אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

ייעוץ פנסיוני במחלוקת: "לעצור את הרגולציה המטורפת"

"כלכליסט" כינס בכירים בענף הייעוץ הפנסיוני כדי לעשות קצת סדר בתחום: הם חלוקים ביניהם על השאלה האם ייעוץ פנסיוני צריך לכלול גם שליטה ישירה של הבנקים בתפעול הקופות, ומציגים חזית אחידה סביב נושא אחד - הרגולציה האגרסיבית מדי לטעמם, שמבלבלת את כולם: "מה האוצר רוצה - מודל צ'יליאני? מודל פרואני?"

29.11.2009, 08:05 | עידן גרינבאום ורימונה פרקש

בשנים האחרונות חלו כמה מהפכות בשוק החיסכון הפנסיוני בישראל. בעקבות רפורמת בכר נכנסו הבנקים לתחום הייעוץ הפנסיוני, אך הם עדיין אינם בגדר "שחקן מרכזי" בשוק, בין השאר עקב אי־הקמתה של מסלקה פנסיונית. לאחרונה הוכרזו עוד שתי מהפכות: אימוץ המודל הצ'יליאני (מודל לניהול כסף פנסיוני הכולל מסלולי השקעה מוגדרים מראש, שבהם לכל קבוצת גיל של חוסכים מותאמת רמת סיכון) ואימוץ מודל ה־IRA (קופות גמל בניהול אישי). "כלכליסט" כינס חמישה מומחים - נציגי היצרנים, הבנקים ומנהלי ההסדרים - כדי לעשות קצת סדר בתחום.

הכניסה של הבנקים לתחום הייעוץ הפנסיוני נעשתה בעצלתיים וגם כעת לא נראה שאנחנו אחרי "המפץ הגדול". האם מודל הייעוץ הפנסיוני בבנקים מסוגל לתפוס תאוצה?

רונן טוב, המשנה למנכ"ל מגדלומנהל חטיבת הלקוחות: "זה חייב לקרות. אנחנו, כיצרנים, חושבים שנכון שהצרכן יראה מולו כמה שיותר ערוצי הפצה. כך יש יותר זמינות, וליצרנים טובים יש סיכוי להמשיך ולגדול. לכן אנחנו מברכים על כל ערוץ הפצה באשר הוא. עד עכשיו, מספר הלקוחות שהופנו אלינו לאחר שקיבלו ייעוץ פנסיוני בבנקים הוא נמוך יחסית למה שהנחנו. אני מעריך שמדובר גם במספרים נמוכים לעומת הערכת הבנקים. כל העסק יתקשה מאוד להמריא אם לא יהיה פתרון שיסדיר את האפשרות לא רק לייעץ, אלא גם לספק שירותי תפעול בסיסיים.

"צריך גם לזכור שמודל הייעוץ מול העצמאים אינו עובד מול השכירים. ייעוץ לשכיר דורש טיפול מורכב יותר ממה שהבנקים היום יכולים ורשאים לתת. השורה התחתונה: כל עוד לא תהיה מסלקה פנסיונית רצינית עם יכולת לתת פתרון מלא לסוגיות המורכבות - אני רואה קושי רב ביכולת של הבנקים למנף את היכולת הייעוצית הגבוהה שלהם".

מי אשם בכך שאין מסלקה פנסיונית?

 

אביבית קליין, מנהלת אגף הייעוץ הפנסיוני בבנק לאומי: "ב־2006 החל בנק לאומי להיערך לקראת הייעוץ הפנסיוני. התחזיות שלנו היו שניתן הרבה יותר ייעוצים, כי הסתמכנו על כניסה לשוק השכירים. עם הכניסה שלנו לתחום הייעוץ לשכירים, התחלנו ללחוץ על הקמת המסלקה ותוך כדי כך האוצר עשה כברת דרך והבין שבלי מסלקה אי אפשר להגיע למקום רציני. לא הייתי אומרת שהמסלקה מוקפאת כיום: הוקמה חברה, מינו מנהלים. להערכתי, זה יהיה בלתי נמנע ובתוך שנתיים־שלוש תקום מסלקה".

