אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ארגוני הנכים זועמים: הכסף המיועד לשיפור נגישות מבנים - אינו מנוצל צילום: יריב כץ

ארגוני הנכים זועמים: הכסף המיועד לשיפור נגישות מבנים - אינו מנוצל

הרחק מהזרקורים מתקיים מרתון דיונים לאישור רפורמת נגישות, שתשפיע על כל עסק ומבנה בישראל. ח"כ גילאון קורא להאיץ את אישור התקנות: "יש בקופה 12 מיליארד שקל ליישום הרפורמה"

21.11.2009, 15:38 | תומר אביטל

הנכים בישראל מחכים שנים ארוכות לשיפור מצב הנגישות של מבנים ציבוריים. בקרוב - אולי - המצב ישתנה. בשבועות האחרונים נערך מרתון דיונים בתת ועדת הרווחה של הכנסת, המכונה "ועדת הנגישות", שמתכנסת מדי ראשון ושלישי ומאשרת חבילות תקנות שתחולל שינוי מרחיק לכת במבנים בארץ. התקנות נועדו להנגיש את כלל העסקים והמבנים בישראל בהם ניתנים שירותים.

בוועדה חברים נציגים של ארגוני הנכים, בתי המלון, חברות תקשורת, שדות תעופה, בתי הקולנוע ועוד רבים אחרים. היא דנה, בין השאר, בהתקנת עזרי התמצאות לחרשים בחנויות, תליית מפות מישוש ומפות שמיעתיות בקניונים ובהנגשת מסלולי טיול.

יו"ר הוועדה, אילן גילאון (מרצ), הוא למעשה חבר הכנסת היחיד שפוקד את דיוניה, ולכן הוא הסמכות היחידה לאישור התקנות לפני שהן עוברות לאישור טקסי אצל השר הרלוונטי.

(ארכיון), צילום: shutterstock (ארכיון) | צילום: shutterstock (ארכיון), צילום: shutterstock

התקנות, שיחייבו כמעט כל נותן שירות בישראל, יורדות לפרטי פרטים וקובעות, למשל, את הגובה המקסימלי של דלפקי שירות ועוצמת התאורה המינימלית של שלטי הכוונה.

"אני שר הנגישות"

גילאון, נכה ברגלו כתוצאה ממחלת הפוליו, מבצע מבחני שטח למוסדות ציבור בזמנו הפנוי. "כל שבוע אני בודק מקומות שונים. השבוע ביקרתי בבית משפט השלום בירושלים. שני אנשים היו צריכים להרים אותי לבית המשפט כדי לסייע לי להיכנס. זה פוגע בעצמאות שלי ובכבודי וחבל, יש תקציב ענק להנגשה - ואת תמיכת ראש הממשלה".

לא לחינם מנסה גילאון להאיץ את אישור התקנות. "יש בקופה 12 מיליארד שקל ליישום רפורמת הנגישות במבנים ציבוריים", הוא אומר. "למעשה, הכסף זמין כבר ממאי 2006 ומוגבל לעשר שנים, עד 2016. ביבי הודיע לאחר שנבחר שהכסף הזה יגיע ליעדו. אני שמחתי והודעתי לו שאהיה בחינם שר הנגישות. הוא הסכים אבל עד שיאושרו כל התקנות הכסף שוכב לא מנוצל".

כאמור, גילאון אוצר בידו כוח רב: הוא חבר הכנסת היחיד מתוך ארבעת החברים בוועדה שמגיע לישיבות. בכל פגישה מועלית להצבעה חבילת תקנות, וגילאון מצביע בגפו - בעד. התקנות כמובן מאושרות.

אילן גילאון, צילום: יריב כץ אילן גילאון | צילום: יריב כץ אילן גילאון, צילום: יריב כץ

"חברי הכנסת האחרים סמכו את ידיהם על החלטותיי. אני מקשיב בישיבה למומחים שמייצגים את העסקים ומנסה להתחשב בהם, אבל חשוב לי שהמדינה תהיה נגישה בפועל ולא על הנייר", הוא אומר.

הוועדה גם מאשרת תקנות נגישות בנפרד מהרפורמה. כך למשל בשבוע שעבר אישרה את תקנת בניין חדש, לפיה כל בניין שייבנה מעל 3 קומות יחויב במעלית.

"בלי נזק"

העסקים שיושפעו מהתקנות סבורים שבידיי גילאון כוח רב מדי. נציגת רשות הטבע והגנים אמרה בוועדה: "אנחנו תומכים, אבל צריך לדאוג שהתקנות לא ייצרו נזק. יש הנגשות מסוימות שפוגעות בשטחים פתוחים".

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, הכריז כי "הליך חקיקת התקנות נמצא בתנופה, אך חלק מהתקנות מחייבות שינויים אופרטיביים ומרחיקי לכת כמעט בכל בית עסק בישראל, וחלקן מהוות הכבדה ממשית וחסרת איזון על עסקים קטנים ובינוניים". לין פנה לשרי האוצר והמשפטים וביקש כי "יעוכבו הדיונים ב-100 עמודי התקנות לאנשים עם מוגבלות עד שיתקיים דיון מקיף ויסודי עם המגזר העסקי".

לין טוען ששר האוצר אישר את התקנות אף שהן נוסחו בהתאם להתייעצות עם ארגוני הנגישות אך ללא שמיעת המגזר העסקי. נציגי העסקים מנו כמה דוגמאות לתקנות מכבידות: מפות מוארות, הנגשת עלונים ופרסומים לקבצים דיגיטליים, כתב ברייל ומסרונים וקביעת שלטי מישוש בכניסה לשירותים.

