אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שולטות בצריכה, אבל לא בכלכלה צילום: סיון פרג'

שולטות בצריכה, אבל לא בכלכלה

אם העסקים שבבעלות נשים בעולם היו מדינה, היא היתה בעלת התוצר הלאומי הגולמי החמישי בגודלו בעולם. בישראל נשים הן משאב בלתי מנוצל

22.11.2009, 09:49 | עופרה שטראוס

נושא השתתפות הנשים במעגל העבודה, בין אם כשכירות ובין אם בבעלות ובייזום, נמצא על סדר היום כמעט בכל מדינה שאני מבקרת בה. זהו סימן ברור לכך שיש בעיה: נשים עדיין לא תופסות את המקום הראוי בכלכלה העולמית. מצד שני, על פי מאמר שהתפרסם במגזין "TIME", לפחות בארצות הברית יש תחושה ש"מלחמת המינים" היא כבר נחלת העבר. המאמר הצביע על רוב הרואה בתפקיד הגדל והולך שתופסות נשים בכוח העבודה יתרון לכלכלה ולחברה בכלל.

על פי מחקר זה, 40% מהנשים בארה"ב הן היום המפרנסות העיקריות בבית, הפער במשכורת הצטמצם ל־77 סנט בממוצע שמרוויחות נשים על כל דולר שמרוויחים גברים, ובאוניברסיטאות 60% מהסטודנטים הם נשים.

זוהי אותה ארצות הברית שבה רק לפני פחות מ־40 שנה לא היתה אף אשה בקבינט המדיני, אף סוכנת FBI ואף קריינית חדשות או שופטת בבית המשפט העליון. אז, מתוך 421 אנשי הסגל הבכיר באוניברסיטת הרווארד, רק שש היו נשים. זוהי אותה ארצות הברית שבה מנהלי כוח אדם הודו שקל יותר לשים גבר על הירח מלהציב אשה ב"משרד הפינתי" - משרד המנהל.

אני רואה בנתונים הללו חיזוק לתפיסה שלנו ביסמין, שהעשייה בשטח תגרום עם הזמן לשינוי עמדות. שיתוף נשים בעולם העבודה הוא האינטרס של כולנו. בארה"ב יותר ויותר רואים בעסקים של נשים אמצעי להצמחת הכלכלה ולזירוז היציאה מהמשבר הכלכלי העולמי הנוכחי. התפיסה הזאת מגובה במחקרים רציניים ובמספרים, והאמריקאים עשו זאת כבר במשבר הכלכלי של שנות החמישים (עידוד נשים לפתיחת עסקים היתה אחת התוכניות המשמעותיות שסייעו ליציאה מהמשבר).

מחקר שהתפרסם בארה"ב ממש לאחרונה ונערך על ידי וול־מארט בשיתוף שני ארגוני נשים, בחן את ההשפעה של עסקים בבעלות נשים על הכלכלה האמריקאית. השפעת העסקים שבבעלות נשים נבחנת בשלושה היבטים: תפוקה, הכנסה ותעסוקה.

על פי המחקר, יש היום לעסקים שבבעלות נשים השפעה כלכלית של 3 טריליון דולר בשנה, שמתורגמת ליצירה או לשימור של 23 מיליון משרות - 16% מכלל המשרות בארה"ב. המשרות הללו לא רק מפרנסות את העובדים, אלא תורמות לביטחון הכלכלי של כל משפחותיהם ולחיוניות הכלכלית של קהילות שלמות ושל המדינה כולה.

ניתוח המסקנות מעלה שאם העסקים שבבעלות נשים בעולם היו מדינה עצמאית, היא היתה בעלת התוצר הלאומי הגולמי החמישי בגודלו בעולם, מעט אחרי גרמניה ולפני צרפת, בריטניה ואיטליה.

ברור אם כן שעסקים שבבעלות נשים אינם נישה זניחה, אלא סקטור שאפשר להגיע באמצעותו לתוצאות משמעותיות ולהוסיפו כשחקן מרכזי לכלכלה של מדינות. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא כנראה מה שכונה על ידי מנכ"ל רשת מייסי'ס האמריקאית (שמסייעת לקידום נשים באפריקה על ידי רכישת סלים מתוצרתן ומכירתן ברשת) "Trade, not Aid", או במילים אחרות - חכה, ולא דגים. הכוונה היא להניע רכש, עזרה מקצועית ומתן אשראי לנשים המעוניינות לפתוח עסק. את זה אנחנו מנסות לעשות ביסמין.

היום רשומים בישראל כ־400 אלף עסקים קטנים ובינוניים, מתוכם רק 40 אלף בבעלות נשים ורק 5,000 בבעלות נשים ערביות. המסקנה היא שהיום הכלכלה הישראלית אינה נהנית ממשאב עיקרי: כוח היזמות, העבודה והניהול של חלק ניכר מהאוכלוסייה - נשים.

לפני כמה שנים, במסגרת אחד ממפגשיי עם נשות עסקים בעולם, שמעתי מפי שרי בלייר על עידוד עסקים בבעלות נשים. נוכחותה כאן איתנו היום, בישראל, והסיוע שהיא מעניקה לנו בהעלאת הנושא על סדר היום הישראלי, הם בעיניי סגירת מעגל.

מתוך נאום של עופרה שטראוס, יו"ר דירקטוריון שטראוס גרופ, בכנס יסמין לנשות עסקים שנערך בחיפה

תגיות

16 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

13.
הבעיה היא שאין הגבלה על שעות העבודה.
אז כל אישה שרוצה משפחה, קרי: ילדים. עוזבת את שוק העבודה כשהיא מגיעה לגיל המוקדם הזה. הפיתרון לא קשור לגברים ונשים. הוא קשור לבני אדם. צריך להגביל את שעות העבודה כדי שנחיה כאן כמו בני אדם. הרי מבחינת תפוקה -אנחנו כמו או פחות מאירופה, ושם עובדים פחות שעות מכאן, וזה בדוק.
הענק הלוחש  |  22.11.09
לכל התגובות