ירון בר און, מנהל מערך עסקים ושיווק במבטח־סימון, מינהלת הסדרים פנסיוניים ופיננסיים: "לטעמי, הפתרון בנוגע לבעיות שקיימות בשוק, ובהן הזמינות והמהירות של העברת המידע, היא לאו דווקא הקמת מסלקה. הפתרון נעוץ ביכולת של הגופים המוסדיים לספק מידע: כל גוף שעוסק בהסדרים פנסיוניים ומתיימר לספק שירותים בתחום הביטוח הפנסיוני צריך לפתח את היכולות האלה בעצמו. הקמת מסלקה היא בעצם הקמת קרטל חדש: מי ישלם בעבור החוליה הנוספת שנוצרת בתוך אותה שרשרת מזון? הלקוח, כמובן".

אילנית גולדפרב, מנהלת היחידה לייעוץ פנסיוני בבנק הבינלאומי: "אני מסכימה שבעבר כוחות השוק לא אפשרו לקבל תמונה מלאה של כל המידע. היום אני חושבת שכוחות השוק השתנו, ואפשר לחייב הקמת מסלקה. גם המוסדיים נמצאים היום במצב שבו כל המערכות שלהם ממוכנות. כדי שיהיה מצב של מיכון כולל, יש צורך בכסף שיגיע מהמוסדיים, ממנהלי ההסדרים, מהסוכנים ומהבנקים. כמו בכל שוק משוכלל, צריכה להיות תשתית בסיסית כדי שאפשר יהיה לנהל את התחום הזה".

איציק עוז, מנכ"ל משותף באגם לידרים הסדרים פנסיוניים ופיננסיים: "מה שהשוק אינו מבין הוא שההפרדה בין הסליקה והתפעול אינה עובדת. עקב המורכבות העצומה של השוק הפנסיוני, כל גוף צריך להקים לעצמו מערכת שתסלוק ותתפעל. אשר לדרישה לפרוטוקולים אחידים של חברות הביטוח - אין לי בעיה. על זה אין ויכוח".

פאנל כלכליסט "מוכרים פה פנסיה במבצע וזה יתפוצץ לנו בפרצוף" איך מתכוונים מנהלי החיסכון הפנסיוני להתמודד עם ציבור החוסכים, שמבין שהרבה פחות שקלים יישארו לו בפרישה? עידן גרינבאום, רות רגב, הדר רז ורימונה פרקש, 6 תגובותלכתבה המלאה
ייעוץ חלקי או מלא

 

כינסנו פאנל דומה לפני כשנה ורונן אמר לנו אז שכל כספי הפנסיה שהגיעו מהבנקים למקפת במשך שנתיים - שווים בערך למה שהוא מגייס בשעתיים. זו אמירה שעדיין אפשר לעמוד מאחוריה?

 

טוב: "כרגע לפחות, מבחינת חברת מגדל שיש לה קרן פנסיה לא קטנה וקרן השתלמות לא קטנה, רואים פעילות מאוד קטנה עם לקוחות שמפנים הבנקים. אני חושב שזו נגזרת, בין השאר, של היעדר היכולת לסלוק מוצרים מורכבים יותר ועל כן ההתמקדות של הבנקים היא במוצרי הגמל וההשתלמות ובשימור לקוחות. כשמגיע לקוח לבנק, הוא צריך לקבל ייעוץ פנסיוני על כל המוצרים שיש לו. אני רואה לקוחות שהבנקים מייעצים להם רק על מקטעים מהתיק הפנסיוני שלהם. אין ספק שחוסר התשתית, חוסר במערכת סליקה לצורך העניין, יוצר כל מיני אנומליות שהן ודאי לא תכלית החוק".

קליין: "בבנק לאומי אין מצב שמייעצים על מוצר אחד בלבד מתוך התיק. זה לא קורה, זה בלתי אפשרי".

גולדפרב: "יכול להיות שבקרנות הפנסיה לא רואים הבדלים, כי כשאנחנו נותנים ייעוץ מלא ללקוחות שמקבלים הטבות אצל היצרנים - אנחנו לא גובים להם עמלות הפצה כדי לא לפגוע בלקוחות".

