אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבית של קרנות ההון סיכון רוצה לארח את כל התעשייה צילום: אסף גלעד

הבית של קרנות ההון סיכון רוצה לארח את כל התעשייה

במקום להתרכז בקרנות ההון סיכון בשעת השפל שלהן, אהרון מנקובסקי יו"ר איגוד תעשיית ההייטק - שעד לאחרונה נקרא איגוד קרנות ההון סיכון - מתעקש לשלב בו את כלל חברות הייטק הישראליות, מכל הגדלים

20.11.2009, 13:38 | מאיר אורבך

2009 לא היתה בדיוק השנה של קרנות ההון סיכון בישראל - ולקראת 2010 המצב אף נראה גרוע בהרבה. כרגע אף קרן ישראלית לא נמצאת בדרכה לגייס קרן חדשה, והאחרות מתחילות לסיים את מלאי המזומנים שלהן.

אפילו לפי ההערכות האופטימיות ביותר, יש בישראל עשר קרנות פעילות בלבד. אלו מחזיקות ב־2.5 מיליארד הדולרים הפנויים להשקעות; כ־70% מסכום זה מיועדים לסיבובים פנימיים ולא להשקעות חדשות. לשם השוואה, בשנת 2000 היו בישראל לא פחות מ־80 קרנות פעילות - עם הרבה יותר כסף זמין להשקעה.

מנקובסקי. מעטים מאמינים שהאיגוד החדש יצליח, צילום: אסף גלעד מנקובסקי. מעטים מאמינים שהאיגוד החדש יצליח | צילום: אסף גלעד מנקובסקי. מעטים מאמינים שהאיגוד החדש יצליח, צילום: אסף גלעד

דווקא בשנה כזו, אהרון מנקובסקי החליט לנקוט צעד שנוי במחלוקת. אחרי חמישה חודשים בתפקיד יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון הוא החליט להסב את שם הארגון שהוא עומד בראשו לאיגוד תעשיית ההייטק. במילים אחרות, מנקובסקי החליט להפוך את הארגון - שעד עתה היה האכסניה של קרנות ההון סיכון הישראליות - לאיגוד של כלל תעשיית ההייטק הישראלית, והוא מבקש להזמין את חברות ההייטק הישראליות בכל הגדלים להצטרף אליו.

מאז שהוכרז על הצעד בתחילת החודש, הוא זכה לברכות אבל גם ללא מעט תהיות. יהודה זיסאפל, יו"ר איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה, למשל, טען שהגוף שלו מספק את צורכי תעשיית ההייטק ואין צורך בגוף נוסף. גם בכירים נוספים בתעשייה תהו אם תעשיית ההון סיכון בישראל עשויה להיפגע מהמהלך.

"ההייטק הישראלי וההון סיכון אינם תחומים אחידים ואסור ליצור מהם גוף אחד. יש ביניהם השקה, אבל אין כאן זהות אינטרסים", אמר גורם בכיר בתעשייה ל"כלכליסט". "קרנות הון סיכון הן גופי השקעה מוגבלים בזמן, ויש להן אחריות אחת בלבד - כלפי המשקיעים שלהן. הקרנות צריכות להיות מאוגדות עם גופי השקעה אחרים רלבנטיים ולא עם החברות שאיתן לעתים יש להם ניגוד אינטרסים חריף".

הוא לא היחיד שמביע פליאה רבה על הצעד של מנקובסקי. "גופי ההשקעה בישראל צריכים מישהו שיעזור להם בבירוקרטיה, יתמוך בצורך שלהן לגייס כספים ובמציאת שותפים חדשים. המצב החדש מוריד את רמת הדרג שבה יטופל ההון סיכון בישראל לקבוצה בתוך איגוד ולא לכוח המוביל בו".

מנקובסקי דוחה את הטענות הללו מכל וכל. "באיגוד החדש תהיה ועדה שלמה שתעסוק בקרנות ובצרכים שלהן. אני מתחייב שהאיגוד החדש לא יעשה פחות אלא אפילו הרבה יותר ממה שהיה בעבר", הוא אומר.

"אם יש אנשים שחושבים שהם יכולים לסייע, אני קורא להם לבוא ולהצטרף אליי באיגוד. את התוכנית שאותה הצגתי לאחרונה בחנו עשרות רבות של אנשים ממגוון של תחומים  -אנשי תעשייה, אנשי הון סיכון, יזמים ואנשי אקדמיה. לצערי לא שמעתי התנגדויות מצד אף אחד מהאנשים שאליהם פניתי. אנחנו מנסים ליצור אקו סיסטם שיתאים לכל החברות ביחד וישרת את כל החברות מתוך מטרה אחת: ליצור כאן תעשייה טובה יותר", אומר מנקובסקי.

איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי איננו עוד, ואת מקומו תפס איגוד תעשיות ההייטק. האם מישהו מחבריו מבכה את אובדנו? קרוב לוודאי שלא. האם חבריו מאמינים שמנקובסקי יצליח ואף מייחלים לכך? מעטים מאוד. מנקודת מבט שטחית של החברים הוא נתפס כנציג של פיטנגו, הקרן העשירה ביותר בישראל — ולא כנציג האותנטי של תעשיית ההייטק.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות