציבורי, ומה פרופיל המעורבות של הבעלים.

5. וכמובן ומעל לכל - איך מאזנים בין תשואה לסיכון וכיצד מתאימים מוצרים ללקוחות על פי צורכיהם תוך שמירה על שקיפות מלאה.

תהליך המיקוד

ברור כי מדובר בשאלות עסקיות של הגופים השונים, אולם יש לדברים גם ממד ציבורי וזאת בשני מישורים מוכרים - יציבות מחד גיסא ורמת תחרות מאידך גיסא.

ככל שניתן להעריך עתה, אנו מצויים בתהליך אשר יוביל את התעשייה בסופו של יום להתארגנות שונה מזו שנראית היום.

להערכתי, תהליכי השינוי יתרחשו סביב כמה צירים:

הציר הראשון - תהליכי מיזוג ורכישה אשר יונעו בצורך להשיג מסת פעילות שתאפשר רווחיות יחד עם עמידה בכללי הרגולציה החדשים. סביר להניח שתהליכים אלה שיצאו לדרך כבר השנה, יימשכו ויזכו בדרך כלל לברכתו של הרגולטור.

זהו תהליך מאתגר בפרט באותם מקרים שבהם יתמזגו גופים בעלי גודל דומה, קווי פעילות דומים ותרבות ניהול שונה.

הציר השני - הגברת תהליכי מיקוד והתמחות מצד חלק מהגופים שלא ימוזגו. אלו ימותגו כבוטיקים לפעילות פיננסית. איכות עודפת בניהול הכסף יחד עם חדשנות יצטרכו לפצות על מגבלות הגודל וחסמי כניסה שיווקיים.

גופים אלה יאופיינו בפרסונליזציה גבוהה - כלומר, יהיו מזוהים עם המנהלים/בעלים שלהם. זיהוי זה מעניק יתרון לגופים אך גם טומן בחובו סיכון הנובע מתלות גבוהה בזהות המנהלים/בעלים שתגבה מחיר יקר במקרה של טעויות.

בתהליך המיקוד, גופים שהרחיבו את קשת פעילותם בשנים האחרונות אך לא הגיעו למסת פעילות שתאפשר רווחיות ביחד עם עמידה בכללי הרגולציה, ישילו פעילויות כחלק מהתהליך. להערכתי, מי שלא יעשה כן יימצא בפני מודל רווחיות בעייתי.

יוזמות ושיתופי פעולה

ראוי לציין כי סגמנט גופים זה בתעשייה יכול להוות כר פורה לפיתוחם של יוזמות ושיתופי פעולה בתחום השירותים הנלווים שאינם בליבת ניהול ההשקעות ובכלל זה תפעול, תפעול חוב וניהול סיכונים.

יש מקום לאפשר למגמה זו להתפתח, והיא בהחלט יכולה לעלות בקנה אחד עם דרישות הרגולציה ובלבד שהרגולטור ישמור על פתיחות ראויה.

הציר השלישי - מישור הבעלות. הבעלות כיום הנה משלושה טיפוסים: חברות ביטוח, גופי השקעה ובעלים פרטיים.

התהליך במקרה זה יהיה יותר ממושך, אולם ברור כי ככל שיעבור הזמן הבעלים שהנם המייסדים, ובדרך כלל גם המנהלים, יחפשו את האקזיט, בפרט במקרים של היעדר דור ממשיך.

כאן אני צופה כי חברות הביטוח יימצאו בצד הרוכשים/ממזגים מתוקף היותם שחקנים אסטרטגיים ובעלי יכולת פיננסית גבוהה יותר מכל גוף אחר. המגמה תבלוט עוד יותר בתחום החיסכון ארוך הטווח,

יתרון קבוצות הביטוח

התיקונים האחרונים ברגולציה מקנים יתרון לקבוצות הביטוחיות בהיותן גוף הכולל את כל סל המוצרים הפנסיוניים ביחד עם דומיננטיות בתחום מערכי ההפצה ובפרט בקרב סוכנויות ההסדר.

להערכתי, בניגוד לכמה מקרים שקרו בשנים האחרונות, התעשייה לא תמשוך בעתיד בעלים שאינם בעלי רקע של עיסוק בפיננסים. ניכר כי תעשייה זו מחייבת בעלות מעורבת או כזו המקנה יתרון אסטרטגי לעסק.

סימן שאלה שאינו פתור נוגע לאפשרות של בעלות זרה. אין לפסול הפתעות בעתיד גם מגזרה זו.

כל המתואר לעיל ייצור בתוך כמה שנים שינוי משמעותי בענף. ניהול נכון של התהליכים אמור לתרום לחיזוק התעשייה ולשיפור באיכות ניהול הכסף, ניהול הסיכונים והשירות ללקוח.

האתגר לרגולטור, שהיה מוטרד עד כה משאלות יציבותיות, הנו ללוות את התהליך ולשמור כי לא נסיים אותו שוב עם שלושה־ארבעה גופים המרכיבים באופן בלעדי ענף.

שמירה על תחרות הנה מטרה ראויה, ולמותר לציין כי בדרך כלל היא מביאה עמה שיפורים ותהליכי חדשנות שיש להם מקום וחשיבות במערכת הפיננסית בישראל.