אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לקחים מברלין

לקחים מברלין

אף אחד לא כופה שינוי על מנהיגי האזור, שזה דבר טוב ורע בו-זמנית. מנהיגים אירופאים ניהלו את העניינים כמיטב יכולתם, אבל המציאות הייתה כזו שהם לא היו מסוגלים לעצור את הקטר, רק לוודא שהרכבת תישאר על המסילה הנכונה

20.11.2009, 08:01 | ג'ון דפטריוס, CNN
לאחר שנה בלבד ככתב צעיר בן עשרים ומשהו המדווח מהשטח באירופה, נקלעתי לסיקור של אירוע שהיה ברור לכולם שהוא אינו רק אירוע היסטורי, אלא גם בעל השלכות מרחיקות לכת לשנים הבאות ואפילו לעשורים הבאים.

הגעתי לברלין יומיים אחרי נפילת החומה, אך הייתי בר מזל מספיק כדי לסקר את פגישות קרן המטבע הבינלאומית/הבנק העולמי שהתקיימו בעיר שנה אחת לפני כן. בעוד המוסדות לעיתים קרובות סופגים ביקורת על כך שאצבעם אינה מונחת על הדופק, במקרה זה הם היו מודעים הרבה לפני כולם לגבי האופן שבו האירועים יתפתחו.

במהלך אותן פגישות, סיירתי במזרח ברלין על מנת לחוות על בשרי את השלכות הכלכלה הקומוניסטית. רבים ניגשו אלי והציעו לי בלחישות להחליף דולרים עבור מרק מזרח גרמני בשוק השחור. שומרי גבול צילמו תמונות של מערביים כמוני עבור התיקים שלהם, בידיעה מלאה שמשחק החתול ועכבר הזה עומד לפני סיום. ניתן לתאר את החוויה הזו כאפורה - רק מתוך מבט על הבניינים המזרח גרמניים עצמם.

הביקור סייע לי לצייר תמונה ברורה של "לפני ואחרי". מייד לאחר נפילת החומה, אנשי מערב גרמניה אימצו את שכניהם אל ליבם, הזמינו אותם לתפוס מחסה מפני הקור. האופוריה הזו נמוגה במהרה כאשר הגיע הזמן לשלם את החשבון עבור השיפוצים, תשלומי רווחה ושנים רבות של אבטלה באחוז דו-ספרתי.

ההשלכה הפוליטית של נפילת הקומוניזם תועדה היטב, אבל מה שנשאר בדרך כלל מחוץ לדיון זה אפקט הדומינו הכלכלי שהיא עוררה. ראשית ומעל לכל, אנשי מזרח גרמניה סירבו לקבל את השער המקורי של 1-5 שהוצע עבור המטבע שלהם, וכך גם את שער המטבע 1-3 שהוצע מייד אחר כך. הם דרשו שוויון ותוך שבועיים בלבד קיבלו אותו מקנצלר גרמניה הלמוט קוהל. המהלך עלה הון תועפות (50 מיליארד דולר נוספים) אבל בקונטקסט ההיסטורי, הקנצלר קיבל את ההחלטה הנכונה.

האירועים התרחשו במהירות כה גדולה, עד כדי כך שממשלות התקשו לעמוד בקצב השינוי: איחוד המטבע הגרמני, מערכת הבחירות הכלל-גרמנית הראשונה ומיד בעקבותיהן יצירת שוק מטבע אירופי יחיד - פרויקט ה-EC (הנציבות האירופית) 1992.

אולי בגלל שאנחנו נהנים מיתרון המבט לאחור והניסיון, נדמה לנו שהמנהיגים לפני שני עשורים נהגו נכון יותר, למרות החששות בזמנו מפני דומיננטיות גרמנית. הקנצלר קוהל, פרנסואה מיטראן ומרגרט תאצ'ר היוו כוחות שיש להתחשב בהם. נשיא הנציבות האירופית ז'אק דלור דחף ודחק אותם, כמי שהכין את טיוטת התוכנית להתפשטות רחבה יותר של האיחוד האירופי.

הם חשבו בגדול בזמנו, ניתן היה לחוש זאת מתוך ועידות הפסגה שסיקרנו. למרות החששות מבפנים וההתמקחויות שהתנהלו, בסופו של דבר הם קיימו את הבטחותיהם. היורו הוא כעת כוח מרכזי בשווקי המטבע העולמי; האיחוד האירופי משמש כבית ל-27 מדינות (אם כי מלווה בתשישות מתהליך ההתרחבות) וזהו שוק בן חצי מיליארד צרכנים.

האם הרפורמות התרחשו מספיק מהר? התשובה היא בפירוש לא. האם יש בעיה של מהגרים בלתי חוקיים שעדיין מגיעים דרך מזרח ודרום אירופה? תשאלו את אלה שגרים במלטה, ספרד, יוון ואיטליה. והאם הכלכלות הבשלות ביותר באירופה מתאימות את עצמן לתחרות הגוברת בעקבות הורדת מחסומי המסחר?למען האמת לא.

אז מה יכול המזרח התיכון ללמוד מהניסיון הזה? אף אחד לא כופה שינוי על מנהיגי האזור, שזה דבר טוב ורע בו-זמנית. מנהיגים אירופאים ניהלו את העניינים כמיטב יכולתם, אבל המציאות הייתה כזו שהם לא היו מסוגלים לעצור את הקטר, רק לוודא שהרכבת תישאר על המסילה הנכונה.

נפילת הקומוניזם בשילוב עם מהפכה טכנולוגית והורדת מחסומי המסחר הגלובאלי האיצה את השינוי, הובילה לרפורמות כלכליות ומוטטה חסמים עתיקים של תחרות. האלמנטים הללו אינם בנמצא במזרח התיכון בגדול, שוק של קרוב לחצי מיליארד צרכנים.

כתוצאה מכך, יש עדיין לא מעט התקוטטות בדלת האחורית לגבי התקדמות לכיוון מטבע אחיד במפרץ. תוכנית אזורית רחבת היקף להורדת מחסומים כבר קיימת, אבל שרים ואנשי עסקים מודים בשיחות פרטיות שעדיין יש יותר מידי הגנה על תאגידים בבעלות משפחתית השולטים בנוף הערבי.

מקורות אנרגיה סיפקו כר נוח לתשלום עבור פיתוח, אך הם אינם משמשים תחליף להשקעות זרות ישירות, המובילות ליצירת חברות, וחשוב מכך - מקומות עבודה.

הכותב הוא מגיש התכנית Market Place Middle East , המשודרת מדי יום שישי ב-CNN

תגיות