בר און: "ישנה תופעה, שאנו עדים לה בזמן האחרון, שבה לקוח חותם בבנק על ייעוץ כשהוא אינו יודע על מה הוא חותם. מתברר שבתוך ערימת הטפסים שעליהם לקוח חותם בביצוע פעולות בניירות ערך, מחתימים אותו לעתים גם על ייעוץ פנסיוני. אני רק מבקש שהרגולציה בעניין הזה תקיים פעולות אכיפה. חייבים לבדוק ולוודא שהלקוחות שעבורם הבנקים מתוגמלים - מודעים על מה הם חותמים. הלקוח לא יודע שהוא קיבל הנחה בהסדר, שהוא מאבד שירות של מנהל הסדר, הוא לא מכיר את התהליך".

קליין: "אני ממש לא מסכימה עם הדברים האלה. אנחנו בבנקים לא יכולים לפנות למעסיקים, ורוב הלקוחות קשורים למנהלי ההסדרים דרך המעסיקים. קרו לנו מקרים שבהם בא לקוח למעסיק לאחר שקיבל ייעוץ מהבנקים לעבור מסלול - והוא קרע לו את הדפים מול העיניים. זה קורה כל יום. המעסיק לא רוצה את הכאב ראש הזה: הרבה יותר נוח לו לעבוד מול מבטח".

אז מה אפשר לעשות עם הייעוץ לשכירים?

טוב: "אני טענתי שכמעט בלתי אפשרי לחשוב על סיטואציה שבה מצד אחד יש יועץ ומצד שני מתפעל. בכל מקום שניסו את זה - הניסיון קרס. מבחינתי, אפשר להגביל את הייעוץ בבנקים רק לעצמאים עד שאפשר יהיה לגעת בשכירים בצורה נכונה ואמיתית".

קליין: "חייבים לזכור שיש הרבה מאוד לקוחות שלא מועסקים בחברות גדולות שבהן עובדים עשרות אלפי אנשים. צריך לטפל גם באנשים עם פנסיית חובה בסיסית. גם הם צריכים ייעוץ - ואנחנו עושים את זה".

עוז: "הפכו את הייעוץ ממוצר משלים למוצר תחליפי וזה שורש הבעיה. אתם באמת חושבים שהבנקים יסתפקו בעמלת הפצה של 0.25% לאורך זמן? זה בהגדרה לא יספיק והבנקים ילחצו להגדיל את דמי הניהול".

גולדפרב: "אי אפשר להפריד את הייעוץ מהתפעול. יועצים פרטיים נותנים ייעוץ חד־פעמי ומסירים אחריות מהלקוח".

דמי הניהול: יהיה תיקון?

 

מה קורה עם דמי הניהול: עברנו ממלחמת תשואות בימים היפים למלחמה על דמי הניהול היום. אנשים למדו להתמקח כמו בבסטה והשאלה היא אם גם המלחמה הולכת רחוק מדי.

קליין: "דמי ניהול הם ממש לא חזות הכל. איכות הייעוץ עומדת במקום הראשון. זה נכון שקרנות הפנסיה התפשרו לחלוטין בשנים האחרונות מבחינת דמי הניהול, ואני מניחה שיהיה תיקון של המצב הזה".

עוז: "הנה דוגמה לאבסורד: קופות הגמל הן מוצר הרבה יותר פשוט מקרנות פנסיה. והנה, דמי הניהול בקופות הגמל עלו ודמי הניהול בקרנות הפנסיה ירדו".

גולדפרב: "דיברנו על המוצרים ועל השוני, ואני חושבת שגם בנושא דמי הניהול צריך לעשות הסדרה ולהגיע למצב שבו משלמים את אותו בסיס דמי ניהול על כל המוצרים - קרנות פנסיה, ביטוח וגמל".

