ניתוח כלכליסט: זאבי עוד עלול לצאת בהפסד מעסקת בזק

מכירת המניות של גד זאבי בבזק באמצעות כונס הנכסים עו"ד אלקס הרטמן לפני כשבוע, רחוקה מלסמן את סוף הפרשה שנמשכת כבר יותר מעשור. במציאות המשפטית הישראלית הדברים אינם כה פשוטים, והמכירה היתה רק עוד שלב בדרך הארוכה שנותרה עד סיום הפרשה.

עם סיום המכירה נורתה יריית הפתיחה למאבק על כחצי מיליארד השקלים שייוותרו בקופה לאחר שהבנקים יקבלו את חלקם - חלק שגם הוא נתון לפי שעה במחלוקת.

"כלכליסט" בדק את התסריטים האפשריים העומדים כעת לפני זאבי, החל באיבוד כל ההשקעה וחזרה לנקודת ההתחלה לפני שרכש את חבילת המניות בבזק ב־1999, וכלה באפשרות לזכות בקופה שמנה במיוחד.

פרט לזאבי, השחקנים המרכזיים במאבקים על הכסף שאחרי המכירה הם איש העסקים מיכאל צ'רנוי ולצדו כונס הנכסים הרטמן, ששכר הטרחה שלו עדיין לא אושר. אליהם מצטרפת גם קבוצת הבנקים, שדורשת מזאבי ריבית פיגורים בסכום שיא של 840 מיליון שקל.

בתסריט האופטימי ביותר זאבי מתמודד בכל החזיתות בהצלחה ונשאר עם יותר ממיליארד שקל בכיס. בתסריט הפסימי ביותר, לעומת זאת, לאחר מאבק של עשור הוא נותר בלי שקל אחד ועם הרשעה בפלילים. המאבק מתנהל במקביל בארבע חזיתות שונות, שלכל אחת מהן השפעה על התוצאה הסופית.

חזית ראשונה - זאבי נגד צ'רנוי

ב־1999 העמיד צ'רנוי סכום של 143 מיליון דולר כערבות בנקאית בפיבי בנק שבשוויץ, להבטחת ההלוואה בסכום של 643 מיליון דולר שנתנו הבנקים לזאבי לצורך רכישת המניות. ב־2001, ברגע שהמצב של החברות בבעלותו של זאבי הורע, מיהרו הבנקים לממש את הערבות שנתן צ'רנוי.

מאז עברו הרבה מים מתחת לגשר, ונגד הצמד הוגש כתב אישום ב־2002. בלב ההליך הפלילי עמדה שאלה מרכזית: האם זאבי הסתיר את המעורבות של צ'רנוי מהרשויות מחשש שלא יקבל היתר ממשרד התקשורת? המשפט הפלילי עדיין מתנהל וההערכות הן שהוא ימשיך עוד כשנתיים, אך במרץ 2008 הסכימו השניים שינסו להגיע לפשרה על הסכום, ואם הניסיון לא יצליח יפנו את הסכסוך ביניהם לבוררות לאחר הליך ההוכחות במשפט הפלילי.

צ'רנוי ביקש לאחרונה מבית המשפט - רק כדי להיות שקט בנוגע לכסף - להקפיא כל תשלום לזאבי ולהעביר לחשבונו כ־160 מיליון דולר מהסכום שנותר. ביהמ"ש עדיין לא נתן תשובה סופית לבקשה.

חזית שנייה - זאבי נגד הבנקים

זאבי ניצב בפני בעיה נוספת בדרך לקופת המזומנים המכובדת. דרישתם של קבוצת הבנקים - הכוללת את לאומי, פועלים, הבינלאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות, מרכנתיל דיסקונט ובנק אגוד - שישלם ריבית פיגורים של 840 מיליון שקל על שבע שנים שבהן לא שילם את חובו כלפיהם. זאבי הגיש לאחרונה תביעה בטענה שהמניות כלל לא היו בידו מאז שמונה כונס הנכסים, ולכן אי אפשר לדרוש ממנו את הריבית כולה. עוד טענה של זאבי, שנסמכת על שני מומחים שנתנו חוות דעת, היא שהנזק הגבוה ביותר שאפשר היה לצפות מראש מסתכם ב־37 מיליון שקל לכל היותר, שעליהם הוא מוכן לוותר לבנקים.

חזית שלישית - זאבי מול הכונס

עוד מתמודד משמעותי על הקופה הוא כונס הנכסים עו"ד אלקס הרטמן, שעתיד לבקש מבית המשפט שכר טרחה כולל בסכום של כ־34 מיליון שקל. עד כה קיבל הרטמן כ־14 מיליון שקל, ובית המשפט טרם אישר לו את השכר הסופי. הרטמן מתכוון לבקש עוד כ־20 מיליון שקל, ואם יאושרו ישולם הסכום מתוך הכספים שנותרו בקופה, לאחר החזר מלוא החוב לבנקים - כלומר ייגרע מסכומים שאמורים לחזור לידי זאבי.

התקנות הקובעות את שיעורי שכר הטרחה של כונסים עומדות לצדו של הרטמן. לפי תקנות אלה, הרטמן יכול לבקש "שכר מימוש" שיעמוד על 0.75% מהתמורה שהתקבלה בגין מימוש המניות. זאבי אמנם יכול להתנגד לגובה שכר הטרחה, אך נראה כי לא יעשה זאת, אם משום שכל מהלכי הכינוס נעשו בתיאום מלא עמו, ואם משום שלבית המשפט אין בסיס חוקי לא לאשר לו את גובה שכר הטרחה שנקבע בתקנות.

חזית רביעית - זאבי מול ההליך הפלילי

ההליך הפלילי אמנם פחות משמעותי מבחינה כספית, אך הוא עדיין יכול להיות גורם משפיע על הקופה של זאבי. האישומים שזאבי ניצב בפניהם בעניין הזה הם קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירה על חוק איסור הלבנת הון. אם זאבי מורשע, ביהמ"ש יכול גם להטיל עליו קנסות. העונש הכספי החמור ביותר שאפשר להטיל על זאבי במקרה של הרשעה הוא כ־4 מיליון שקל בגין עבירה של איסור הלבנת הון.

למרות האישומים החמורים, השופט עודד מודריק רמז בדיון האחרון כי ייתכן שהפרקליטות טיפסה על עץ גבוה מדי בעניינם של צ'רנוי וזאבי, והיא תצטרך להגיע איתם לפשרה כלשהי במסגרת של הליך גישור. במקרה כזה, סביר להניח שזאבי ייצא בזול מהסיפור.