אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בנק ישראל דורש לקבל כל מידע פלילי על מבקשי היתר שליטה בבנקים צילום: בלומברג

בנק ישראל דורש לקבל כל מידע פלילי על מבקשי היתר שליטה בבנקים

מעוניין להסדיר את זכותו לעיין במידע פלילי על מבקשי היתר שליטה ומועמדים לכהן כדירקטורים בבנקים - גם במקרה שבו התקבלה החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין את המועמד. משפטן: "הדבר נוגד את הדמוקרטיה"

10.11.2009, 21:03 | צמרת פרנט ותומר זלצר

בנק ישראל מבקש להסדיר בחוק את זכותו של נגיד בנק ישראל לקבל כל מידע על רישום פלילי של מבקשי היתר שליטה ומועמדים לכהן כנושאי משרה בכירה ודירקטורים במערכת הבנקאית. כך עולה מנייר עמדה שהגיש בנק ישראל לוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת. הוועדה תדון היום בתיקון תקנות המרשם הפלילי ותקנות השבים (גופים הרשאים לקבל מידע).

עד היום, כשבנק ישראל בחן בקשות להיתר או למינוי דירקטורים, התקבל המידע מהרשויות בהתבסס על חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה. כעת, בעקבות יוזמת משרד המשפטים לעשות סדר בזרימת המידע לגופים השונים, מבקש בנק ישראל לאפשר לו לעיין במידע על מקרים שבהם התקבלה החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, וכן במידע על משפט שבו עוכבו ההליכים. בנק ישראל מבקש להוסיף את שמו של הנגיד או אדם אחר שהוסמך מטעמו לרשימת הגופים הרשאים לקבל מידע על אדם לצורך מתן רישיון, היתר לשליטה והיתר להחזקת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי.

בין הנימוקים שהופיעו בנייר העמדה שהוגש צוינה רגישות המערכת הבנקאית במשק והחשש מנזקים שעלולים להוביל לקריסתו של בנק. כמו כן, צוינה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה שפורסמה ב־1991 והדגישה כי במתן היתר שליטה בבנק נדרש המבקש למידה רבה של טוהר מידות, יושר, הגינות ורמה גבוהה של ניקיון כפיים. בשיקולים אם לתת היתר שליטה מביא בנק ישראל בחשבון את ניסיונו העסקי, חוסנו הכלכלי וניקיון כפיו של המבקש. נגיד בנק ישראל מוסמך לשנות היתר שליטה קיים במקרה הבא: "אם הוגש כתב אישום נגד בעל היתר בעבירה אשר לדעת הנגיד הרשעה בה היתה מצדיקה את ביטול ההיתר או שינויו, מחמת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, רשאי הנגיד - לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות - לשנות את ההיתר ולקבוע בו הוראות ותנאים שיחולו בתקופה שייקבע".

"בניגוד לכללי הצדק הטבעי"

 

משפטנים המתמחים בתחום הבנקאות חלוקים בדעותיהם בנוגע למידת האפקטיביות של הבקשה והאם יש בה משום פגיעה במעמדם של נושאי המשרה בבנקים. עו"ד מיקי שפיגלמן, שותף במשרד שפיגלמן, קורן, ברק, זמיר ושות', אומר: "אני יכול להבין את בקשת בנק ישראל לדיווח מנושאי משרה בכירים על עבר פלילי, זו דרישה רציונלית לחלוטין, אבל בנוגע למידע על חקירות, הרי שמדובר בבקשה שנוגדת את הדמוקרטיה ואת כללי הצדק הטבעי. התוצאה תהיה שהרגולציה תיהפך למכשיר שגובל בשלילת זכויות פרט". לעומתו, עו"ד גיורא ארדינסט, שותף מייסד משרד ארדינסט, בן נתן ושות', דווקא תומך בדרישת בנק ישראל: "לציבור יש אינטרס שבעל שליטה או דירקטור יהיה אדם שהוא מעל כל חשד. לפעמים יש מצבים שבהם אין מספיק ראיות להרשעה פלילית ואפילו אין מספיק ראיות להגשת כתב אישום, אבל עדיין אדם סביר יכול להגיד שיש בעיות עם דרך התנהגותו של האדם".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות