המשבר בדובאי: הלמן אלדובי אופטימיים, במיטב קוראים לזה סאב פריים 2.0

ביומיים האחרונים ירדו המניות ברחבי העולם על רקע החששות מפשיטת רגל של נסיכות דובאי. בסקריה השבועית של קבוצת הלמן-אלדובי אומרים כלכלני הקבוצה כי החשש בשווקים הינו ממחיקות נוספות במגזר הבנקאות במערב (בעיקר באירופה) ובהובלה לסנטימנט שלילי בשווקים המתעוררים.

במהלך יום רביעי התגברו הדיווחים על כך שהנסיכות דובאי, אולי המפורסמת ביותר מתוך השבע הכלולות במדינה שהוקמה בראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת, מעוניינת לדחות (הלוואת גרייס) בשישה חודשים את התשלומים שאותם צריכות לשלם Dubai World, החברה הכלכלית שבבעלות המדינה ונח'יל (Nakheel).

חברת Dubai World הייתה הזרוע המבצעת של הנסיכות והייתה אחראית על הפרויקטים השאפתניים (איים בתצורה של היבשות, אי הדקל ועוד), אשר הביאו לאמירות את הפרסום הרב. Nakheel, היא זרוע של Dubai World. במסגרת תפקידה, היא הייתה אחראית על הקמת איי הדקל.

Dubai World חייבת סך של 59 מיליארד דולר, מתוך 80 מיליארד חוב של דובאי. Nakheel צפויה לשלם בתוך שבוע סך של 3.52 מיליארד דולר באיגרות חוב איסלאמיות. תשלום זה היה הקש ששבר את גב הגמל.

דן הלמן: "השפעות בטווח הקצר בלבד"

דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות, לא מתרגש מהמשבר בדובאי ואומר היום כי ההשפעה תורגש רק בטווח הקצר. הלמן מציין כי דובאי נהנתה מהפריחה בענף הנדל"ן העולמי בשנים האחרונות והמימון הזול עודד את המדינה לבצע פרויקטי נדל"ן יוקרתיים. עם התפוצצות בועת האשראי העולמית פרויקטי נדל"ן שאפתניים בכל העולם החלו סובלים. החל מתשובה ודנקנר בלאס וגאס, דרך אדלסון במקאו ועכשיו הגיעה תורה של דובאי.

להערכת הלמן, שווקי העולם זקוקים "לתמריץ" רציני יותר מאשר שמיטת חובות לכאורה של דובאי על מנת לבצע תפנית של ממש לכיוון מגמת ירידות מתמשכת. "סביר להניח כי דובאי לא תפשוט רגל בסופו של דבר" אומר הלמן. "מבחינה פוליטית (גאווה לאומית), קיימת סבירות ממשית כי אחת (או יותר) מהחברות האחרות באמירויות במפרץ הפרסי יבואו לעזרתה של דובאי, שכן לאחרונה אין שדות נפט משלה".

הלמן מעריך כי עיקר ההשפעה תתרכז בטווח הקצר בירידה של מחירי הנפט (למימון החובות של דובאי) ובשווקים המתעוררים. "לפיכך" אומר הלמן "ניתן לנצל את המומנט השלילי בשווקים על מנת לבצע התאמות בתיק הנכסים של המשקיע ברכיב המנייתי".

רון אייכל: "משבר דובאי הוא סאב-פריים 2.0. מגדלים באוויר וחובות בשמיים"

"ניתן להניח כי בנקים ברחבי העולם העניקו לנסיכות הון עתק זה על בסיס משענת אחת מרכזית - יתרות הנפט של דובאי בפרט ואיחוד האמירויות, בכלל. השאר, כמו הנדל"ן הנבנה או של האחזקה Dubai World במלו ןMGM Mirage ב-Las Vegas, הם רק תפאורה", אומר רון אייכל אסטרטג ראשי בבית ההשקעות מיטב.

במיטב כותבים כי "למרות שדובאי מוגדרת כעשירה מאוד, בהשוואה בינלאומית. התוצר לנפש הוא ברמה של כ-40 אלף דולר, כאן טמונה גם הבעיה. חלקה של דובאי הוא זעום, כ-10% בלבד מתפוקת הנסיכויות. רזרבות הנפט של דובאי הן דלות למדי כך שההכנסות מנפט גולמי מייצרות רק כ-6% מהכנסות הכלכלה שגודלה הוא כ-37 מיליארדי דולרים. הנדל"ן והבנייה מייצרים הרבה יותר מהכנסות המדינה, כ-23%. לפי ההערכות, מאגרי הנפט של דובאי צפויים להתייבש בעוד כ-20 שנה.

"התחושה הכללית, אך לא פורמאלית, של המלווים הייתה שנסיכות אבו-דאבי, ידידתה ממערב, עשויה לבוא להצלת דובאי. מתברר שכמעט וכלום לא נלמד ממשבר ה-Subprime, שעדיין איתנו. קריסת חובות זו היא תוצאה של שאפתנות יתר המשולבת בחוסר ניהול סיכונים ואולי אף תאוות בצע. הפתרון ככל הנראה יגיע מהמונח אותו אנו שומעים לעתים קרובות בשוק ההון הישראלי – "תספורת". ככל הנראה המלווים של דובאי יצטרכו לשאת באופן חלקי בהפסד. זאת, תוך כדי פריסה מחדש של החוב. בקיצור, עסקים כרגיל...".

כלל פיננסים: "רגע, מה בכלל המטבע של דובאי?"

אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים, גם לא מתרגש מדי מהמשבר בדובאי. "איך שהתפרסם הסיפור של דובאי, היה צריך להתעלם מהתמונות של גורדי השחקים שרצות לנו בראש ולחשוב רגע האם חוב של 59 מיליארד דולר הוא באמת משמעותי? אולי לפני שנתיים היו יכולים לשכנע אותי שכן, אבל עכשיו 59 מיליארד דולר נראים לי כמו דמי כיס של ארה"ב, במיוחד כשאני יודע שלשיח'ים האלה יש לא מעט נכסים שהם יכולים למכור כדי להחזיר את הכסף. מיידוף אזכיר לכם מחק כ-65 מיליארד דולר ועדיין לא ברור ממש לאן הכסף שלו הלך, כאן רואים. גם החשיבות של המטבע של דובאי, רגע, מה בכלל המטבע של דובאי?".

עם זאת מסייג כהנוביץ וכותב כי "אני עדיין רוצה להדגיש כי אין הכוונה שלהבה קטנה לא יכולה להצית שריפה גדולה, אלא שהסיכוי שלא יצליחו לכבות אותה, נמוך. בשביל הספורט אציין דוגמא להתרחבות חמורה של המשבר בדובאי:

דובאי אכן מגיעה לחדלות פירעון, הבנקים האירופאים HSBC ורויאל בנק אוף סקוטלנד סופגים את רוב המכה אך בגלל המצב העדין של המערכת הפיננסית בעולם גורמים למצוקת אשראי נוספת.

"משקיעים בורחים מאג"ח של מדינות מסוכנות כמו טורקיה, רוסיה, שאר הנסיכויות, יוון. אל נכסים בטוחים והדולר מתחיל לזנק. בגלל הריבית הנמוכה עליו יש לו שימוש נרחב היום בעולם כמטבע carry trade (לוקחים הלוואות נקובות בו) ולכן לווים רבים מסתבכים כשהם צריכים לשלם הרבה יותר על חובם הדולרי, מה שמקצין את מצוקת האשראי. מחירי אגרות החוב הקונצרניות נופלים ובמקביל אליהן גם מחירי המניות".

כהנוביץ מסכם כי "המשבר בדובאי כנראה לא יפרק את כלכלת העולם אך הוא מגביר את החשש כי מדובר בקצה קרחון ושחדלות פירעון של מדינות הופך לאיום ממשי יותר, במיוחד כשזכורים לכולנו החובות שלקחו על עצמן מדינות במהלך המשבר. הפרדוקס שנוצר הוא שמשקיעים שרגילים לברוח לנכסים בטוחים רגילים לברוח לאג"ח ממשלתיות, צריכים לחשוב עכשיו שבעתיים אם הם רצים בכיוון הנכון. אם לפני המשבר הטעות של המשקיעים הייתה שהאמינו שאג"ח קונצרניות בטוחות והתבדו, כעת הם עשויים לעשות את הטעות בכיוון ההפוך ולהאמין שהממשלתיות בטוחות יותר (אף שהם ממשיכים לברוח אליהן). מאד יתכן שדווקא הפעם אג"ח קונצרניות באמת בטוחות יחסית ועדיפות מבחינת תשואה מול סיכון על אג"ח ממשלתיות".