חוק המאגר הביומטרי יובא היום להצבעה

הצעת חוק המאגר הביומטרי תובא היום (ב') לאישור הכנסת. אחרי מאבק ארוך מצד המתנגדים לחוק, צפויה מליאת הכנסת להצביע בקריאה ושנייה ושלישית על הצעת החוק, שיחייב את כל אזרחי ישראל למסור טביעות אצבע שירוכזו במאגר. ההצעה הוגשה על ידי הממשלה והיא נהנית מתמיכה רחבה בקואליציה, ועל פי ההערכות היא עתידה לקבל את אישור מליאת הכנסת. 

על פי הצעת החוק, שאותה יזם שר הפנים לשעבר מאיר שטרית, מדינת ישראל תחל בהנפקת תעודות זהות חכמות שכוללת פרטים ביומטריים מזהים כמו טביעות אצבע ותצלום ממוחשב. ואולם, בניגוד למדינות מערביות אחרות בעולם שמנפיקות תעודות חכמות, הפרטים הביומטריים ירוכזו במאגר שינוהל על ידי משרד הפנים. מאגרים מסוג זה קיימים כיום רק במדינות דוגמת פקיסטן או כווית.

המאגר עתיד לשמש לאימות אמצעי הזיהוי החכמים ולמנוע זיופים וכן לסייע לכוחות הביטחון בעבודתם. כך, למשל, יוכלו חוקרי משטרה להיעזר בו לצורך זיהוי חשודים, אחרי קבלת צו מתאים מבית משפט.

לטענת תומכי החוק, הקמת המאגר תמנע זיוף דרכונים ותעודות זהות ותאפשר לסכל עבירות ביטחוניות ופליליות. "בישראל יש עשרות אלפי אנשים שעושים עבירות תוך כדי שימוש בשמם של אנשים אחרים", אמר לאחרונה שטרית, שעשה רבות לקידום החוק ביושבו כיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה. "יש לי אחריות גדולה לאבטח את הגבולות של ישראל. הסכנה לביטחונה של ישראל בגין המצב כיום היא קריטית, ומי שלא מבין את זה נמצא בבעיה גדולה".

מנגד טוענים מתנגדי המאגר שהנפקת תעודות חכמות הקשות לזיוף אינה מחייבת הקמת מאגר, ושהקמתו יכולה להביא לפגיעה קשה בפרטיות האזרחים, במקרה של דליפת פרטי המאגר. משרד הפנים אמנם מתחייב שכדי למנוע את דליפת המאגר ישמשו אמצעי האבטחה המרביים, ואולם גם מאגר מרשם האוכלוסין נוהל על ידי משרד הפנים, ופרטיו של מאגר זה דלפו כבר לפני כמה שנים וזמינים היום באינטרנט.

שטרית, מצדו, דחה את הטענות נגד בעיות אבטחת המאגר ואמר כי "ההגנות שננקטו הן מהמעולות שיש בעולם. המאגר מאובטח בצורה מרבית". עם זאת, לחששות המתנגדים היתה השפעה על התנהלות המחוקקים. בפשרה שהושגה בין שטרית לשר הפנים אלי ישי סוכם שהמאגר יפוצל לשניים: משרד המשפטים יקים מאגר של תווי פנים וטביעות אצבע מוצפנות, ויוגדר קוד ספציפי לכל טביעת אצבע ותצלום פנים. במקביל יקים משרד הפנים מאגר שבו יקושר כל קוד למספר זהות. הצלבה בין הנתונים תתאפשר רק בפעולה משותפת של שני המשרדים, מה שאמור לחזק את אבטחת המידע שבמאגר ולמנוע את זליגתו לגורמים חיצוניים.

ואולם, מתנגדי החוק ציינו שאם יש סכנה לפריצתו של מאגר אחד, הרי שהיא שרירה וקיימת לקיומם של שני מאגרים, ושלכל היותר פיצול המאגר רק ייעכב את דליפת המידע הרגיש ולא יימנע אותו לחלוטין.

השר איתן: "עדיף היה לחכות"

ייתכן גם שמשרד הפנים יבחר בהצעת פשרה אחרת שהגה פרופ' עדי שמיר, חתן פרס ישראל ופרס טיורינג (המקביל לנובל בתחום מדעי המחשב). שמיר מציע לעמעם את המידע המאוחסן באמצעות ניוון הקשר בין המאגר שמכיל את הפרטים הביומטריים למאגר שמכיל את הזהויות. את המהלך ניתן לבצע באמצעות חלוקה אקראית של שני המאגרים לקבוצות קטנות יחסית. במקום שכל קוד אחת לטביעת אצבע שיקשר לזהות אחת, יוצמד קוד לקבוצה של כמה טביעות אצבע, שיקשר לקבוצה של כמה זהויות.

במקרה זה, גם במקרה של דליפה לא ניתן יהיה לקשר ישירות בין טביעת אצבע לזהות בעליה, אלא רק בין קבוצה של טביעות לקבוצה של בעלים. ואולם, גם הצעה זו צופנת בחובה בעיות לא פשוטות. למשל, במקרה היפוטתי שהמשטרה מוצאת טביעת אצבע של רוצח בזירת פשע לא יוכלו החוקרים לדעת למי שייכת הטביעה, אלא רק לקבל רשימה של אנשים אשר הטביעה שייכת לאחד מהם. במקרה זה, מספר גדול של אזרחים יהפוך אוטומטית לחשודים, רק מכיוון שטביעת האצבע שלהם נכללה באותה קבוצה כמו זו של הרוצח. בכל מקרה, ההחלטה על אופן ניהול המאגר נתונה בידי משרד הפנים.

השר מיכאל איתן, מהמתנגדים הבולטים לחוק, הביע אמש אכזבה מכך שמאמציו לעצור את אישורו זכו להצלחה מוגבלת בלבד. "בשבועות האחרונים פעלתי עם ראש הממשלה ושר הפנים במטרה לדחות את ההצבעה ולקיים דיון נוסף בהקמת המאגר", הוא אמר ל"כלכליסט". "למרות זאת התקבלה דעתו של שר הפנים שלפיה החוק יעבור במתכונתו הנוכחית והנושאים הקשורים בבקרה, בפרטיות ובצמצום הסיכונים הנובעים מהמאגר יובאו בשלב הפיילוט.

"השר יתייעץ גם עם ראש הממשלה בטרם יותקנו התקנות להפעלת המאגר. עמדתי בראש המאבק ואני מתנגד להקמת המאגר. עדיף היה לחכות וללמוד מניסיונן של מדינות אחרות בתחום. טוב יותר שנהיה ראשונים בעולם בחינוך, תרבות ותעשייה ולא נהיה הראשונים המקימים מאגר ביומטרי, המחייב את כלל האזרחים. אשר עלול לפגוע פגיעה אנושה בפרטיותם של כלל אזרחי ישראל".