חסמים בירוקרטיים מונעים מחברות הייטק לקבל אשראי מהמדינה

תנאי הסף שמציבה הקרן לעסקים בינוניים וליצואנים מונעים מחברות הייטק לקבל ממנה תמיכה. כך עולה מדו"ח שכתב יעקב צ'רטוף ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. על פי הדו"ח, שהוצג בישיבת ועדת המשנה של הכנסת לקידום תעשיות עתירות ידע, מתוך 390 מיליון שקל שאושרו להלוואות במסגרת הקרן בשנת 2009 רק כ-27 מיליון ניתנו לחברות הייטק.

ועדת המשנה לקידום תעשיות עתירות ידע של הכנסת התכנסה היום (ד') לדון בקשיים בניצול קרנות האשראי לחברות הייטק. על פי הדו"ח, מתוך 991 בקשות שהוגשו לקרן רק 5% היו מטעם חברות הייטק, ומחצית הבקשות נדחו מפני שהחברות לא עמדו בתנאי הסף. בין התנאים שמנעו את קבלת האשראי: הגבלת שכר מנהלים בעלי שליטה שלא יהיה גבוה יותר מפי ארבעה מהשכר הממוצע בשוק; דרישת הרווחיות - שרוב חברות הסטארט-אפ אינן עומדת בה; וכן המכשול שעומד בפני חברות שבבעלות קרנות הון סיכון, שאינן מסוגלות לחתום על ערבות אישית הדרושה לטובת ההלוואה.

ח"כ אילטוב. "יש כסף, הבנקים מוכנים, אבל המדינה מקשה" | צילום: עטא עוויסאת

יו"ר הוועדה, ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) טען שמי שיש לו ערבות אישית לא צריך את עזרת המדינה. "יש יותר ממיליארד שקל בקרן ורק כ-25 חברות הייטק משתמשות ב-27 מיליון שקל מתוכו. המבנה העסקי של חברות הייטק שונה מתעשיות אחרות ולכן הדרישות צריכות להשתנות ולא לכלול ערבות אישית. יש מכשירים פיננסיים אחרים שמציבים הבנקים לבחינות חברות הייטק שלפיהם חברות רבות שלא קיבלו הלוואה ממשלתית למעשה מסוגלות לעמוד בה. יש כסף, הבנקים מוכנים, אבל המדינה מקשה. יכולנו לעזור ל-700 חברות בלי בעיה".

עופר צינמון, נציג BDI שמפעילה את קרן היצואנים וקרן לעסקים בינוניים, אמר כי "נושא הערבות מוכתב מהגופים הפיננסיים כמו הבנקים ומשרד האוצר. אנחנו לא מערכת בירוקרטית סוגרת דלתות. כאשר מערערים אנו מקשיבים, וכאשר דוחות כספיים משתנים אנו מסכימים לחדש את הדיון. נשקול אפשרות למתן משכורות גבוהות יותר. זה לא יהיה חסם".

לדברי דורון בירגר, חבר נשיאות איגוד תעשיות האלקטרוניקה ונשיא אלרון לשעבר, רק כ-3% מכלל חברות ההייטק הישראליות זוכות לסיוע: "כל הפתרונות נכשלו. חברות לא מקבלות אשראי. חייבים לבטל את החסמים הקיימים ולתת אשראי לחברות צומחות לא רווחיות". 

אין מענה בישראל לחברות שלא מציגות הכנסות

"אם לא נתעשת נגלה בתוך חמש שנים שאין עתיד להייטק הישראלי, יישארו רק עשר החברות הגדולות שרק אליהן מזרימה הממשלה כסף". הכריז משה בסול, מפורום חברות ההייטק הצעירות.

דרך אלטרנטיבית לקרן לעסקים בינוניים שבאמצעותה יכולות חברות ההייטק לקבל סיוע מהמדינה היא תקציב המדען הראשי, אך סגנית המדען הראשי, לידיה לזנס, ציירה בוועדה תמונה עגומה: "היה גידול של 54% בפניות למדען הראשי בינואר עד אוגוסט 2009 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אך לצערנו כל התקציב כבר נוצל ויש חברות זכאיות רבות שאין לנו איך לעזור להן. אין מענה בישראל לחברות שלא מציגות הכנסות".

לדיון הוזמנו נציגים של חברות הייטק שהתלוננו על אטימות ממשלתית. אבישי פישמן, סמנכ"ל הכספים של חברת הסטארט-אפ safend, המעסיקה כ-60 עובדים, סיפר :"כאשר חיפשנו מקורות מימון דחו את בקשתנו מקרן היצואנים בגלל שהיה לנו הפסד תפעולי למרות שהיה צפי לרווחים קרובים והיה לנו צמיחה של 400% בשנה בממוצע. בסוף הבעלים נאלץ להשקיע מכספו. כיום אנו כבר מאוזנים, אך בזמנו קרן היצואנים לא סמכה את ידה על תחזיות הגידול שלנו".

אילטוב שאל למעשי האוצר להצלת "חברות ההייטק המדממות". ערן היימר, סגן בכיר לחשב הכללי, ענה "כדי להקל על קבלת אשראי נקיים מספר פעולות: חסם השכר שאנו מבקשים יעלה מפי ארבעה של השכר הממוצע במשק לפי שישה, וקרן הון סיכון יכולה להחליף את ערבות הבעלים בהשקעת הון בהיקף של 50% מהערבות שהיא אמורה להעמיד".

האוצר הציג גם תוכנית להקמת קרן שתשתתף בסיכון יחד עם הבנקים להעמדת ערבויות ביצוע ומקדמה עבור יצואנים. "יצואן שיש לו פרויקט לחו"ל צריך להעמיד ערבות כדי להשתתף במכרז", הסביר היימר, "הבנקים הקטינו מסגרות ויש קושי ליצואנים לקבל אשראי. הקרן החדשה תעמיד לרשות היצואנים תוכנית של השתתפות במימון הערבויות על ידי המדינה. התוכנית בשלבי משא ומתן אחרונים".

אילטוב טען כי הקמת הקרן לערבויות תקח עוד לפחות כשנה ולא תעזור לצורכי השוק העכשוויים. "יש כסף זמין אבל רק 25 חברות מקבלות עזרה במקום 700. ברור שכמה חברות ייעלמו אבל הרוב יצליחו, וההחזר שלהם יהיה גבוה. המדינה תרוויח בסופו של דבר מהכנסות גדולות יותר במיסים וגם המשקיעים יתחילו להשקיע".