בכל הנוגע לספרים אלקטרוניים, עם הספר נשאר מאחור

ישראל היא מעצמת ספרים. לפי דו"ח הספרייה הלאומית, בשנת 2006 ראו אור בישראל כ־4,000 כותרים. בארצות הברית, לשם ההשוואה, יצאו באותה שנה כ־172,000 כותרים: פי 43 מאשר בישראל, אף שהאוכלוסייה האמריקאית גדולה כמעט פי 53. לפי מספר כותרים לנפש ישראל בעצם חולקת עם בריטניה את המקום הראשון בעולם.

בישראל יש גם שכבה גדולה של קוראי ספרים, רבים מהם בעלי אוריינות טכנולוגית ניכרת, כך ששימוש בגאדג'ט אינו אמור להיות בעיה מבחינתם. ובכל זאת, עדיין לא הגיע לכאן ספר אלקטרוני. מוביל התחום, הקינדל, נמכר כעת כמעט בכל העולם חוץ מאשר במזרח התיכון; ישראלים שחשקה נפשם בקריאת ספרים דיגיטליים יצטרכו להסתפק ב־Kindle for PC, ששוחרר בשבוע שעבר ומאפשר את קריאתם באמצעות מחשב. אפשר לקנות בארץ ספר אלקטרוני של חברת eSlick, אבל אין לה חנות ספרים משלה; חברת Bookware רוצה לייבא ספר אלקטרוני - וגם היא מתעכבת בשל היעדר חנות ספרים ראויה.

הקינדל לא מיובא לישראל מסיבות ברורות: המכשיר מיועד לשפות הנכתבות משמאל לימין, פיתוח של מכשיר שמסוגל להציג עברית דיגיטלית עדיין בעייתי, ומבחינת אמזון מדובר בשוק קטן מאוד. אך מה שמוזר הוא שהקינדל, כפי שחשף "כלכליסט", הוא במידה רבה פרי של פיתוח ישראלי: מערכת ההפעלה שלו פותחה בסאן ישראל. אז מדוע המוח הישראלי אינו מעמיד לנו קינדל עברי?

התשובה נעוצה ככל הנראה בשני גורמים. הראשון, והחשוב שבהם, הוא שולי הרווח. אמזון מוכרת את ספרי הקינדל בכעשרה דולרים, מחצית מהמחיר הממוצע שבו נמכר ספר ישראלי. התחרות בשוק גורמת, עם זאת, לירידה במחירים: ג'ון גרישם למד זאת על בשרו, כשמחירו של הספר הדיגיטלי שלו הידרדר לשבעה דולרים לפני כשבועיים.

הסיבה השנייה היא שקיומם של ספרים דיגיטליים מערער במידה רבה את הצורך בקיומם של מו"לים. משהוקמה חנות ספרים דיגיטלית, כל אדם יכול למכור בה את ספריו - בלי צורך בעורך, בלי צורך בלקטורים, בלי צורך בכל ההליך הארוך והמיוסר של הוצאה לאור. כוחות השוק, וכישרונו של הסופר, הם שיקבעו את עתיד ספרו. במידה מסוימת, זה כבר קורה: אמזון מקבלת ומציעה למכירה בקינדל כל ספר שמוצע לה, ואתר Scribd עושה דברים דומים. שני האתרים גובים עמלות, כמובן, אבל השוק נפתח בפני כל מי שמוכן ומעוניין להסתכן בכך.

המו"לים הישראלים אינם בודדים בשמרנותם; עמיתיהם האמריקאים עדיין בוחנים בחשש את המתרחש, מעיזים־לא מעיזים לטבול במים החדשים. רצוי, עם זאת, שהמו"לים ילמדו את לקחי תעשיית המוזיקה: בעידן שבו כל תוכן ניתן להעתיק בקלות, עדיף להתפשר עם הקהל ולהציע לו את מבוקשו במחיר נמוך במקום לאלץ אותו לפנות לפיראטיות. ופיראטים, כפי שכבר הוכיחו כמה מחקרים, הם בסופו של דבר לקוחות טובים מאוד.