"משתפי הקבצים צריכים להבין שמדובר בעסק מסוכן"

במשרד קטנטן בתוך בניין מגורים שקט בתל אביב נמצאת מפקדה שמנהלת מלחמה. האויבים שלה הם עשרות אתרים ישראליים המאפשרים גישה להורדה פיראטית של סרטים וסדרות. חלקם כבר חטפו תביעה משפטית והתקפלו, אחרים ממשיכים לפעול בניגוד לחוק.

את המלחמה מנהלת א.ל.י.ס (אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות), שהוקמה ב־1993 על ידי מפיצי הסרטים הישראליים ואולפני סרטים אמריקאיים כמו וורנר ברדרס, פוקס ודיסני. שבעה אנשים בלבד מועסקים באגודה, ואלה מנסים לעצור את שיתוף הקבצים הבלתי חוקי בישראל באמצעים שכוללים הפעלת חוקרים ותביעות משפטיות. "צריך לחנך, וגם לתבוע אם אין ברירה. משתפי הקבצים צריכים להבין שמדובר בעסק חם ומסוכן", מכריז מנכ"ל א.ל.י.ס איציק כהן, לשעבר מפקד ימ"ר ירושלים במשטרה.

כהן (מימין) ופסי. "אין לנו בעיה ללכת עד הסוף, אפילו עד לבית המשפט העליון" | צילום: אוראל כהן

מדובר בגוף חזק במיוחד, שמשמש כזרוע האכיפה המקומית של אולפני הסרטים בארצות הברית וזוכה לשיתוף פעולה מצד המשטרה ורשויות החוק. בעבר פשטו חוקרי החברה, בשיתוף המשטרה, על בתיהם של חשודים בניהול אתרי שיתוף קבצים. ואולם, מבקרי הארגון טוענים שמדובר בגוף שנוקט דרכים כוחניות ושנויות במחלוקת, וכי שיטת הפעולה הבסיסית שלו מוטעית ביסודה ונדונה לכישלון.

מגיעים לכל האתרים

בשנות פעולותיה הראשונות פעלה החברה בעיקר נגד יצרני ומפיצי קלטות וידיאו וסרטי די.וי.די פיראטיים. אולם לפני כארבע שנים החלה א.ל.י.ס בהגשת תביעות נגד אתרים המסייעים בשיתוף לא חוקי של קבצים, בהם שני אתרים ישראליים - ליונטוורק ולה־לה לנד. תביעות אלו הסתיימו בהסכמים מחוץ לבית המשפט, שבמסגרתם הפסיקו האתרים לספק קישורים להורדת סרטים וסדרות.

גל התביעות השני שהוגשו על ידי הארגון לפני כשנתיים הסתיים אף הוא בפשרה ולא בפסק דין. אך לפני כמה שבועות רשמה החברה ניצחון ראשון בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה, שהורה לסגור את אתרי שיתוף הקבצים horadot.net ו־moviedot.net. בית המשפט אף קבע כי מפעיל האתרים, חייל בשירות חובה בשם דן אסולין, ישלם פיצויים בסכום של 235 אלף שקל.

לדברי ניר פסי, חוקר האינטרנט של א.ל.י.ס, עד היום הביאה החברה להסרת תוכן המפר זכויות יוצרים ממאות אתרים ישראליים, קטנים כגדולים. "אתר שמפר תוכן יכול להיות גם עמוד בבלוג שמישהו פתח, ונתן בו כמה קישורים להורדת סרטים. אנחנו מגיעים גם אליהם", הוא מוסיף.

בא.ל.י.ס הציגו את פסק הדין כניצחון חשוב במאבק נגד שיתוף הקבצים. אולם מבקרי הארגון ביקשו לצנן את ההתלהבות. "הם ניצחו בהליך מאוד טכני", אומר עו"ד יהונתן קלינגר, המתמחה בדיני מידע. "הם הגישו תביעה ומפעיל האתר לא הגיש כתב הגנה, לכן הם זכאים לפסק דין". גם לעו"ד אביב אילון, שהחל לפעול כסנגורו של אסולין רק לאחר מתן פסק הדין, יש השגות קשות על אופן התנהלותה של א.ל.י.ס לאורך ההליך המשפטי. "דן מודה שהוא גלש באתר, השתתף בפורומים שם וכתב שהוא מנהל אתר כבדיחה", אומר אילון. "זה משהו שכל גולש יכול לכתוב, והיו גולשים שהגדילו לעשות ורשמו שהם ראש ממשלת ישראל. בא.ל.י.ס כנראה הגיעו למסקנה שדן מנהל את האתר, ופתחו בהליכים נגדו".

לטענת אילון, בשום שלב לא הומצא לדן כתב התביעה עצמו, והוא כלל לא היה מודע לכך שהוא חשוף לתביעה משפטית בסדר גודל שכזה. "בסוף אוקטובר דן גילה לפתע מחבריו ומבני משפחתו כי הוא חייב 235 אלף שקל. התברר שא.ל.י.ס הגישה בקשה למתן פסק דין במעמד צד אחד ובהיעדר הגנה".

פסי מציין שהרישום המדובר מהפורום אינו הראיה היחידה נגד אסולין: "מדובר באתר שהוקם לפני כשלוש שנים, ופרטי רישום הדומיין (שכיום מצביעים על חברה אלמונית בקפריסין — ע"כ) היו אז שלו. פנינו אליו כמה פעמים, ולפני כשנה נשלח מכתב אזהרה להוריו, שבו הוסברה בעייתיות האתר. לאחר מכן בוצעה פנייה טלפונית, וכשראינו שגם זה לא עוזר ולא התקבלה תגובה, החלטנו לצאת להליך משפטי".

אתרי שיתוף בתשלום - לא על הפרק

מרבית הביקורת על פעילות א.ל.י.ס מתרכזת באופן הפעולה שבחרה לנקוט כדי לעצור את שיתוף הקבצים. עו"ד יורם ליכטנשטיין, מומחה למשפט האינטרנט וקניין רוחני, שייצג את אתר לה־לה לנד בתביעה שהוגשה נגדו על ידי א.ל.י.ס, טוען שהארגון מתקשה להסתגל לשינויים בטכנולוגיה. "הסכמנו איתם שמי שיוצר תוכן צריך לקבל תמורה, לא היה ויכוח עקרוני על כך", הוא אומר. "הצענו ליצור מצב שבו האתר ישמש כחלוץ לפני המחנה, לחנך את כל משתפי הקבצים לפעול בצורה שמכבדת את ההשקעה ביצירה של אחרים, אך הם לא שיתפו פעולה. הצענו להם לקדם שיתוף קבצים בתשלום כך שבמקום להילחם בתחום שאינו מכניס רווחים, הוא יהפוך לתחום מכניס. התשובה היתה שאין על מה לדבר". ואולם בא.ל.י.ס משוכנעים שדרך הפעולה שלהם היא הנכונה. "אנחנו לא נרפה", אומר כהן. "אנחנו ממשיכים לבדוק את אותם אתרים ואוספים ראיות נוספות כדי להראות לבית המשפט שהם עוברים על החוק", אומר כהן.

אבל על כל אתר שתסגרו יצוצו עוד חמישה אחרים.

"זו הנחה לא נכונה, של המקטרגים".

לפי דו"ח של מק'אפי, ברבעון שעבר חלה עלייה של 300% במספר אתרי שיתוף הקבצים בעולם , בעקבות הניסיון לסגור את פיראט־ביי.

"להערכתי, ברגע שבית המשפט יחמיר ויהיו תביעות ברמות כמו אלה שהיו עם דן אסולין ועם אחרים, אנשים יתחילו לרדת מהעניין".

אבל נכון להיום בית המשפט לא פסק עקרונית לטובתכם, זה נגמר או בפשרה או בניצחון טכני.

"לא אנחנו פונים לבקש פשרה. בעלי האתרים עצמם, אחרי שהם מבינים שהמשמעות היא הרשעה בבית המשפט, מבקשים בעצמם את הפשרה. לנו אין בעיה ללכת עד הסוף, אפילו עד לבית המשפט העליון".

אבל גם אם תצליחו לסגור את כל אתרי שיתוף הקבצים בארץ, שמספקים סרטים עם תרגום בין השאר, עדיין יהיו אתרים בחו"ל.

"אתרים בחו"ל לא מעניינים אותנו. כמה אנשים לדעתך מסוגלים לראות סרט בשפה זרה, נאמר באנגלית, כך שהם יבינו כל מילה?".

רוב האנשים.

"לא, לא. אני אומר לך שרוב האנשים לא".

אולי אתם צריכים לשקול אסטרטגיה אחרת?

"זה בדיוק כמו שתגיד לי שסחר בסמים לעולם לא ייפסק. ואתה צודק. נו, אז לא נלחמים?".

במקום להילחם בהם, למה שלא להציע להם חלופה חוקית?

פסי: "יש חלופות חוקיות, גם בארץ. אבל אנשים יעדיפו לא לשלם שקל אם מציעים להם את אותו הדבר חינם".

יש לכם תוכניות לחינוך הציבור והנוער, אולי בשיתוף משרד החינוך?

כהן: "לא הגענו לרמה של מערך שיעור, כי אנחנו עדיין מתמודדים עם הסכמת מערכת החינוך לעניין. אנחנו מנסים להגיע להסכמה לאיזה גיל, אילו רמות וכמה שעות להקצות לנושא".

ומחוץ למערכת החינוך? למשל קמפיינים מקוונים באינטרנט, או אפילו במקומות בילוי של צעירים?

"אין. אנחנו משתדלים לפרסם בעיקר דרך האתר שלנו".

אז למה לא להתקדם מבחינה טכנולוגית וליצור שיח עם הצעירים במקומות שהם נמצאים בהם, כמו פייסבוק?

"היינו במצב של דיאלוג באמצעות פורומים למשל, ובהרבה מקרים זה יצר סתם חיכוכים שאין בהם טעם. בשלב מסוים אתה מאבד אנרגיה ומבין שזה לא הזמן לעשות את הדברים האלה. יש אנטי של הציבור, תחושה שעדיין לא מבינים".

היקף ההורדות עולה

כהן הצהיר גם שאין בכוונתו לתבוע משתפי קבצים בודדים. גם אם היו מחליטים לעשות זאת, ספק אם היה מדובר במהלך שהיה פוגע בהיקף שיתוף הקבצים בארץ. בארה"ב למשל תבעו בעלי זכויות היוצרים משתפי קבצים, אולם היקף השיתוף רק עולה משנה לשנה. לאחרונה הבינו אולפני הסרטים ואף חברות ההקלטה שהדרך היחידה לנצח בקרב היא להפסיק לרדוף את המשתמשים ולהציע להם חלופות איכותיות בתשלום. כיום אתרים כמו הולו, שמציע תוכניות טלוויזיה לצפייה בחינם וממומן על ידי פרסומות, או אפילו חנות האייטיונס שמוכרת סרטי קולנוע, זוכים להצלחה רבה. נראה שעד שלא תתגבש בישראל הבנה דומה ויושם דגש על מתן תוכן חוקי ברשת במקום תביעות, ימשיכו בא.ל.י.ס לראות כיצד היקף שיתוף הקבצים רק עולה, וימשיכו להילחם בטחנות רוח.