לתרום בקטן

היום כתב כאן יחצ"ן העל רני רהב את התנגדותו לביקורת המוטחת בטדי שגיא, בנימוק כי עלינו לכבד את נותני התרומות מקרב המיליונרים של ישראל - ולשים בצד את העבר הפלילי, לפחות במקרה של שגיא. היכולת של ישראל לכבד את תורמיה מזכירה את הסצינה הקלאסית מסרטו של אפרים קישון סלאח שבתי, בה מביאים אנשי הקרן הקיימת את עשירי ארה"ב היהודים לאותה חורשה בזה אחר זה, כשהם מחליפים את שלט התורם.

כעת נראה כי דווקא גישה זו של רדיפה אחר תורמים גדולים הופכת למיושנת. יעידו על כך 100 השקלים שתרמתי אתמול להפקה של סרט ישראלי חדש באמצעות פייסבוק. יזמי הסרט החליטו לגייס 50 אלף שקלים לצורך הפקתו, ובמקום לפנות לאחד משועי הארץ, החליטו לגייס באמצעות הרשת החברתית 500 תורמים, שכל אחד יעמיד מימון של 100 שקלים. אגב, יזמי הסרט העניקו לי ולשאר התורמים גם שותפות עתידית ברווחי הסרט, אם יהיו.

אותם יזמים אינם הראשונים שעולים על הרעיון הזה, שזכה כבר להגדרה "מיקרו תרומות". אותם גולשים אנונימיים שתורמים כל אחד סכום קטן כבר סללו במידה רבה את דרכו של ברק אובמה לבית הלבן. קמפיין אובמה נהנה מכ-3 מיליון מיקרו תרומות שכאלה בקמפיין הבחירות שלו, שהצטברו למיליארדי דולרים. בסקר שנערך לאחר הבחירות אמרו 6% מהאמריקאים כי ביצעו תרומות באמצעות האינטרנט לקמפיין הבחירות של אחד המועמדים, וזאת כאמור רק ההתחלה.

כולי תקווה כי יותר ויותר גולשים יבינו כי מיקרו תרומה יכולה להוות תחליף הולם לתרומה גדולה. מעבר של גופים רבים ככל האפשר למיקרו תרומות תקטין את התלות שלהם בבעלי ההון, תקטין את הצורך להתחנף, להיות נחמד, להעסיק מגייסי תרומות הגוזרים עמלות שערורייתיות, ובכלל לעסוק יותר בטובת הציבור ולא בחיפוש כספים. אז נכון, ללקוחות של רני רהב יהיו פחות הזדמנויות להצטלם עם צ'קים גדולים, אבל כולנו נרוויח מגזר שלישי נקי וטוב יותר, וגם הרגשה טובה שגם לנו כציבור יש כוח - לא פחות מבעל הון כזה או אחר.