טנגו "פתיחת השמים"

הגדלת התחרות, הקטנת המחירים - בשנים האחרונות סיסמאות "פתיחת השמים" נזרקו לכל עבר, מבטיחות עולם שכולו דילים זולים לחו"ל. אלא שבפועל השמים מישראל ואליה לא בדיוק "נפתחו", ובמרבית הקווים לחו"ל נותר הנוסע עם בחירה מצומצמת עד לא קיימת של חברות תעופה. לא כך בקו ת"א-לונדון-ת"א, אשר ב-21 החודשים האחרונים היווה מודל לתחרות שהובילה להורדת מחירים, ולא רק כסיסמה.

הימים שבהם טיסה ללונדון נחשבה לפרויקט כלכלי מאתגר במיוחד, לא רחוקים בזיכרון. מדובר בטיסה ארוכה יותר מאשר ליעדים אחרים באירופה; מסי הנמל לנוסע שעובר בנמל התעופה הית'רו שבלונדון, הם בין הגבוהים; גם שער החליפין ללירה האנגלית גבוה יחסית. הוסיפו לתערובת הזו שתי מתחרות ותיקות, שהיו נטועות היטב בקו, והרי לכם המתכון לכרטיס טיסה במחיר שלא בדיוק מאפשר גיחה ל"סיילים" של רחוב אוקספורד.

אבל bmi טרפה את הקלפים. זה לא קרה ביום וגם עלה לה לא מעט כסף, אבל התוצאה: חוקי המשחק השתנו. בריטיש איירווייס, אל על, bmi ולאחרונה הצטרפה גם איזי-ג'ט במודל ה"לואו קוסט" השונה שלה - נאלצו לשנות, להשתנות ובעיקר לחזר אחרי הנוסעים. ומי מאיתנו לא אוהב להיות מחוזר?

בשנה האחרונה הפך הקו ללונדון ללב ליבן של ההתרחשויות. לסמל היתרונות שב"פתיחת השמים". יש עוד קווים כאלה מישראל: ניו יורק, פריז, אולי גם רומא וברלין - אך דווקא לונדון תפסה את הכותרות. אמנם גם המשבר הכלכלי והירידה בתנועה העסקית ללונדון תרמו לאווירת החיזור הנעימה, אולם ספק אם היינו זוכים לראות את היום שבו חברה סדירה תציע כרטיס טיסה ללונדון ב-379 דולר, לולא נכנסה bmi ושינתה את שיווי המשקל.

היציאה של bmi מפעילות בישראל הפתיעה רבים, ולו בשל העובדה שזו מפסיקה את הפעילות למרות ההצלחה שלה זכתה בארץ. הסיבות להפסקת הפעילות שמורות אצל הבוסים הגדולים בלופטהנזה, חברת האם. ייתכן והקו יקר מידי להפעלה, ייתכן והוא עדיין לא הגיע לרמת רווחיות מספקת. דבר אחד בטוח: בריקוד הטנגו של "פתיחת השמיים", מדובר בצעד אחד אחורה עבור הצרכן הישראלי.