למה המגזר הציבורי לא עובר לתאורה חסכונית?

צמצום של צריכת החשמל על ידי מעבר לתאורה "ירוקה" יכול לחסוך לחברות במגזר הפרטי עשרות אחוזים בצריכת האנרגיה, מה שיתבטא גם בחיסכון של עשרות אלפי שקלים בשנה. חברת VERT, שמתמחה בייצור ושיווק מערכות תאורה חסכוניות, ערכה לאחרונה פיילוט עם חברות מובילות במשק, שתוצאותיו נחשפות לראשונה ב"כלכליסט".

הפיילוט, שהשתתפו בו בין השאר בנק הפועלים, אסם, קוקה קולה ודיזנגוף סנטר, מצא כי החברות רשמו ירידה בצריכת החשמל בהיקף שנע בין 60% ל־92%.

צמצום צריכת החשמל על ידי החלפת הנורות אינה דורשת התקנת תשתית מיוחדת. החברות שהשתתפו בפיילוט התקינו נורות לד (LED), הפועלות באמצעות שבב אלקטרוני, במקום נורות הליבון או הנורות הפלורסנטיות הרגילות.

נורות לד מצטיינות בצריכת אנרגיה נמוכה, ואורך החיים שלהן הוא פי 60 מזה של נורת ליבון רגילה. לדברי רונן שטיינר, מנכ"ל VERT, "השלב הבא הוא יישום תוכנית ההתייעלות האנרגטית גם במתחמי מגורים. לאחרונה חתמנו על חוזה עם קבוצת קבלנים שבונה כמה שכונות במזכרת בתיה ובזכרון יעקב, שם כל מערכי התאורה יתבססו על נורות לד".

מודל נוסף של התייעלות אנרגטית שמקודם בימים אלו בישראל הוא הקמת קרן שתממן את החלפת מערכי התאורה והמיזוג לכאלו שנחשבים לחסכניים יותר. הקרן שתבצע את שינויי התשתית בפועל תתחלק עם הגוף המחליף בכספים שנותרים כתוצאה מהחיסכון באנרגיה. אחת החברות שעוסקות בתחום היא ESCO Israel, שהקימה לאחרונה כמה קרנות שיסייעו בהתייעלות אנרגטית במבני ציבור. הקרנות שהוקמו הקצו עד כה 15 מיליון שקל להחלפת המערכות בבתי אבות, במרכזים סיעודיים ובמוסדות גריאטריים, וכ־6 מיליון שקל למוסדות רשת החינוך של מרכז ישיבות בני עקיבא. ב־ESCO Israel מציינים כי פרויקטים שכבר מתבצעים בשטח, כגון התייעלות במערך המנועים במפעל נייר חדרה, או החלפת מערך התאורה במתחם העסקים "גיבור" בבורסה ברמת גן, יחסכו בין 350 ל־600 אלף שקל בשנה.

במגזר הציבורי מתמהמהים

בעוד במגזר הפרטי עוברים בהדרגה לחיסכון אנרגטי, במגזר הציבורי הנושא מתעכב, למרות פוטנציאל החיסכון העצום למשק. לפני כשנה ניסו כמה חברי כנסת לקדם הצעת חוק שתחייב מבנים ציבוריים להחליף את מערך הנורות לכאלו שמצטיינות בצריכת חשמל נמוכה, כדי להביא לחיסכון אנרגטי שיאפשר צמצום בפליטת גזי החממה, חיסכון תקציבי בהוצאה על חשמל והקלה על עומס הצריכה. הבעיה התעוררה כאשר מחלקת המחקר של הכנסת לא הצליחה לאמוד את התועלת הכלכלית של המהלך - משום שלא נמצאו נתונים מדויקים על מספר הנורות שמותקנות במבנים ציבוריים. עם זאת, מחלקת המחקר העריכה שהחלפת נורה אחת תביא לחיסכון של כ־40 שקל בשנה, שעשוי להצטבר לחיסכון של מאות מיליוני שקלים לכלל המגזר הציבורי.

גופים אחרים במשק דווקא מסוגלים להעריך את היקף החיסכון הכספי. אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר ששימש בעבר כמנכ"ל משרד האנרגיה, מעריך שהתייעלות אנרגטית עשויה לחסוך למשק כרבע מיליארד שקל בשנה. למרות התועלת הברורה שטמונה בהתייעלות זו, מדינת ישראל לא השכילה לקדם התייעלות אנרגטית באופן גורף. במקום לחייב גופים להקטין את צריכת החשמל, החליטו הממשלה הקודמת והנוכחית לעודד ייצור חשמל באמצעות הקמת תחנות כוח או עידוד יצרני חשמל פרטיים.

מקנזי מתריע, ה־OECD יסדר

לפני כשנה אישרה ממשלת ישראל יעד של ההתייעלות האנרגטית, בדמות הפחתה של 20% מצריכת החשמל עד 2020. מה שעשוי לקדם את הנושא הוא שאיפתה של ישראל להצטרף לארגון המדינות המתפתחות (ה־OECD).

אחד הנושאים שאליהם נדרשת המדינה להתייחס כחלק מתנאי ההצטרפות הוא השליטה על רמת זיהום האוויר. חברת מקנזי, שערכה בחודשים האחרונים עבור המשרד להגנת הסביבה סקר לגילוי פוטנציאל הקטנת רמת פליטות גזי החממה, הגישה לפני כשבוע את מסקנותיה, ומהן עולה כי סקטור החשמל אחראי ל־55% מסך פליטות המזהמים, כולל גזי חממה, וכי עד 2030 עלולה ישראל להכפיל את היקפם. על פי מקנזי, אחת הדרכים לבלימת המגמה היא שינוי תמהיל הדלקים בישראל, מהלך שעשוי לקחת כמה שנים. דרך נוספת, שנראית על פניה קלה יותר ליישום מהיר, היא התייעלות אנרגטית באמצעות שימוש בנורות חסכוניות, רכישה של מכשירי חשמל חסכניים ועידוד כניסתן של מכוניות חשמליות.

לגבי עידוד המכוניות החשמליות פעלה המדינה באמצעות הפחתת מס הקנייה על מכוניות היברידיות (בעלות מנוע בנזין שפועל במקביל למנוע חשמלי) ל־30% לעומת 90% על שאר המכוניות בישראל. מכוניות חשמליות, שיפעלו תוך הטענתן בתשתית החשמל שמוקמת על ידי חברת בטר פלייס, זכו לפטור גורף ממסים.

בנוגע למכשירי חשמל בזבזניים העביר משרד התשתיות בתחילת השבוע תקנות חדשות בוועדת הכלכלה של הכנסת, ולפיהן ממרץ 2010 ייאסר בישראל שיווקם של מכשירי חשמל בזבזניים. מדובר במכונות כביסה, מייבשים, מדיחי כלים ותנורי אפייה חשמליים בעלי צריכת אנרגיה גבוהה מהצריכה המקסימלית שיקבע מכון התקנים. על פי משרד התשתיות, המשק צפוי לחסוך בעזרת המהלך כ־120 מיליון קוט"ש בשנה בממוצע, וכ־6.5 מיליארד קוט"ש עד סוף 2020.