אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

כריסטי הפנר: "אבא שלי ביישן"

בתו של יו הפנר, שכיהנה בעבר כיו"ר קבוצת פלייבוי, דיברה היום בכנס סלקום. לדבריה "חשוב לשמור על קשר עם המותג, לא להסתפק בשלטים"

17.11.2009, 17:45 | כתב כלכליסט

כריסטי הפנר, לשעבר יו"ר קבוצת פלייבוי ובתו של יו הפנר, הבעלים של הקוצה,  דיברה היום (ג') בכנס סלקום

למדיה. הפנר פתחה את הרצאתה בסיפורו של מותג פלייבוי: "ב-73 אבי השיק את המגזין בבית שלנו. הוא ייצג גישה לחיים. המסיבות, החשפניות, הבריכה ומועדוני פלייבוי – הכל שיקף את תוכן המגזין ואת האווירה שאבי רצה ליצור ואת המותג שנבנה מסביב".

"כשאתה חושב על המותג שלך אתה צריך לחשוב על התכונות שלו, על היתרונות שלו, לאלו פלטפורמות אפשר להרחיב אותו ובאיזה שילובים ניתן לשלבו".

באשר לעידן האינטרנט אמרה הפנר: "פלייבוי היה המגזין הראשון שעלה ב-1993 לאינטרנט בשילוב של תוכן חינם משולב במוצרים בתשלום. לאחרונה, עם התפתחות הרשתות החברתיות גילינו שצריך לקחת את המותג לעבר מדיות אחרות. יש לנו קבוצה של מעריצים בפייסבוק, אנחנו בטוויטר ומספר העוקבים אחרינו זינק תוך שבוע בשיעורים עצומים".

הפנר המשיכה וסיפרה: "כשהסלולר החל לצוץ, הבנו שנוכל להרחיב באמצעותו את המותג. בהשוואה לפרינט ולטלוויזיה, מדובר כאן במסך שנמצא עם הצרכן כל שעות היום. עכשיו כשאנחנו ממוקמים גם במכשירים הסלולריים אנחנו חושבים שכחברה גלובלית אנחנו יכולים לנסות את כוחנו בשווקים אחרים.

הפנר סיימה את נאומה באומרה: "דבר אחד צריך לזכור בעולם של טכנולוגיה מורכבת. מגע הוא דבר חשוב – כלומר, בעולם של מסרים, צריך לדעת לכתוב פתק ברכה בכתב יד. לא פחות חשוב הוא לשמור על קשר עם המותג. לא להסתפק בשלטים. חייבים לחזק את הקשר בין המותג וקהל המטרה שלו".

תגיות

18 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

18.
תגובה למספר 1
למספר 1. התגובה שלך מראה כמה את מנותקת מהמציעות. פלייבוי הנו ארגון למופת. כל אחת מנשים שזוכות להגיע לפלייבוי, מלבד זאת שהם בוגרות שעושות זאת מבחירה, הם מקבלות תשלום מאוד נאה על הצילומים, הם מקבלות הטבות ותמלוגים במשך שנים לאחר מכן, ולחלק לא קטן זוהי מקפצה אדירה לעולם הבידור. לידיעתך אלפי נשים נבחנות כל חודש ומקוות שיתקבלו לפלייבוי ורובן עובדות בעבודות "רגילות" שבהן הם מנוצלות למשך חודשים ושנים אבל בגלל שלאותם חברות לא קוראים פלייבוי אף אחד לא משמיע כל. בעתיד תפני את הכעס שלך לגופים שפוגעים בנשים בצורה הקיצונית ביותר במדינות שבהם נהוג משטר דתי קיצוני, במדינות שמרשים העסקת קטינים ובמדינות במזרח שבהם נערות נשלחות לזנות בגיל צעיר ביותר. כל הכבוד לסלקום שבחרו בגברת הפנר כנואמת המרכזית של הכנס היה מרתק.
נציגי פלייבוי בישראל , מרכז  |  18.11.09
14.
להט הצדקנות של 1
מתמיה: כל זמן שהכל מתוך רצון, בלי פגיעה בזולת ובלי ניצול - יכול להחשב כקביל. הפנר עשה מהמגזין ממון, והנשים שחשפו את עצמם עשו זאת לא מתוך רעב לפת לחם או מתוך בעיה פסיכולוגית בלתי נשלטת, אלא גם כדי להרגיש חשובה, מיוחדת ובשביל הכסף (כולל הסיכוי להרוויח במסעי פרסום ומסרטים סוג ב' בהוליווד). עמדה כל שהיא בנושא המוסר תלויה בתקופה ובמקום. פעם חשבו (וחלק עדיין חושב) שלהיות נערת ליווי זה גם "גועל נפש". לכי תגידי זאת למדענית חקר הסרטן, שסיפורה התפרסם בעיתון אתמול, שבכדי לממן את לימודי הדוקטורט שלה בבריטניה היא עבדה מספר שנים כנערת ליווי עבור $500 לשעה. מעניין שכגבר אני לא חושב שהגברים שהצלמו בעירום חזיתי למגזין פלייגירל בשנות השמונים השפילו את עצמם והיו נטולי אישיות. דרך אגב, הפנר כשהקים את התעשיה הזו לא היה זקן דוחה. הוא היה צעיר ומושך. כשהזדקן, האימפריה כבר נוהלה ככל חברה גדולה עם מנכ"ל ודירטקוריון.
קובי  |  17.11.09
לכל התגובות