אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שובה של דיטה צילום: אלה סברדלוב קרן

שובה של דיטה

דיטה בורנשטיין שוב בוחשת בסירים בדיטושקה החדשה, ואיתה חוזרות המנות המיתולוגיות ממסעדת ביבר - קבבונים, ספייריבס וכבדי עוף ביין

23.11.2009, 11:11 | גלי וולוצקי

ותיקי הסועדים התל־אביביים זוכרים לדיטה בורנשטיין חסד נעורים. מסעדת ביבר המיתולוגית שלה (ששכנה ברחוב בן יהודה בתל אביב אי אז בשלהי שנות השמונים) היתה מעוז של אוכל טוב עוד בימים שבהם סצינת המסעדנות הישראלית היתה בחיתוליה. באותם הימים, אם רצית אוכל יצירתי הלכת לתרווד הוורוד, אם חשקת בהמבורגר טוב הלכת לבוננזה, ואם רצית קבבונים או ספייריבס הלכת לביבר.

דיטה עברה מאז לא מעט גלגולים, וכך גם קהל הסועדים, שהתבגר, השתפשף ולמד דבר או שניים על אוכל טוב. ובכל זאת השמועה שדיטה חוזרת למטבח (במסעדת דיטה בשדרות רוטשילד, שלא בידיעת הסועדים, היא כבר מזמן לא היתה חלק מהעסק) היתה משמחת. דיטושקה החדשה בנווה צדק היא גלגול של מסעדה איטלקית ששכנה במקום. הבעלים המקוריים נשארו, ובורנשטיין נכנסה למטבח, שינתה את התפריט, בחשה בסירים והוסיפה לעיצוב את הסגנון הבוהמי והמעט קיטשי שלה, שהולם את השכונה.

העסקית בדיטושקה מציעה סלט או אנטיפסטי, שתייה קלה ומנה עיקרית במחיר העיקרית, שנע בין 46 ל־92 שקל. פתחנו בסלט ירוק, שהיה פשוט אבל מצוין. בקערה קטנה הגיעו עלי חסה אמריקאית ומסולסלת טריים ופריכים, כמה פרוסות דקיקות של עגבניות ובצל, ורוטב ויניגרט נהדר בכמות הנכונה. גם צלחת האנטיפסטי היפהפייה, שכללה כל טוב, היתה ראשונה ראויה. היו בה פרוסות של בטטה, גזר, חציל, קישוא, פרחי כרובית, גבעולי בצל ירוק ואפילו פלח תפוז, שנצלו על הגריל ותובלו בתבונה.

הקבבונים. צרובים יפה מבחוץ וכמעט חיים מבפנים, צילום: אלה סברדלוב קרן הקבבונים. צרובים יפה מבחוץ וכמעט חיים מבפנים | צילום: אלה סברדלוב קרן הקבבונים. צרובים יפה מבחוץ וכמעט חיים מבפנים, צילום: אלה סברדלוב קרן

בעיקריות ההצלחה היתה חלקית, ולמען ההגינות חשוב לציין שהאשמה בחלקה שלנו. הקבבונים (62 שקל), מנת הדגל שמלווה את בורנשטיין כבר שנים, היו נהדרים. בעלי צורה אמורפית, עסיסיים, צרובים יפה מבחוץ וכמעט חיים מבפנים - הם היו כל מה שקבבונים צריכים להיות. לצדם הוגשה הטחינה הירוקה, שאף היא מלווה את דיטה כבר שנים, וגם רוטב פלפלים אדומים חריף־מתקתק וטעים מאוד.

אך מנת הלינגוויני ברוטב עגבניות (46 שקל), שהוזמנה ברגע של היסח הדעת, נראתה כמו שארית מהתפריט הישן של המקום, ולא כמו נדוניה של הכלה הטרייה, ומוטב היה אילו לא הוזמנה. היא לא היתה גרועה במיוחד, אבל היא כן היתה סתמית, ורצועות הפסטה התעשייתית שחו ברוטב דליל וחסר אופי. את הלקח שלנו למדנו: לדיטושקה באים בשביל האוכל של דיטה, וזה אומר להזמין את המנות שמזוהות איתה - קבבונים, ספייריבס או כבדי עוף ביין. על השאריות מהמסעדה הקודמת עדיף לוותר.

שם: דיטושקה.

ז'אנר: מטבח ביתי.

מיקום: שבזי 49 תל אביב.

טל': 03-5101516.

מחיר העסקית: 46–92 שקל. א'־ה', 12:00–17:00.

שירות: חביב אך חובבני.

התחככות: תיירים מהארץ ומחו"ל.

חניה: ברחובות הסמוכים.

נגישות נכים: אין.

כשרות: לא.

שורה תחתונה: אותה הגברת, וטוב שכך.

תגיות