אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"גם בטלוויזיה יש אקזיטים"

"גם בטלוויזיה יש אקזיטים"

אבי ארמוזה, הישראלי הראשון שהצליח למכור ל־BBC שעשועון אולפן, רואה בתוכן טלוויזיוני מוצר לייצוא. "כשאני מפתח פורמט, אני בודק קודם אם הוא מתאים בחו"ל"

15.11.2009, 09:26 | מיכל תוסייה כהן

"אני יוצר פורמטים של סדרות כי שם נמצא הכסף הגדול", מצהיר אבי ארמוזה (52), בעלי חברת ארמוזה פורמטס, שמפתחת פורמטים טלוויזיוניים ובעלת פלטפורמת הפצה בעולם. מאז שעזב את תפקידו הקודם כסמנכ"ל התוכן של JCS ב־2005, מכרה החברה החדשה שפתח פורמטים טלוויזיוניים ישראליים לעשרות מדינות בחו"ל. העבודה הקשה, מבחינתו של ארמוזה, השתלמה: לפני חודש הפך לישראלי הראשון שמכר את השעשועון "מה נהיה", שהגה אברי גלעד, לרשת הטלוויזיה הבריטית היוקרתית BBC, במאות אלפי שקלים - וזאת אף שבישראל התוכנית נכשלה. המהלך הפך אותו באופן רשמי לאחד ממובילי המגמה ההולכת וגדלה של מכירת הסדרות הישראליות לחו"ל. מ"צחוק מעבודה" בגרסה הצרפתית, ועד "לאהוב את אנה" בגרסת פינלנד - שתיהן מבית היוצר של ארמוזה, נראה כי הישראלים מצליחים להתברג למסכים הבינלאומיים באמצעות פורמטים כובשים. אלה נמכרים בפסטיבלים של מדיה מיוחדים לערוצים בכל רחבי העולם.

ארמוזה ארמוזה ארמוזה
איך אתה מסביר את זה שפורמט שנכשל בארץ הצליח להימכר לחו"ל?

"הסיבות לאי־הצלחה בארץ יכולות להיות רבות. זה יכול להיות תקציב, שיבוץ לא נכון, עד כמה הגוף המשדר מאמין או לא מאמין בפורמט. למרות אי־ההצלחה המקומית, הרגשנו שזה רעיון מספיק חזק ומספיק ייחודי כדי שנשווק את זה כפלטפורמה אוניברסלית, ועובדה שזה עבד".

שוק של 9 מיליארד יורו

ממשרדו ברחוב הארבעה בתל אביב, עם צוות של שישה עובדים שעוסקים במכירות, שיווק ופיתוח, מנהל ארמוזה חברה בינלאומית קטנה. לפני כשבוע טס לברלין ולאמסטרדם, שם הוא מקדם מכירת פורמטים של סדרות נוספות שפיתח. בעוד כשבועיים יתעופף לכנס מכירת פורמטים בסינגפור, שם גם ישפוט בתחרות פורמטים מכל רחבי אסיה.

"פיתוח פורמטים הוא שוק מרכזי בכל גוף טלוויזיה, שמגלגל מיליארדי יורו", אומר ארמוזה בהתלהבות. "ה־Frapa Report, דו"ח שחוקר את עולם הפורמטים, קבע ששוק הפורמטים גדל מ־6.4 מיליארד יורו בשנים 2002–2004 ל־9.3 מיליארד יורו בשנים 2006–2008. אלו סכומים אדירים. בדיוק כמו תחום ההייטק - גם כאן עושים אקזיטים".

מה המודל העסקי למכירת פורמטים?

"יש שני סוגים של עסקאות", מסביר ארמוזה, "עסקת אופציה והסכם רישיון. עסקת אופציה היא למכור לחברת הפקה את הזכות לפתח את הפורמט ולמכור אותו בטריטוריה מסוימת. כלומר, המדינה שלה נמכר הפורמט תמצא בעצמה את המנחה המתאים, את העיצוב שהם אוהבים. בשלב זה משלם לך הקונה בין אלף לעשרת אלפים יורו, תלוי בגודל של המדינה. במדינות הגדולות נמצאים הסכומים הגדולים - אבל זה רק השלב הראשון", מבהיר ארמוזה. "בשלב השני, אם הפיילוט שהכינו עם הפורמט שייצרת מצליח להימכר לתחנת טלוויזיה בחו"ל, נחתם הסכם רישיון, שבו טמון הכסף הגדול. על פי ההסכם מקבל יוצר הפורמט כ־10%–15% על כל פרק שמופק. אם הפקת פרק עלתה למשל 100 אלף דולר, מקבל היוצר 10%, שהם עשרת אלפים דולר. לכן אם עברת את מבחן התרבות, ויצרת תוכנית שתהיה הצלחה מסחררת בכל העולם, כמו 'האח הגדול', האפשרות שלך להצלחה גדלה לעוד מדינות, ושם טמונה האפשרות להרוויח עשרות עד מאות מיליוני דולרים".

הכי יקר לפתח תוכנית

אבל לא מדובר בתחום שקל להתעשר בו במהירות: "עד שרואים רווחים צריך להשקיע הרבה, בבניית מותג בינלאומי חזק, בנוכחות בכל פסטיבל, בשיווק קטלוג לכל תוכנית. זה עולה הרבה מאוד כסף: שיווק פורמט בודד יכול לעלות עשרות אלפי דולר, וכלל ההשקעה בפורמט עד מאות אלפי דולרים".

לא יותר זול להפיק פורמטים מאשר לרכוש אותם?

"זו תפיסה לא נכונה. התחום הכי יקר והכי מסוכן בטלוויזיה הוא פיתוח. אתה לא יודע אם יש לך תוכנית או לא. כשאתה קונה פורמט, אתה לוקח תוכנית שכבר עברה את שלב הפיתוח, וחוסך הרבה מאוד כסף.

"הפורמט של 'אחד נגד מאה', למשל, הפך לעוגן הראשי של רשת. עד היום שודרו יותר ממאה תוכניות, ורשת משלמת על כל אחת מהן ליוצרת הפורמט, חברה בשם אנדמול, 5,000 דולר לפרק. המשמעות: אנדמול הרוויחה ממדינה קטנה כמו ישראל חצי מיליון דולר. 'מי רוצה להיות מיליונר', שפיתחה חברת סלדור, נמכרה לחברה הולנדית ב־200 מיליון דולר. זה רווח מדהים. לכן כשאני מפתח פורמט טלוויזיוני, אני לא חושב קודם האם זה יצליח בארץ, אלא איך זה יצליח בכל העולם.

הפריים טיים של הטלוויזיה המסחרית בישראל רווי פורמטים טלוויזיוניים שנקנו בחו"ל: "הישרדות", "האח הגדול", "מונית הכסף", "המירוץ למיליון" ו"אמא מחליפה" הם רק חלק מהרשימה, ונראה שהפורמטים הישראליים המקוריים נדחקים לשוליים.

ארמוזה לא רואה כאן בעיה: "אי אפשר להשליך את החינוך של האזרחים על הטלוויזיה. גופי השידור מבינים שכדי לשרוד הם חייבים ליצור תמהיל שידורים נכון שלפעמים כולל רק בידור, אבל לפעמים גם כולל ז'אנר עילית.

כפי שהעיתונאי תומאס פרידמן הגדיר את העולם כגלובוס שטוח, אני לא רואה הבדל בין רכישת פורמט בינלאומי מעניין לבין יצירה מקומית. כולנו הרי מתגאים בחברות בינלאומיות כמו טבע, ולדעתי הבינלאומיות הזו רק מחזקת את התרבות הישראלית: פורמט ישראלי שמגיע לשידור ב־BBC הוא גם הישג ישראלי וגם הישג עסקי".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות