פסיקה של בית הדין לעבודה עשויה להעלות את השכר בענף הבנייה

פסיקה של בית הדין הארצי לעבודה מאתמול (א') עשויה לשנות את שיטת השכר בענף הבניין ולהעלות אותה משמעותית. בית הדין פסל כמה סעיפים בהסדר בין ההסתדרות להתאחדות הקבלנים, משום שהפרשנות שניתנה להסכם על ידי הקבלנים מפלה עובדים זרים לעומת עמיתיהם הישראלים. הפסיקה עשויה להגדיל את השכר שיקבלו העובדים הזרים בכ-300 שקל לחודש. בית הדין נתן להסתדרות והקבלנים פרק זמן של 3 חודשים לקביעתו של הסדר חדש.

עיקר המחלוקת בין הקבלנים להסתדרות נסבה על השאלה האם שני רכיבי שכר, תוספת "תמריץ אי היעדרות" ותוספת "יתרת דמי כלכלה", כלולים כבר בתעריפי השכר שנקבעו בהסכם, כלומר האם הקבלנים אינם צריכים לשלם אותם בנוסף לשכר הבסיס שנקבע, או שהקבלנים מחויבים בתשלום התוספות, בנוסף לתעריפי השכר הבסיסיים שבטבלאות, כפי שטענה הההסתדרות. התאחדות הקבלנים טענה כי קבלת עמדת ההסתדרות עלולה לגרום לקשיים חמורים לענף, אם לא להתמוטטותו.

בית הדין הארצי למעשה קיבל את עמדת הקבלנים דווקא, אולם באותה נשימה גם קבע כי הסדר זה מפלה. זאת משום שעל פי טבלאות השכר, עובדים בדרגה מספר 1 נדרשים לתוספת אי-היעדרות על מנת להשלים את הכנסתם לשכר המינימום, לו הם ממילא זכאים. כתוצאה מכך נמצא כי בפועל, תמריץ אי ההיעדרות אינו משולם להם, אף אם הם עומדים בתנאי הזכאות. רובם של עובדים בדרגה 1 הם עובדים זרים. לכן, קבעה השופטת רונית רוזנפלד כי ההסדר שבהסכם הקיבוצי בעניין "תמריץ אי היעדרות" מעלה חשש לקיומה של הפלייה פסולה של העובדים הזרים ונוכח פגיעתו של ההסדר בעיקרון השוויון, הצהיר בית הדין הארצי לעבודה על בטלותו של ההסדר.

בית הדין פסק כי ההסדר יבוטל בתוך שלושה חודשים, וזאת על מנת שבמהלך התקופה יקבעו הצדדים הסדר חדש ומפורט לעניין שילובו של התמריץ בשכר העובדים. בית הדין הבהיר כי בהסדר החדש יש לקבוע כללים שוויוניים לזכאות לתוספת "תמריץ אי היעדרות", אשר תבוא בנוסף לשכר המינימום, ולא תהווה חלק ממנו.