אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך להרוויח משפעת החזירים צילום: אי אף פי

איך להרוויח משפעת החזירים

על פי ארגון הבריאות העולמי 15%-45% מאוכלוסיית העולם יידבקו בשפעת החזירים. מי הן החברות שמייצרות את התרופות לשפעת החזירים, מי מפיץ אותן, מי נהנה מתמלוגים ואיזו מניה סינית קטנה לא מפסיקה לעלות. ניתוח בית ההשקעות קמליה עבור "כלכליסט"

11.11.2009, 15:48 | ענת ציפקין

שמונה חודשים חלפו מאז התגלה נגיף שפעת החזירים, וקצב ההידבקות בו הולך וגדל. עם בוא החורף, קיימות ציפיות ריאליות להתפרצות גל שני של מקרי הידבקות בשפעת החזירים בחצי הכדור הצפוני. לאחרונה אף הכריז נשיא ארצות הברית ברק אובמה על מצב חירום לאומי, מתוך חשש כי ייווצר צורך לטפל במספר גדול של חולים ולהיערך לאספקת חיסונים לאוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה.

מבחינה סקטוריאלית, ניתן לחלק את החברות שיכולות להרוויח מהתפרצות שפעת החזירים לשלוש קטגוריות: חברות התרופות הגדולות, אשר כבר מספקות חיסונים וכבר יש להן מוצרים רבים במחזור. השפעת הגידול במכירות מוצרים הקשורים בשפעת החזירים על פעילותן מתונה יחסית.

סקטור שני הוא חברות קטנות הנמצאות בשלבי פיתוח שונים של תרופות או חיסונים לשפעת החזירים. אם חברות אלו נוחלות הצלחה בפיתוח ובמסחור התרופה או החיסון, ההשפעה על תוצאותיהן משמעותית ביותר.

הקבוצה השלישית היא מוסדות רפואיים, כולל בתי חולים, וגם ספקי ציוד רפואי, שיושפעו במקרה שתחול עלייה דרמטית במספר המאושפזים, כפי שכנראה צפוי לקרות.

15%-45% יהיו חולים

על רקע הערכת ארגון הבריאות העולמי (WHO), כי 15%–45 מאוכלוסיית העולם יידבקו בנגיף, וכי על כל 1,000 חולים יהיו 40 שמצבם יחייב אשפוז, מנתח בית ההשקעות קמליה עבור "כלכליסט" את אפשרויות ההשקעה בחברות הפועלות בתחום החיסונים והתרופות לשפעת החזירים ברחבי העולם.

בקמליה סבורים כי ה"אקשן" האמיתי נמצא בקרב החברות הקטנות, הנמצאות בחזית הטכנולוגיה, ושפעילותן הקשורה לשפעת החזירים מהווה מרכיב משמעותי לעומת יתר הפעילויות שלהן. ההשקעה במניות חברות התרופות הקטנות היא כמובן השקעה בינארית: אם הן יפתחו חיסון או תרופה מוצלחים, הרי ששוויין יכול לזנק במהירות ובחדות. לעומת זאת, אם החברה נכשלת בכך, שווייה עלול לצנוח, ולמעשה ההשקעה עלולה לאבד את כל ערכה.

בקמליה מאמינים כי השקעה בחברות גלעד (Gilead) וסינובאק ביוטק (Sinovac), הנחשבות לחברות קטנות יחסית, עשויה לשמש גידור במקרה של עלייה בהתפרצות שפעת החזירים בחודשי החורף הקרובים. נוסף על כך סבורים בקמליה, כי התשואות במניות אלו אינן בינאריות, מכיוון שהחברות מדווחות גם על הכנסות נוספות, הנובעות מייצור תרופות אחרות, כלומר מקור הכנסותיהן מגוון, אך אינו גדול מדי. בקמליה נותנים המלצת "קנייה" לשתי מניות אלו.

החברות הגדולות

באפריל השנה הוציא ארגון התרופות והמזון האמריקאי (FDA) אישור חירום מיוחד עבור התרופות טמיפלו (Tamiflu) ורלנזה (Relenza), המיועדות לטיפול במחלה. טמיפלו נמצאת בבעלות ענקית התרופות רוש (Roche), המשלמת תמלוגים בשיעור של 20% מהכנסותיה ממכירת התרופה לחברה האמריקאית גלעד שפיתחה את התרופה. התרופה השנייה, רלנזה, נמצאת בבעלות ענקית התרופות גלקסו סמית' קליין (GSK). הירידה השנת 2008 במכירת תרופות נגד שפעת לסוגיה, דוגמת שפעת העופות, נובעת בעיקר מרמות מלאי גבוהות שנצברו בצינורות ההפצה עוד ב־2007. קצב המכירות של התרופות מושפע לרוב מהתפרצויות של המחלה וממדיניות הממשלות לגבי טיפולים תרופתיים מונעים וחיסונים.

