השבוע: המצילים

גיבורי התרבות שלי השבוע הם לא המתיישבים החדשים בבית האח הגדול. מדובר בזוג רופאים צעירים. משה ורותם לפידות, שחילצו אם ותינוקת בת שנתיים מביתן הבוער.

מודה ומתוודה שסיפורי הצלה מרגשים אותי עוד מימי לאסי חוזרת הביתה של אריק נייט. כמו אבי טויבין, שהציל את יסמין פיינגולד, שהתהפכה עם קיאק וטבעה בירקון, כך גם משה לפידות לא חשב פעמיים כשהבחין באם הזועקת לעזרה. תוך סיכון חיים הוא טיפס על סולם, הוריד את האם, ואחר כך חיפש אחר התינוקת בבית אפוף העשן וחילץ גם אותה.

משה ורותם לפידות. הרוב הדומם סומך על אנשים כמותם | צילום: ערן יופי כהן

יש שלושה סוגים של אנשים: המתעלמים, מזעיקי העזרה והמצילים. משה ורותם לפידות הם מצילים עם תעודות. הם פעלו גם ברובד האנושי־קיומי וגם כרופאים שמוכשרים להציל חיים.

מאידך, בין הקצוות של חיים ומוות מתנהל לאטו העולם הרחב והאפור, שבו מתקיימים בהשאלה הזנים שהוזכרו למעלה. לדוגמה: מי לא מכיר את ההורים שיתריעו על בעיות בבית הספר, יתלוננו בהנהלה ויקטרו כל הדרך לחדר הכושר על רמת המורים? אלו הם מזעיקי העזרה. הרוב הדומם פשוט מתעלם בחסותם של מזעיקי העזרה, סומך על המתנדבים והמצילים שיעשו את העבודה. החלוקה התפעולית הזו קיימת כמעט בכל תחום בחיינו.

שאלתי את עצמי השבוע אם הצורך "להציל" הוא שמניע אנשים מהיישוב להעמיד את עצמם למועמדות למשרת היועץ המשפטי לממשלה. אמנם מדובר במשרת שררה עם בונוס של כבוד, אך אי אפשר שלא להקביל אותה להידחקות מרצון לטוסטר משולשים.

אם הייתי מתבקשת להגדיר בשתי מילים איך מזוז יוצא מהתקופה הזו, הייתי אומרת מצומק וחרוך, כמו מי שמדינה שלמה ישבה עליו. לא מן הנמנע שהמועמדים של השר נאמן משתייכים לזן המציל. אנשים שבנויים מחומרי התנדבות ונענים לאתגרים שהם לעתים בלתי הגיוניים. (הדברים נכתבים ברמה התיאורטית. לא שתיתי תה ואף לא יצאתי לחופשת סקי עם אחד מהמועמדים).

גם בנושא הבוער, שנקווה שהגיע לישורת האחרונה השבוע, השבתו של גלעד שליט, נכונים הדברים. הוריו - נועם ואביבה, הם לב לבו של המאבק להצלתו של בנם גלעד, אך לבד, ללא המתנדבים, הם לא היו יכולים להניע את הקמפיין המתוקשר.

המפגינים שישבו מול בית ראש הממשלה, האמהות שהחתימו עצומות והגרעין הקשה של הפעילים שעבד בכל הרבדים למען השבתו של בחור שרובם אינם מכירים - הם הדם שזרם בעורקים ותמך במשפחה. עם כל הציניות שהותכה מהמכבש הלאומי, חברה באשר היא נשענת על אלה שנכונים לצאת מגדרם, ולא על אלה שיושבים על הגדר ומלהגים.