אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נס פך הכסף: מהי עלות ההפקות לילדים בחנוכה

נס פך הכסף: מהי עלות ההפקות לילדים בחנוכה

"כלכליסט" בדק נתונים כמו שכר הכוכבים, עלות שכירת האולמות וההוצאות לפרסום ושיווק. מהשיאן "קונג פו פסטיגל", שהושקעו בו 22 מיליון שקל, ועד "שוליית הקוסם", שיעלה כמאית ממנו

24.11.2009, 22:23 | מאיה נחום שחל

מנהלי הפקות הענק חולבים כבר שנים את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בחנוכה - חג חורפי שבו ההורים מחפשים פתרונות לבילוי חמים, חג שלא מרבים לנסוע בו ושכל ועד עובדים או מועדון לקוחות מציעים בו כרטיסים מוזלים לאירועים.

"כלכליסט" יצא למסע בין ההפקות, האולמות והכוכבים שגויסו במשכורות עתק, כדי לגלות כמה עולה להפוך את חנוכה לחג הממוסחר ביותר בשנה.

יותר מ־700 אלף ילדים ומלווים יצפו בימי החג בהפקות הבולטות שיועלו ברחבי הארץ, וכ־40 מיליון שקל הושקעו בגדולות שבהן: "הפסטיגל", "פסטיבל שירי הילדים", "מותק של פסטיבל 2" ו"זורו". נוסף על אלה יועלו לפחות עוד שבע הפקות קטנות ובינוניות, בשווי מוערך של כ־4 מיליון שקל. כ־250 מופעים יתקיימו בימי החג ולאחריו, ובהם ישתתפו יותר מ־250 אמנים - חלקם ירוויחו משכורות שעומדות ביחס ישר לאטרקטיביות של שמם, והאחרים יעבדו מסביב לשעון בהרבה פחות.

37 הצגות בשבוע

בחנוכה 1994 עלה "הקוסם" בסינרמה בתל אביב, בהפקתו של יהודה טלית ובבימויו של אורי פסטר. מיכל ינאי ואיתי שגב, כוכבי התקופה ההיא, כיכבו במחזמר שהפך במהרה לשלאגר שובר קופות. "זה היה חדשני והימור מאוד גדול. המחזמר הזה נכנס לספר השיאים של גינס, כי עשינו 37 הופעות בשבוע", מתאר פסטר, "זה באמת עשה המון המון כסף, והמשיך לרוץ אחר כך שנה וחצי". כיום, 15 שנה מאוחר יותר, 37 הצגות בשבוע כבר נחשבות לעניין שבשגרה.

ההפקה הרווחית ביותר על פני השנים היא הפסטיגל, והשנה - בעקבות הצלחתו של הסרט "קונג פו פנדה" - רוכבים מפיקי הפסטיגל על גלי ההצלחה האמריקאית ויוצרים את "קונג פו פסטיגל". לשם כך גויסו האמנים היקרים בשוק: אלי יצפאן, אייל גולן ויעל בר זוהר. גולן, על פי גורמים המקורבים להפקה, משתכר כמיליון שקל בעבור הופעתו בפסטיגל, מתוך עלות כוללת של 22 מיליון שקל. כדי להבטיח את זרם ההכנסות משתף הפסטיגל פעולה עם HOT, שב־V.O.D שלו משודרות כבר חודשיים - ובחינם - 90 דקות מן המופע, מה שגורם לכל זאטוט לדרוש מהוריו ללכת למופע שאותו הוא כבר מכיר בעל פה.

"הפסטיגל עבר תהפוכות במהלך השנים", מתאר גורם בכיר בתעשייה. "הוא הצליח מאוד בשנות השמונים, ריסק את הפסטיבל והפך למותג היחיד בחנוכה. בסוף שנות התשעים הוא איבד מיוקרתו וגם הרוויח פחות, ואז בא החיבור העסקי עם HOT, שהרים אותו שוב. רק הקמפיינים, הקליפים והפרזנטציות מגיעים לכמה מיליוני שקלים".

הקהל של הופ

יש גם קטנטנים שמבחינתם רינת גבאי או יובל המבולבל חשובים יותר מכל סופגנייה או סביבון. כאשר החליטו מארגני הפסטיגל לחצוב לעצמם נישה גם בקרב קהלים לא מובהקים שלהם הם יצרו את "מותק של פסטיבל". "מיקי פלד התחבר לערוץ הופ, שזורם בוורידים של הילדים, וזה עוד נתח נכבד של כרטיסים לשוק", מספר מקור בתעשייה. "פלד שכר את אולם נוקיה לחמש שנים, לטובת ההפקות שלו, ומיד החליט לעשות שם את 'מותק של פסטיבל'. וזו הצלחה כלכלית". 7 מיליון שקל הושקעו בהפקה לקטנטנים, שאליה גויסו כל כוכבי המסך שאהובים כל כך על ילדים בעיקר עד גיל 5.

כוכבי "מותק של פסטיבל" כוכבי "מותק של פסטיבל" כוכבי "מותק של פסטיבל"

עוד מתמודדים על תשומת הלב של מאות אלפי הילדים "פסטיבל שירי הילדים" ו"זורו", שניהם מבית היוצר של המפיק יריב יפת. הפסטיבל עשה קאמבק מתוקשר מאוד בחנוכה שעבר אחרי הפסקה של 17 שנים, והוא קסם יותר להורים, שהתרפקו על העבר, ופחות לילדים עצמם. מבדיקה שערך "כלכליסט" עולה כי שובו של הפסטיבל בשנה שעברה לא היה הצלחה כלכלית, ולא זו בלבד, אלא שגם משתפת הפעולה העיקרית שלו, חברת yes, הפיקה לקחים מההפסד והפסיקה השנה את שיתוף הפעולה.

משה קפטן, במאי הפסטיבל, מודה שבעקבות ההפסד הכלכלי בשנה שעברה הופקו לקחים: "הביקורת המרכזית היתה שהתמקדנו בהורים ולא בילדים. ניסינו לכוון גבוה, והשירים לא היו מספיק טובים. השנה שמנו דגש על כך שהאמנים יפנו אל הילדים, כי הם פה העיקר", הוא מוסיף.

"אנחנו לא רוצים להיות 'פסטיגל', אבל המפיקים מצאו לנכון להתייחס לילדים. צריך להחזיר אותם לעולם הנאיבי בשפה שהם מכירים. הפסטיבל מנסה להיות שפוי ואלטרנטיבי, בלי להתנתק מעולם הילדים ובלי להיות ג'אנק פוד תרבותי. שיעור המכירות גבוה מאוד השנה. התגובה של הקהל נשארה חזקה, וכך גם הרצון לחפש אלטרנטיבה".

הצעד הראשון שעשו מפיקי הפסטיבל היה להביא כוכבי ילדים, ובהם טל מוסרי, משה דץ, חני נחמיאס ודנה פרידר. 6 מיליון שקל הושקעו בהפקה, מתוכם מחצית לשכר האמנים. עלות שכירת האולמות עומדת על 800 אלף שקל, ו־3 מיליון שקל הושקעו בפרסום ובשיווק המופע. בצד ההכנסות מקווים הפעם המארגנים ליותר מ־13 מיליון שקל.

תום אבני ב"זורו", צילום: אייל לנדסמן תום אבני ב"זורו" | צילום: אייל לנדסמן תום אבני ב"זורו", צילום: אייל לנדסמן

המחזמר "זורו" בכיכובו של תום אבני, שהושקעו בו כ־5 מיליון שקל, מגיע לישראל לאחר שהוצג על במת תיאטרון Garrick בלונדון. להפקה שותף איש העסקים משה פטרבורג, שאף שותף להפקה הבינלאומית. המחזמר מביא לבמה אקרובטיקה, מלחמת חרבות וקסמים, לצלילי המוזיקה הספרדית של הג'יפסי קינגס. "הפקות מהסוג של 'זורו' מפוקחות מהווסט אנד ומברודוויי, ובשל גודלן והיקף ההשקעה בהן אי אפשר להמשיך להעלות אותן אחרי החנוכה", מסבירים מקורבים להפקה, "ולכן החישוב הוא שיש צורך בקהל של 50–70 אלף איש ב־40 ההצגות, כדי לכסות את העלות וגם להרוויח. כסף גדול אין בזה, אלא החלטה אמנותית, וגם השחקנים יודעים שאם הם רוצים להיות מעורבים בהפקה איכותית הם לא ירוויחו הון עתק", הם מוסיפים.

בחצי מחיר מהגדולים

בקטגוריה של הפקות קטנות ובינוניות יהיו השנה מגוון הפקות, ואחת מהן היא "הנסיך הקטן" בהפקתו של אלי מנטבר, בכיכובה של ניצה שאול ובעלות של כ־500 אלף שקל. הוא יועלה 10 פעמים בלבד, ומחירי הכרטיסים הם כחצי מאלה של המופעים הגדולים. כ־90 אלף שקל הושקעו בשכר השחקנים - פחות מעשירית משכרו של כוכב הפסטיגל.

ניצה שאול ב"הנסיך הקטן" ניצה שאול ב"הנסיך הקטן" ניצה שאול ב"הנסיך הקטן"

כ־750 אלף שקל הושקעו במחזמר "עלי באבא ו־40 השודדים", מהם 45% לשכר השחקנים, ובהם ימית סול, רודריגו גונזלס וג'קו אייזנברג. ב"עלי באבא" העדיפו כנראה לא לסמוך רק על הזאטוטים, ועל כן מכרו כמחצית מהמופעים כאירועים סגורים. עלות ההפקה אינה כוללת את האולמות, ורק על האנגר 11 בנמל תל אביב תשלם ההפקה כ־100 אלף שקל ליום. 100 אלף שקל נוספים תשלם בעבור בניית טריבונות ו־40 אלף שקל על אוהל קבלת הפנים.

ימית סול וג ימית סול וג'קו אייזנברג ב"עלי באבא ו-40 השודדים" ימית סול וג

ב"הרקולס", בכיכובם של מייקל לואיס, רוני דואני ורותם אבוהב, הושקעו 2 מיליון שקל, ובמחזמר "שוליית הקוסם" הושקעו כ־250 אלף שקל - כ־30% מהם שכר השחקנים - והוא יעלה ל־14 הצגות, בכיכובם של סופי צדקה ואיתי שגב. מפיקי "שוליית הקוסם" מקווים שדרישת הקהל תוביל לעוד שש הצגות. עלות שכירת האולמות נעה בין 5,000 לעשרת אלפים שקל.

איכות לא מסחרית

גם התיאטרון הרפרטוארי מצטרף לחגיגה. תיאטרון חיפה בשיתוף תיאטרון אורנה פורת יעלו בחג את "פיטר פן" - הצגה שאחר כך תצטרף לרפרטואר השוטף, והתיאטרונים רואים בה הפקה לשנים, לפחות כמו "עוץ לי גוץ לי" של תיאטרון הקאמרי.

800 אלף שקל הושקעו ב"פיטר פן", ו־12.5% מהסכום הזה לשחקנים, מרביתם כוכבי טלוויזיה אהובים כמו דורון עמית, תמר שם אור, דני לשמן ויוסי מרשק. שכר האולמות נע בין 8,000 ל־13 אלף שקל, והוצאות השיווק והפרסום עומדות על כ־100 אלף שקל. ההפקה מקווה למכור יותר מ־13 אלף כרטיסים.

"איננו רואים בה הפקה מסחרית שאמורה להחזיר את עלויותיה בחנוכה", אומר רן גואטה, מנ"כל תיאטרון אורנה פורת, "אלא הצגת רפרטואר בשני התיאטרונים שאמורה להביא תרבות איכותית לילדי ישראל".

תגיות