לבד מרוש ומ־GSK, גם יתר החברות הגדולות נהנות מהמצב. לפני כחודשיים אישר ה־FDA ארבעה חיסונים נגד שפעת החזירים, המיוצרים על ידי סאנופי־אוונטיס, CSL, אסטרה־זנקה ונוברטיס. לחברות GSK, נוברטיס ואסטרה־זנקה יש הזמנה לאספקת 250 מיליון חיסונים לממשלת ארצות הברית עד סוף שנה. לחברת מרק (Merck) יש הסכם הפצה עם החברה האוסטרלית CSL.

תרופת הטמיפלו פותחה על ידי גלעד ונמצאת בשימוש רחב משנת 1999. המכירות בפועל מתבצעות על ידי חברת רוש, המעבירה לגלעד תמלוגים לפי הנוסחה הבאה: על הכנסות שמעל 200 מיליון דולר ומעל 400 מיליון דולר מקבלת גלעד תמלוגים בשיעור 14% ו־22%, בהתאמה.

כ־80% מהכנסות גלעד נובעות מתרופות לנגיף האיידס, תחום הצומח בשיעור שנתי של כ־10%. בשנים 2008-2007 קיבלה החברה תמלוגים מצטברים בסך כ־156 מיליון דולר עבור הטמיפלו, ולשם השוואה, בהתפרצות הקודמת של שפעת העופות ב־2004 קיבלה תמלוגים מצטברים בסך של 400 מיליון דולר.

ברבעון השלישי של 2009 הסתכמו התמלוגים מתרופת הטמיפלו ב־114 מיליון דולר, ותרמו רווח של כ־9 סנטים למניה. קצב זה צפוי להתגבר ברבעונים הבאים, עם הגידול באספקת חיסונים. הטמיפלו עשויה להגדיל את הרווח של החברה ב־10%-15% ברבעונים הבאים.

החברות הקטנות

סינובאק ביוטק - היצרנית הסינית היחידה של חיסון לשפעת העופות שקיבלה את אישורה של ממשלת סין. לחברה הכנסות בסדר גודל של 50 מיליון דולר, בין היתר מתרופות נגד צרבת, והיא רווחית החל משנת 2007. ארגון הבריאות העולמי קבע שהאפקטיביות של החיסון שפיתחה החברה זהה לאפקטיביות של החיסונים שפותחו על ידי חברות מערביות. עם זאת, החיסון טרם נבדק עבור אוכלוסיות גדולות, ועדיין נשארו חששות לגבי בטיחותו.

למרות זאת, הזמינה ממשלת סין מהחברה 12 מיליון חיסונים, כך שהכנסותיה של החברה ברבעון השלישי השנה צפויות להגיע ל־50 מיליון דולר. על פי הערכות, כ־20%-30% מאוכלוסיית אסיה יידבקו במחלה (כ־448-672 מיליון חולים) עם שיעור תמותה צפוי של 0.1% עד 0.5%, כך שהחברה מעוררת ציפיות גדולות בקרב המשקיעים בה.

מניית החברה הניבה את התשואה הגבוהה ביותר מבין המניות הסיניות הנסחרות בארה"ב. לאחרונה קיבלה החברה אישורים עבור שימוש בחיסון שפיתחה לשפעת החזירים במקסיקו ובהונג קונג.

Novavax - החברה נמצאת בשלב 2 של פיתוח וניסוי לחיסון נגד שפעת העופות. הייחודיות של המוצר שמפתחת החברה נובעת מאופן הייצור שלו. בעוד שחברות אחרות מייצרות את החיסון באמצעות שתילה של הווירוס בביצי תרנגולות, תהליך הנמשך ארבעה־שישה חודשים, החברה פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לה לייצר את החיסון תוך 10–12 שבועות, תוך שימוש בתאים חיים. באמצעות טכנולוגיה זו ניתן לחסן אוכלוסיות גדולות במהירות, ואף להגיב בצורה מהירה על וריאציות חדשות של הווירוס. לחברה אין כיום הכנסות מפעילות, והיא נסחרת לפי שווי של כ־400 מיליון דולר. בשוק נפוצו שמועות על רכישתה על ידי אחת החברות הגדולות. ממשלת ספרד השקיעה לאחרונה 80 מיליון דולר בפרויקט הפיתוח של החברה.

AVI Biopharma - חברת ביוטכנולוגיה עם כמה תרופות בשלבים ראשונים של פיתוח. במאי 2009 קיבלה החברה חוזה מהסוכנות האמריקאית להפחתת איומים בשווי של 5 מיליון דולר, עבור פיתוח של תרופה נגד שפעת חזירים. בתגובה זינקו מניות החברה במאות אחוזים, והחברה ניצלה את ההזדמנות לגייס כ־35 מיליון דולר בסוף אוגוסט. החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ־177 מיליון דולר, עם מזומן נטו בסכום של 55 מיליון דולר, כאשר קצב שריפת המזומנים השנתי שלה הוא כ־10–12 מיליון דולר בשנה.

DYNAVAX - חברת ביוטכנולוגיה קטנה עם חיסון לשפעת החזירים בשלב התחלתי של פיתוח. החברה נסחרת בשווי שוק של כ־52 מיליון דולר עם מזומן נטו של כ־55 מיליון דולר, כאשר היא שורפת כ־10–12 מיליון דולר בשנה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה