אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפרות הקדושות נשארו באחו

הפרות הקדושות נשארו באחו

צה"ל צריך את מקינזי כדי לטפל בכוח האדם העודף, בפנסיות המופרזות, בגילאי הפרישה הצעירים מדי ובכל שלל הפרות הקדושות שעדיין רועות באחו

26.11.2009, 07:27 | עידן גרינבאום
הרבה מאוד שקפים הוצגו אתמול במצגת החגיגית שערכו משרד הביטחון וצה"ל בפני הכתבים כדי להציג את דו"ח מקינזי. הרבה שקפים וגם לא מעט כסף שצפוי להיחסך בשנים הקרובות בזכות ההתייעלות שתעבור מערכת הביטחון. מותר הפעם גם לפרגן לשני הגופים על הפתיחות והיוזמה - עצם השימוש בחברת ייעוץ בינלאומית כדי לבדוק פעם אחת ולתמיד את מה שכבר עשרות שנים מסרבים לחשוף ראוי לברכות.

המסקנות שהוצגו בהחלט מרשימות: איחוד אגפי הבינוי הוא צעד מבורך, חיסכון ברכש בעידן הנוכחי הוא מתבקש וייעול מערך האחזקה יכול לעשות רק טוב. אבל אלה רק המתאבנים, הם רק הפרומו לאתגר האמיתי שעומד בפני צה"ל ומערכת הביטחון.

צה"ל צריך את מקינזי לדברים גדולים יותר

האמת צריכה להיאמר כבר כאן: כדי להתאים את מספר האוטובוסים שמזמינה כל יחידה למספר הנוסעים - וזו אחת ההמלצות בדו"ח - לא צריך את מקינזי (המלצה שתחסוך לצה"ל עד 2 מיליון שקל). זאת ועוד, נראה שהגנרלים שהגו מבצעים נועזים בעורף האויב היו גם יכולים לחשוב בעצמם על כך שכדאי שהאוטובוס שיסיע את החיילים משיזפון שבערבה לת"א יישכר בבאר שבע ולא, למשל, מחברת נסיעות בחיפה (חיסכון צפוי של עד 5 מיליון שקל). אם מישהו בצה"ל גם היה טורח לעשות עבודה רצינית מתישהו לאורך השנים, הוא היה מגלה בעצמו שאת המרפאה שבנו בצה"ל ב־9 מיליון שקל אפשר היה לבנות גם ב־5 מיליון.

איפה בכל זאת צה"ל ומשרד הביטחון צריכים את מקינזי? כנראה עבור מה שלא נמצא בדו"ח: כדי לטפל בכוח האדם העודף, בפנסיות המופרזות, בגילאי הפרישה הצעירים ובכל שלל הפרות הקדושות שעדיין רועות באחו ואיש לא מנסה לטפל בהן. בכל הבעיות הללו יתחילו לטפל רק ב־2010. והשאלה הגדולה כמו תמיד היא מתי יגמרו. קודם יבדקו, אחר כך ידונו, אחר כך ימליצו, יתקנו ושוב יבדקו ושוב ימליצו והופ, נגיע כנראה כבר ל־2011. אלא שאז מובילי המהלך - הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון - כבר לא יהיו בתפקידם. גבי אשכנזי כבר יהיה כנראה עמוק בחיים האזרחיים, ופנחס בוכריס יספיק לחזור לתפקיד בכיר מאוד בעולם העסקים. ובקיצור: את תפוח האדמה הלוהט באמת הם משאירים למחליפים שלהם. להזכירכם, מדובר באותו אשכנזי שהתחייב להציג בפני הממשלה תוכנית מקיפה להעלאת גיל הפרישה בצה"ל עד 12 בספטמבר השנה, ומאז כידוע כבר חלפו יותר מחודשיים.

הרבה יותר קל לחסוך בבינוי, אחזקה וציוד מאשר לשלוח קצין או נגד מיותר הביתה או לומר לקצין אחר שעם כל הכבוד, עוד יש לו הרבה שנים לתרום למערכת לפני שייצא לפנסיה. המהלך הנוכחי יירשם אמנם על שמם של בוכריס ואשכנזי, שייכנסו להיסטוריה כמי שהצליחו להוביל מהלך התייעלות ראשון מסוגו בצה"ל. את הפרות הקדושות באמת גם הם מפחדים לשחוט.

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
ל-5 : חבל שאינך עיניני
לא הבנתי במה אני שוגה ועל כמה וכמה איני יודע במה אני מטעה ? שנית, איני מתבכין אלא מגיב עינינית על טענה עינינית. איני מציג עצמי כקורבן או כשכזה שהקריב קורבן במטרה לזכות באהדה שאינה מעצם העינין. כל שעשיתי היה להציג את תנאי פעילותי בצבא ע"מ שכותב הכתבה שנוגע בנושא שכר ינסה לתמחר. לצערי קימת אצלנו התופעה להשתמש בהרבה מילים בשביל לאמר מאומה. לא הבנתי את ההשוואה לחיל מארינס היושב בעירק. אם כבר הצגת היה ראוי שתציג באותה נשימה גם את שכרו של קולונל אמריקאי היושב באותו מקום. אני מניח שההשואה שלך נעשתה לצורך הכותרת שכתבתה. הייתי שמח לו הייתה מנסה להשוות שכרי לאיזה בנקאי היושב שישים שנה בתל-אביב
איציק , יקנעם  |  05.12.09
5.
תגובה ל 4 אתה שוגה ומטעה-נלחמתי ב 3 מלחמות ושני פעולות תגמול ושירתתי במילואים -
עד גיל 55 שכלתי בן -הייתי חייל מצטיין -והפנסיה שלי תהיה מחצית משלך -במה פקידה שיושבת בקריה טובה ממני -כמה מלחמות אתה השתתפתה ? ובמה אתה שונה מחייל מרינס שיושב 6 שנים בעירק - הכתבה לא כוונה אל חייל קרבי - וכשיש מלחמה כל המילואים מגוייסים -אנא ממך -אל בכי
אזרח ג  |  02.12.09
4.
ושוב - עליהום!!
מעניין, תמיד עולה הצורך בקיצוץ פנסיות ומשכורות בצה"ל כפתרון הקסם לתקציב הבטחון. שרתתי בצה"ל 22 שנה כקצין קרבי ביותר, השתתפתי בהרבה קרבות, הגעתי הביתה אחת לשבועיים ולעיתים שלוש. הייתי פעיל במשך רוב שעות היממה וכאשר יצאתי לחופשה ולו גם קצרה, הוזעקתי לעיתים לחזור לפעילות. תנאי פעילותי היו לעיתים קרובות קשים. ללא שינה, ללא מקלחת, אבק, לכלוך, עיפות וזיעה ושלא נדבר על הסכנות לחיים. ובתנאים אלו הייתי צריך להיות עירני. על בעיות של מה בכך ננזפתי ולעיתים נקנסתי. אחריות גדולה היתה מונחת על כתפי ולעיתים קרובות, חייהם של חיילי היו תלויים בהחלטות שלי. איני מזכיר את ילדי שלגידולם כמעט ולא הייתי שותף ולראותם גדלים זכיתי אך למעט. היתי רכושו של צה"ל. מעניין אותי לדעת, כמה היה צריך לשלם לי על כך? לאיזה שכר ולאלו תנאים היו אותם מלעיזים מצפים או מוכנים לקבל על מנת להיות במקומי ?? {בתקופתי הסתובבה בדיחה בצבא- שחברי הכנסת, בכל דיון על תקציב הבטחון, היו מקצצים ברכב הלבן. למה? כי רק בזה הם הבינו.. - ודי לחכימא ברמיזא..}
איציק , יקנעם  |  28.11.09
3.
חור שחור
הכתבה מגרדת את השוליים הקיצוניים של הבעיה. הייתי מכנה את תקציב מערכת הביטחון כחור שחור הבולע תקציבי עתק באמתלות ובספינים שונים : איום קיומי אירני , חיזבאללה,חמאס... מאחורי מעטה כבד של "סודיות" וביטחון המדינה" מסתתרת מערכת לא יעילה ובזבזנית שלא ממש מספקת ביטחון ומפרנסת בעיקר את משרתיה...
חבר מהתיכון  |  27.11.09
לכל התגובות