גילאון אמר ל"כלכליסט": "יש פטורים למנגיש, כדי למנוע ממנו לפשוט רגל, אבל הקבלנים מבקשים יותר מדי פטורים". לדבריו, עדיין לא קרה ששר סירב לאשר תקנה שאושרה בוועדה.

איגוד לשכות המסחר, שראה כי דרישתו לפסק זמן לא זוכה למענה, ניסה ביום ה' האחרון אסטרטגיה חדשה. לין פנה במכתב אישי לגילאון ובו הצעה לעסקה, ולפיה התקנות ייושמו קודם כל במגזר הציבורי לתקופת ניסיון של שנה, שלאחריה ועל בסיסה ייושמו במגזר העסקי.

לין אמר ל"כלכליסט" כי "הנגשת עסקים לבעלי מוגבלויות תתרום גם לבעלי העסקים, שכן היא יכולה לחשוף אותם לפלח שוק חדש. עם זאת, לא נוצר דיאלוג עם המגזר העסקי - שהוא זה שאמור לשאת בנטל הכלכלי. התקנות מפורטות מדי והן יחייבו שכירת צבא של אנשי מקצוע כדי לבצען, וצבא נוסף שיפקח עליהן. העלות לכלל המגזר העסקי תעמוד על כמיליארד שקל". גילאון צפוי להשיב בשלילה ולהמשיך בדיונים קדחתניים עד שכל התקנות יאושרו. 

פטור מתור

בארגוני הנכים מברכים על המהלך. באקי"ם - אגודה לקידום אנשים עם פיגור שכלי, שלה נציג בוועדה - שבעי רצון מההתקדמות: "בשבוע שעבר אישרו תקנה לפיה מלווה לאיש עם פיגור שכלי יהיה פטור מתשלום. בנוסף, המפגר והמלווה יהיו פטורים מעמידה בתור".

שולחן הוועדה מוקף בכיסאות גלגלים בהם יושבים נכים שבאו להשמיע את טענותיהם. "שמעתי שהוועדה מתכנסת והייתי חייב ליידע אותם בתקנות הכרחיות נוספות", אומר פנחס טהר, כבד ראייה שבא מטעם עצמו. "התחבורה הציבורית בעייתית. אני לעולם לא יודע על איזה אוטובוס לעלות ומתי להחליף, כי אין מערכת כריזה".

דווקא יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל, מוצא את התקנות מקור לבעיה עתידית: "מדובר בתקנות חשובות, אך הן לא יישימות". לדבריו,  בניגוד למודל העולמי להנגשה הקובע קריטריונים כלליים, בישראל התקנות מפורטות באופן מוגזם.

"התקנות ייצרו מצב עתידי שעסקים רבים לא יצליחו לעמוד בדרישות התקנות וייאלצו להתמודד עם תביעות סדרתיות", הוא אומר. "אנחנו חוששים מהתפתחות תופעת התנגדות לנגישות. זה עשור אנחנו עובדים על יצירת טרנד נגישות בהצלחה רבה - והתקנות עלולות לפגוע בזה".

כך או כך, בחודשים הקרובים בעלי העסקים יחפשו את כפפות המשי הרכות ביותר לניהול המאבק הרגיש בארגונים של בעלי המוגבלויות. בינתיים, הם שולחים את מיטב השתדלנים בשביל לרכך תקנות מכבידות. אחד השתדלנים הסביר: "כולם רוצים שהתקנות הללו יעברו, כולל החברות שאני מייצג, אבל איך שהתקנות נראות עכשיו - הן יכולות להוות נטל בלתי הפיך לעסקים".  

תגיות

18 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

17.
מברך את אילן גלאון
כמי שעמד בראש ועדת המשנה הזאת עד סוף הכנסת הקודמת, אני רוצה לברך את אילן גילאון על עבודתו המאומצת והמבורכת בה. זהו נושא חשוב ביותר לשינוי פרצופה המכוער של ישרראל כלפי האנשים עם מוגבלוטיות החיים עימנו. אני יודע להגיד בביטחון מלא כי תקנות הנגישות ניתנות ליישום וכי הכל ניתן לפתור במחשבה ובהמצאה אם רוצים. יישר כוח רן כהן
ri fvi , ncar, mhui  |  27.11.09
14.
תתארו לכם את עצמכם ללא יכולת לעלות במדרגות, או להוציא כסף בכספומט
תארתם לעצמכם כיצד היתם מרגישים (לאחר שהתגברתם על המבוכה שכולם מסתכלים וצוחקים עליכם) ללא יכולת להוציא כסף מהכספומט או לעלות במדרגות למשרד ממשלתי או כל משרד אחר הנותן שרות, ללא יכולת להתייצב מעבר לדלפק כי הוא גבוה מדי, להעזר כל פעם באנשים (שרובם בד"כ עוזרים) וכו וכו'. נסו לדמיין את עצמכם מתפקדים בישיבה במשך שעה אחת בלבד, בחיי היום יום ואז אולי תבינו, קצה קצהו של חיים של נכה מרותק לכיסא גלגלים (שלא לדבר על נכים אחרים והכאבים לעיתים קרובות). כעת לא תבינו כיצד הנכים עד כה שתקו, כי הם תקועים בלשרוד את היום יום שעה שעה, ואין להם כוחות ויכולת לרוץ ברחובות ולהפגין (זוכרים אתם עדיין בכיסא). תודו כל יום לאל שאתם ובני ביתכם בריאים ולא זקוקים לחסדי אחרים. זכרו "רק מי שאין לו מעריך".
נכה אופטימי , עוד לא אבדה תקותינו  |  21.11.09
לכל התגובות