אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרקליט המדינה: חייבים להגן על המערכת הפיננסית. אנו מצפים מהבנקים לדווח צילום: עמית שאבי

פרקליט המדינה: חייבים להגן על המערכת הפיננסית. אנו מצפים מהבנקים לדווח

בהשתלמות בנושא איסור הלבנת הון אמר משה לדור: "המטרה שאנחנו מכוונים אליה היום היא לפגוע בהון השחור, בעבריינים וברכוש שהם צוברים באמצעות העבירות". רוני חזקיהו: "אנחנו פה כדי להסיר את ההתלבטות מהבנקאים"

11.11.2009, 14:13 | איתי הר אור

פרקליט המדינה, משה לדור, אמר לפני זמן קצר כי סיבה נוספת לשפר את המלחמה בהלבנת ההון היא לא רק הרצון להילחם בפשיעה בכלל, פשיעה כלכלית בפרט ובפשיעה מאורגנת במיוחד, אלא כי יש לנסות להגן על המערכת הפיננסית, בכך שתסתמך על הון לבן ולא הון שחור. "זה מסוכן להסתמך על הון שחור שמי יודע מאיפה הוא הגיע. האם הבנקאות הישראלית והמערכת הפיננסית מוכנים להיות פיתויי להון השחור? התשובה חייבת להיות לאו מוחלט". לדור אמר את הדברים בהשתלמות בנושא איסור הלבנת הון שנערכת במלון קראון פלאזה בתל אביב.

עוד אמר לדור: "אין לך פשיעה כלכלית שבסופו של דבר לא מכוונת להכשיר את ההון ולהפיק ממנו את מלוא הרווחים ומלוא ההנאה. לכן יש לטפל במה שמהווה את החולייה האחרונה שמפיקה את התועלת מהפשיעה. זוהי אותה פשיעה של עבירות מקור. אנחנו חייבים להגיע למצב שבו באמצעות אכיפה אפקטיבית לא תהיה מוטיבציה לעבור עבירות שתוצאותיהן תהיינה כלכליות".

בהמשך אמר לדור: "המטרה שאנחנו מכוונים אליה היום היא לפגוע בהון השחור, בעבריינים וברכוש שהם צוברים באמצעות העבירות. צריך לשכלל את השיטות כדי להילחם באותו הון שחור שמבקשים להלבינו. העולם הופך להיות כפר קטן אבל נגיש בדרך פרובלמטית. לא קל להגיע לאותו רכוש שנצבר על ידי העבריינים. ולכן יש לנו את רשות איסור הלבנת הון ואנחנו פועלים לשכלל גופים נוספים".

רוני חזקיהו, צילום: אוראל כהן רוני חזקיהו | צילום: אוראל כהן רוני חזקיהו, צילום: אוראל כהן
"מצפים מהבנקים לדווח"

לגבי החובות של המערכת הבנקאית לדווח על פעולות חשודות, אמר פרקליט המדינה: "אנחנו מצפים מהמוסדות הפיננסים לסייע לנו. לדווח לנו מהן הפעולות החשודות. עם היכולות הגדלות בתחום המחשוב אנחנו מבקשים להכיר היכרות צמודה יותר של העבריינים, של אלה שהם החולייה האחרונה. אני יודע כמה חשוב לבנקאי לשמור על סודיות הפעולות שהוא מנהל עבור לקוחו כשהוא מנהל את כספו בבנק. אבל משהו משתנה וטוב שכך. זה לא הנאמנות שפוחתת, אלא העלייה בחובות של הבנקאי. הוא כבר צריך לנסות לזהות את מה שחשוב בעיניו, והוא חייב בחובות דיווח על אותן פעולות שמאפשרות לרשויות החוק לדעת מה קורה".

לגבי הסכנה שהאכיפה תקבל תדמית ביורוקרטית, אמר לדור: "יש איזשהו רושם שאנחנו מייצרים סט של הוראות ושל איסורים שהם עוסקים בדיווחים בעלי אופי טכני כנטל שמופעל עליהם, אבל זה לא כך לגבי התחום של הלבנת ההון. פה מדובר בחולייה האחרונה של ניצול ההון שנגנב. ולכן אסור לנו להניח שהחולייה האחרונה הזאת, שהטיפול בה יכול למגר את הפשיעה, הוא טכני. ממש לא. בעיניי מוצדק להגיש כתב אישום רק בעבירה של הלבנת הון. לצד הטיפול בעבירות של הלבנה ממש, אנחנו גם מבקשים לאכוף את הדין על מי שחב בחובות דיווח. הבנקאים לא צריכים 'להיקרע' בין החובה לחשוף את הפעילות לבין הנאמנות שלהם ללקוח. אני יודע שבאופן חלקי קיימת דילמה: "האם אני הבנק חייב לדווח על פעילות בהיקף עצום? אם אני אדווח, הלקוח יקח את כספו לבנק אחר, אבל אם אני לא אדווח, אני אכשיל את מי שאמור לאכוף את המלחמה בפשיעה. זה נכון גם בגלל החשש שהכסף הגדול לא יגיע לישראל, שבה יש יותר מידי דיווחים, שאנשי עסקים יגידו "ישראל נטפלת אלינו". אבל אם זה באמת הכסף הגדול? לא ולא. הכסף הגדול באמת ידגיע רק אם אנחנו נוכיח את עצמנו כמדינה מתוקנת ואוכפת חוק".

לדור הסביר: "יושב אדם בחו"ל מול בנקאי, אולי אפילו בנקאי ישראלי, ומתלבט איפה להפקיד את הכסף שלו. והוא שואל את הבנקאי מה יהיה עם הכסף: "אתה תדווח? אתה לא תדווח?". והבנקאי כמו שאמרתי – מתלבט. ופה צריך להיות השינוי. כן איכפת לי שהאיש הכל כך אמיד הזה, שמגיע עם מיליארדים, שתורם לנו כל כך הרבה, זה כן צריך להיות איכפת לי שאת הכסף הזה הוא לא יכול להסביר". במרומז על תרבות האוליגרכים שהתפתחה בישראל, אמר לדור: "אנחנו צריכים לבדוק שהעושר שהם צברו הוא באמת מעמד שהם ראויים לו. עד היום לא הסברנו להסיר את התופעות של אותם אנשים שהגיעו אלינו על הון עתק, לזהות אותם כאנשים שלא זכאים להינות מאותו מעמד. הבדיקה שהמעבר בין העשייה בעבר אל מכובדות להווה צריכים להיות יעד חשוב מאוד".

רוני חזקיהו, שדיבר אף הוא בכנס אמר לגבי חלקו של הפיקוח על הבנקים במלחמה בהלבנת ההון כי "אנחנו פה כדי להסיר את ההתלבטות מהבנקאים". חזקיהו הוסיף: "החשיבות של הנושא הזה באה מכיוון היציבות. על המערכת הפיננסית, שהלב שלה היא המערכת הבנקאית. הסיכונים למערכת מאי מילוי הוראות או הזנחה מסוימת מגביר את הסיכונים על יציבות הבנק, ויש פה גם סכנה למוניטין המדינה". 

חזקיהו אמר עוד: "בפיקוח על הבנקים מכירים את הסכנה שבאי מילוי הוראות. ההכרה שלנו היא שהנזק שיכול להיגרם למערכת הבנקאית הוא גבוה מאוד, אבל הבעיה היא שההסתברות להתרחשות הסיכון היא נמוכה מאוד. בבנקים מתנהלים מיליוני חשבונות והאפשרות שיקרה משהו היא מאוד נמוכה. אבל כל מי שמעורב בעניין צריך לזכור שאם בחשבון אחד, תהיה הפרה, הנזק שיגרם למוסד הפיננסי, למדינה ולפיקוח על הבנקים, הוא גבוה באופן משמעותי וחמור שכן הוא נוגע לא רק לבנק, אלא לנושא מוניטין הפיננסי של המדינה".

"פוקחים עין על הנעשה בחו"ל"

בנוגע לפעילות הפיננסית והבנקאית של ישראל בחו"ל, אמר חזקיהו: "אנחנו פוקחים עין על הנעשה בחו"ל, על השלוחות של המערכת הבנקאית שלנו בחו"ל, שם אנחנו נחשבים בנק זר. ככאלה, מסתכלים עלינו כחשודים מראש. לכן אנחנו נדרשים ליותר עבודה וליותר קפדנות. ולכן על החובה שלנו לטפל בנושאים האלה גדולה יותר. הנחת העבודה של הפיקוח על הבנקים הוא שהנזק לביזנס יהיה יותר גדול מאשר הרווח שתעשה לביזנס שלך אם תעלים עין".

