חזרו לכם צ'קים? אל תבנו על משכנתה

גלעד שם טוב, עצמאי בעל עסק בתחום הנדל"ן, הגיע לבנק למשכנתאות כדי לממן את הקמת ביתו העתידי במעלה אדומים. כמה ימים לאחר מכן צלצל הטלפון בביתו. הפקיד שמעבר לקו הודיע כי מבירור שערך עם חברת דירוג האשראי BDI, מצא כי לפני כמה שנים קיבל שם טוב מכתב המצביע על בעיה בחשבון הבנק שלו. הפקיד הבהיר כי אם ברצונו של שם טוב לזכות במשכנתה המיוחלת, הוא יצטרך להסדיר את העניין ישירות מול BDI ולספק לבנק אישור על עבר חלק.

"מדובר במכתב התראה שקיבלתי מהבנק בגלל גירעון שהיה לי בחשבון הפרטי", מספר שם טוב, "הבנק ביקש ממני להסדיר את הנושא, וכך עשיתי בתוך כשבוע. אבל כדי לנקות את הדו"ח שלי נדרשתי לגשת לבנק לקבל אישור על איתנותי הפיננסית, ואז להגיע פיזית מירושלים לחברת האשראי ברמת גן. עד שקיבלתי אור ירוק מהבנק למשכנתאות עברו כמה חודשים".

המקרה של שם טוב הוא לא היחיד. הבנקים אינם מסתפקים עוד בדרישות הסטנדרטיות ממבקשי המשכנתאות, כמו תלושי משכורת או דו"חות מס, אלא מפשפשים בקפידה בעברם. מי שמספקות את הנתונים הללו עבור הבנקים הן לרוב חברות דירוג אשראי, כמו דן אנד ברדסטריט או BDI. מדובר בדו"חות הכוללים נתונים מעברו של הלווה ומצבו הנוכחי, ומצביעים על מערכות היחסים שלו עם הבנקים ועם חברות מסחריות.

וכך, לקוח שנתקל בעברו הפיננסי בבעיה כלשהי, גם אם אינה רלבנטית כלל וכעת מצבו הכלכלי מצוין, ייאלץ לספק הסברים ולעתים להמתין חודשים ארוכים עד לאישורה של המשכנתה המיוחלת. בבנקים אמנם טוענים כי מדובר באינדיקציה נוספת מיני רבות המכריעות על שיקולי הענקת המימון המיוחל, אבל בפועל, לקוחות וחברות ייעוץ למשכנתאות כבר מדווחות על מקרים שבהם הפעילו הבנקים שיקול דעת מוטעה שאינו משקף בהכרח את מצבו הפיננסי של הלקוח.

אל תבנו על משכנתה | איור: עומר הופמן

הוויכוח שהוביל לסירוב

"המשבר הכלכלי גרם לבנקים לפתח דפוסי התנהגות נוירוטיים, והיד כיום קלה מאוד על ההדק", טוען אייל ליבוביץ', מנכ"ל משותף בחברת t-i-m שמעניקה ייעוץ בתחום המשכנתאות והפיננסים. ליבוביץ' מספר כי לפני שלושה חודשים בקירוב החלו כמעט כל הבנקים בישראל לתת משקל בולט לחברות המוכרות מידע בשוק זה. "מובן שהבנקים צריכים לנהל את סיכוניהם בחוכמה ולהשתמש בכל אמצעי שעומד לרשותם ובלבד שתהליך קבלת ההחלטות יתבסס על מכלול הנתונים הקיימים, דבר אשר לצערי, במקרים רבים, אינו נעשה", אומר ליבוביץ'. "לעומת זאת, רמת החשדנות כלפי יכולתו של הלווה לעמוד בהחזר המשכנתה הגיעה לרמות שיא".

ליבוביץ' מספר כי כבר נתקל במקרים שבהם הבנק פסל משכנתה בשל נתונים המובאים בדו"חות חברות איסוף המידע. "לעתים לנתונים בדו"חות אין כל אחיזה במציאות", הוא אומר, "למשל, לפני כחודש פנה למשרדי לקוח שטען כי הבנק מסרב לאשר לו את קבלת ההלוואה בשל נתונים שהופיעו בדו"ח של אחת מהחברות, אף שלדבריו היו אלה נתונים שגויים. פנינו לחברה שהוציאה את הדו"ח ושאלנו לפשר הופעת הנתונים, אך הם סירבו להגיב. רק לאחר איום בהגשת תביעה משפטית, ניאותה החברה לתקן את הדו"ח, עובדה אשר סללה את הדרך בפני הלקוח לקבלת המשכנתה המיוחלת. קל מאוד לפקיד משכנתאות שבוחן את הדו"חות האלה לקבל סטיגמה שלילית על לווה ולא לאשר את מתן ההלוואה, אף שמידת איתנותו הפיננסית מאפשרת לו לעמוד בתשלומי המשכנתה".

מקרה אחר הוא של לווה שנקלע בעבר לסכסוך עם חברת תקשורת בשל חיובי יתר שחרגו מהחוזה שעליו הוא חתם. הלווה סירב לשלם ולכן הוויכוח עבר לזירה המשפטית. פקיד המשכנתאות סירב לאשר ללווה את מתן המשכנתה, אף

שבבחינה עניינית של יכולתו הפיננסית, בהחלט מדובר בלקוח שרמת הסיכון במתן ההלוואה היא מועטה ביותר.

לא כמו באמריקה

מיכל יקיר, מנהלת מערכת האשראי הצרכני בחברת דן אנד ברדסטריט, מאשרת כי בהשוואה לשנה שעברה חל גידול של 25% בשימוש בדו"חות אשראי צרכני. "השימוש של הבנקים בנתונים שאנחנו מספקים עדיין מוגבל ואינו מתקרב לסטנדרטים האמריקאיים. עם זאת, אנחנו רואים כי השימוש בדו"חות בהחלט תופס תאוצה". לדבריה, העלייה בשימוש בדו"חות קשורה ישירות למשבר הכלכלי. "ככל שהמצב במשק רגיש יותר, כך יותר אנשים מבקשים לקבל מידע נוסף שיתמוך בהחלטותיהם", היא מסבירה.

אתי לנגרמן | צילום: אוראל כהן

הבנקים, מצדם, רואים בדו"חות של חברות דירוג האשראי כלי עבודה לגיטימי. אתי לנגרמן, מנכ"לית דיסקונט למשכנתאות, מספרת כי מרגע שעבר בכנסת החוק המאפשר לבנקים להשתמש במאגרי מידע, השימוש בהם נהפך לחלק בלתי נפרד מתהליך קבלת ההחלטות. אלעד אביזוהר, אחראי תפעול ובקרה בסניפי המשכנתאות של בנק מזרחי טפחות, מספר כי כיום הבנק מחייב את כל הפקידים שלו בתחום אישור המשכנתאות להשתמש בנתונים.

"השימוש במידע על לקוחות פרטיים החל לפני כשנתיים כפיילוט בכמה סניפים, לאט לאט ראינו שמשתלם לנו להשתמש בנתונים ובמקביל למשבר אף הגברנו את השימוש בהם", מספר אביזוהר. למזרחי טפחות יש הסכם בתחום זה עם דן אנד ברדסטריט המאפשר לו לבצע 130 אלף בדיקות בשנה. ההערכה היא כי מתוכן כ־100 אלף בדיקות הן על אודות לקוחות פרטיים המבקשים משכנתה. לפי הבנק, מתחילת 2009 עד אוקטובר השנה נערכו כ־123 אלף בדיקות כאלה.

שימוש סלקטיבי בלאומי

אביזוהר מפרט כי הנתונים העיקריים שנבדקים על ידיו במסגרת זו הם החזרות צ'קים, חיובים בחשבונות הבנק, וכן תביעות כספיות שהוגשו נגד הלווה. "כשאתה מקבל מלקוח תזרים עובר ושב של שלושת החודשים האחרונים זה לא ממש מספר לך על מצבו האמיתי", הוא אומר, אך מדגיש כי מדובר רק באינדיקציה נוספת שנועדה לצמצם את רמת החשיפה של הבנק. "רק אחוז קטן מאוד מהלקוחות נפסל לאחר שמתגלים לגביו נתונים בעייתיים". גם לנגרמן מדגישה נקודה זו: "באשראי אין שחור או לבן, הבנקים מקבלים את כל הנתונים ומחליטים לגבי כל לקוח בנפרד".

בכיר בבנק אחר, שביקש שלא לחשוף את זהותו, סיפר כי במקרים מסוימים חשיפת לקוח בעייתי דרך שימוש במאגרי הנתונים תתבטא בכך שהבנק יתמחר ללקוח את המשכנתה באופן שונה - כלומר הריבית שהלקוח ישלם תהיה גבוהה יותר ותגלם את רמת הסיכון של הבנק.

למרות כל זאת, יש מי שהחליטו דווקא לצמצם השנה את השימוש במאגרי מידע על אשראי. גורמים בבנק לאומי סיפרו בשיחה עם "כלכליסט" כי בדיקה של לקוח עשויה להעמיס על המערכת הבנקאית עודף נתונים. "בלאומי משתמשים בנתונים של חברות מאגרי המידע כדי לסייע לבנק בהחלטות מתן אשראי במידת הצורך. הכוונה היא לשימוש סלקטיבי בלבד שמתבצע רק כאשר מתעוררות שאלות על לקוחות מסוימים", מסר דובר הבנק.