יואב בן אור, המשנה לממונה על שוק ההון והביטוח, אמר לאחרונה שגם אנשים בעלי תואר אקדמי מתקדם אינם יכולים להבין דבר בעולם הפנסיה, אפרופו ריבוי המסלולים והמורכבות שקיימת בעולם הפנסיוני. האם אתם לא סבורים שאתם מעמיסים על הציבור יותר מדי מוצרים ומידע - דבר שיוצר בעיקר בלבול ומשרת את התעשייה ולא את הצרכנים?

עוז: "ותראו מי מקטר על זה: הרגולטור שבכל שנה עושה שתי רפורמות. זה האבסורד בענף שלנו, שכל הרגולציה יוצרת חוסר שקיפות וחוסר מידע".

בר און: "צריך לנסות לעצור את הרגולציה המטורפת לתקופה מסוימת. המערכות יתייצבו, מסלולים פחות אטרקטיביים ייעלמו מעצמם, מסלולים יותר אטרקטיביים יצברו תאוצה. הרגולטור לא השכיל להרגיע את הענף".

גולדפרב: "אני סבורה שהיה נכון להכניס רגולציה, שהיתה חסרה לעולם הפנסיוני. מצד שני, אני מסכימה עם ירון שהרגולציה הפכה להיות כבדה מדי וצריך למתן ולהרגיע".

ולא דיברנו על המודל הצ'יליאני ועל מודל ה־IRA (אפיק חיסכון אישי לפנסיה).

טוב: "בצד הרפורמות המדהימות שעשה הרגולטור לטובת רווחת הצרכנים, אני רואה כמה בעיות. למשל באימוץ המודל הצ'יליאני הפך משרד האוצר לגוף היחידי בעולם שיש לו יכולת לשנות את העבר. לטעמי, ברגע שאתה קובע ברירת מחדל - זה המחדל הגדול ביותר. הזגזוג הוא בעייתי מאוד. מצד אחד הלכו יפה לכיוון זכות בחירה, כשגם אחרי שבחרת אתה יכול לעזוב ולנייד. עכשיו פתאום הולכים אחורה למודל הצ'יליאני ולאוטומטיזציה של המערכת. בצ'ילה זה כנראה הצליח, אז למה לא לנסות בישראל? אחרי שגם את זה אומרים לנו, אז אצים־רצים עם מודל ה־IRA: עכשיו הלקוח יבחר את נייר הערך הספציפי שלו בתוך התיק הפנסיוני ויתחיל לשחק איתו. אני מוכרח להודות שאני לא מבין מה משרד האוצר רוצה: מודל צ'יליאני? מודל פרואני? בחירה יזומה? בחירה מרצון?".

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
הרגולטור , המוסדיים והיועצים כולם נגד הלקוח. נלחמים בינהם על נתחי החסכון שמפשיטים.
הרגולטור שמאשר תוכניות מורכבות , חוקי מיסוי מורכבים דואג בסופו לדבר להנציח תלות הלקוח בספקי יעוץ , במנהלי הסדר שברגע האמת נעלמים או נותנים שירות גרוע. למוסדיים ניתן רישיון לשדוד את הלקוחות ולחלק את המלקוח. תוכניות הפנסיה צריכות להיות פשטות לחישוב ואחידות. הטבות המס ינתנו לתוכניות אילו. בתוכניות תהיה הפרדה מוחלטת בין מרכיבי הבטוח לבין מרכיבי החסכון. היצרנים יתחרו על תשואות ודמי ניהול. יתרת התוכניות המורכבות והמסובכות יהיה מכסף נקי ללא הטבות מס. הייעוץ הפנסיוני וניהול ההסדרים יהפוכו למיותרים . רכישת התוכנית תעשה ישירות אצל היצרן ולא תחייב מיומנות כל שהיא. הרבה כסך יחסך לעם ישראל . כדי לבצע את מהפכת הפשטות צריך ראש ממשלה עם ביצים שלא יפחד מהאינטרסנטים התאגידיים וכמובן שר אוצר עם יכולת ביצוע. אנחנו כנראה עדיין רחוקים מכך.. אולי שחברי הכנסת ידרשו אישית לשירותי המערך הנוכחי המאוס משהו ישתנה.
29.11.09