"חייבים לעשות שינוי בראש"

חזקיו התייחס גם לתפקידם של מנהלי הבנקים: "הנושא של הניהול מאוד חשוב. אי אפשר לצאת ידי חובה בטיפול טכני. בדיווח. צריך לעשות שינוי בראש, בחשיבה, בתרבות. כשאנחנו נגיע למצב שבו נבין בראש את החשיבות, אז יהיה פה השינוי האמיתי. ברגע שמנהל לא נותן ציות, הדוגמה שהוא נותן היא שאפשר להקל ראש. באותו רגע שהוא אומר 'אני מאשר', נפתחו כל הפרצות. הנושא הזה של השרשת תרבות שבאה מתוך דוגמה אישית, היא הנושא שאנחנו מנסים להנחיל לבנקים. המטרה היא להנהיג מדיניות שמרנית וזהירה במערכת וגם להעניש בחומרה על כל הפרה שתהיה", אמר חזקיהו.

יהודה שפר: "חשוב לדאוג שהפשע לא ישתלם"

 

יהודה שפר, ראש רשות איסור הלבנת הון היוצא, אמר בכנס: "כשאני חושב על הנוער של היום, שתוהים לעצמם 'מה כדאי לי לעשות כשאהיה גדול', אני לא בטוח שהוא עושה את הבחירה הנכונה. העובדה היא שאנחנו עדיין במצב של 'רשע וטוב לו'". 

שפר הוסיף כי "חילוט הוא בהחלט אחד הדברים להילחם בתופעה הזו. פה אנחנו צריכים לעשות שינוי בתרבות. בעולם הבינו שלא פחות חשוב לדאוג שהפשע לא ישתלם ובארץ עדיין יש מקרים שבהם הפשע משתלם. אם זה טוב לעבריין כנראה שזה רע לחברה, וזה לפי דוגמה שהייתה לי, עם משיב בהליך של חילוט, שביקש לקבל את 'זכותו להליך פלילי'. מי רוצה ללכת להליך פלילי? ולכן, המסקנה היא שאם זה רע לעבריין זה טוב לחברה".

שפר הוסיף: "אנחנו מכירים בבעיתיות בהגנת הפרטיות לגבי המידע שנמסר לרשות לאיסור הלבנת הון ולרשות המיסים שבעקבותיו מתבצע החילוט, אבל אני מוכרח לציין שמדינת ישראל היא הקיצונית ביותר מבחינת חוקים של הגנת הפרטיות".

עו"ד ליאת פדן, ראש חוליית החילוט הארצית של המשטרה, סיפרה איך נראית פעולת החילוט של הרכוש האסור בשטח ועל הקשיים הרבים שעולים מהפעילות: "כשמגיע אלי בלש אחרי פעולה של מעצרים, ואני שואלת אותו איפה הרכב של העבריין, והבלש אומר לי שהוא בלי הרכב כי במסוף הוא לא היה רשום על שמו, אז אני בבעיה, הבלש לא הבין את המטרה. העבריינים של היום לא רושמים את הרכוש על עצמם. מה שפעם היה פאר הרכוש שלהם, כל ה-ב.מ.וו והמרצדס. הנכסים שהם מחזיקים הם הרבה יותר מורכבים. מה עושים עם ניירות ערך? אני לא יכולה להגביל את עצמי למה שנוח לי, כסף מזומן חשבונות וכלי רכב, וכאן הדילמה".

פדן הוסיפה: "ברור לנו שהדרך היחידה היא להילחם בכיס. כי אם לראש הארגון לא יהיה איך לשלם לחיילים שלו, הארגון יגווע. כולם יודעים את זה אבל הבעיה היא ברמת היישום".

עו"ד נעמי זמרת מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה תמכה בפדן: "הריבון קבע שאנחנו חייבים לחלט רכוש לש עבריין. הנושא של התקיפה הכלכלית הפך להיות הליבה בנושאי החילוט", 

רמז נגד פיצול סמכויות היועץ

במענה לשאלתו של דרור שטרום שהנחה את הפאנל, אם לא צריך לקיים הכשרה מיוחדת לנושא החילוט, אמר שפר: "אפשר לחשוב על הקמת יחידות או לא להקים יצידות, אבל במציאות שלנו היום הדבר היחיד זה אכיפה משולבת. כל אחד מהתחומים, הפלילי, האזרחי, המנהלי, יודעים כולם להתמודד עם כל אחד מההיבטים הרלוונטיים. החכמה היא ליצור את כוחות הליחמה המשולבים, כוחות המשימה המשולבים שידעו לתת מענה מלא. ולא להתעסק בפיצול, כמו שנוהגים לדבר היום".

 

קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה

תגיות