עורך הדין הזר היחיד בפירמה סינית של 130 פרקליטים

מדי יום בשעה 12:30 בצהריים חוזר עו"ד זיו וסרצוג, שותף במשרד יובל לוי ושות', מארוחת הצהריים לפירמת עורכי הדין הסינית שהוא עובד בה. כמקובל בסין, בשעה הזאת פורשים העובדים לשנת צהריים, שנמשכת כשעה וחצי. "האורות כבים וכל העובדים, לרבות השותפים הבכירים, נשכבים על השולחנות או מניחים את הראש על השולחן והולכים לישון", מספר וסרצוג. "לי קשה להתרגל למנהג הזה, ובזמן שכולם ישנים אני מדליק נורה שולחנית קטנה, כדי לא להפריע, וממשיך לעבוד".

לפני כשנתיים עבר וסרצוג עם רעייתו ובתו, היום בת שלוש וחצי, להתגורר בסין, ולפני כחצי שנה נולדה בסין בתו השנייה. וסרצוג הוא נציג משרד יובל לוי ושות' בפירמת עורכי הדין הסינית גוואנגדה (Guangda), שאיתה יש למשרד שיתוף פעולה אסטרטגי. מאז הוא מעביר את רוב זמנו בסין ומגיע מדי פעם לגיחות קצרות למשרד הישראלי. פירמת גוואנגדה, המתמחה בהשקעות בינלאומיות זרות בסין, ממוקמת בגואנגזו, שהיא מרכז עסקי ותעשייתי מהגדולים בסין, ויש לה סניפים בבייג'ין, בשנגחאי ובשנג'ן.

(מימין) עוה"ד יובל לוי זיו וסרצוג | צילום: עמית שעל

סין היא חידה

"אנחנו נותנים ליווי שוטף לחברות ישראליות שמשווקות או מייצרות בעצמן בסין או לישראלים שעוסקים במיזוגים וברכישות במדינה", מסביר פרופ' יובל לוי, מייסד המשרד. "הקונספט הוא ליצור צוות של עורכי דין ישראלים וסינים שיתמחו בטיפול בישראלים בסין. סין היא חידה, ולא רק בגלל עניין השפה, וצריך לדעת לגשר בין הצרכים והשאלות של לקוחות ישראליים לבין השירותים המשפטיים שניתנים בסין. לקוח סיני של פירמה סינית רגיל לקבל שירות משפטי אחר, ואנחנו בעצם מגשרים על הפער הזה".

בחירת המשרד הספציפי שאליו חברו, מספרים לוי ווסרצוג לא היתה פשוטה. "צריך למצוא את המשרד והשותף המתאים וזה היה תהליך מורכב", מספר לוי. "הפירמה שחברנו אליה כוללת כ־130 עורכי דין, ווסרצוג הוא הזר היחיד".

בנחישות ובסבלנות

מהם הקשיים שבהם נתקלים תאגידים ישראליים הפועלים בסין?

וסרצוג: "אחד התחומים שאנחנו מטפלים בהם, מלבד העבודה המסחרית הרגילה, הוא גביית חובות. לרוב, ברגע שמתעוררת בעיה מתחיל דיאלוג בין החברה הישראלית לבין הסינית, והרבה פעמים המשא ומתן הזה אינו מנוהל בדרך נכונה או שמפעילים יותר מדי לחץ. אם המשא ומתן מתפוצץ, הרבה פעמים החברה הסינית נעלמת, פשוט מפסיקים לענות לטלפונים או לאימיילים ויש דממה. לרוב זה סימן לא טוב, ובשלב הזה אנחנו נכנסים לתמונה".

איך מתמודדים עם הבעיה הזו?

וסרצוג: "מהניסיון שלנו בשלב הזה שני דברים מאוד חשובים: סבלנות ונחישות. אני יוצא מנקודת הנחה שזה לא ייפתר מהר, דברים בסין זזים לאט יותר, אבל מצד שני אסור לוותר וצריך לשמור על נחישות ולשדר לצד הסיני שאתה נשאר פה, ונחוש לפתור את הבעיה".

טיפים לישראלי המשקיע בסין בדוק מה הגב הכלכלי של החברה ודאג להסכמים בכתב ענת רואהלכתבה המלאה

עו"ד לוי אומר שברוב הפעמים די בזה כדי לפתור את הבעיה ולגבות את החוב. אם לא, המשרד פונה לאפיקים משפטיים או לבוררות. וסרצוג: "ייאמר לזכות הסינים שיש להם מסורת של פתרון סכסוכים במשא ומתן. ברוב המקרים, אם חברה סינית מנהלת משא ומתן, אז גם אם קודם היא הציגה עמדה קשוחה ובלתי מתפשרת, יש לה כוונה אמיתית לפתור את הבעיה".

לוי מוסיף: "מבחינת חברות סיניות רבות, להגיע להליך משפטי זה המצב הכי גרוע, והן יעשו כל מה שהן יכולות כדי להימנע מכך. זה סוג של בושה, ולכן באמת יש נכונות להגיע לפתרונות, צריך רק לדעת איך לנהל את המשא ומתן, איפה ללחוץ ואיפה להתגמש".

וסרצוג: "לנו, לדוגמה, היה מקרה מאוד גדול עם ספק של חומרי גלם מפלדה, שהעביר משלוח שהתגלה כפגום בצורה מהותית. בהתחלה המצב היה נראה חסר סיכוי, שאין עם מי לדבר, כבר היינו על ספה של בוררות ובסופו של דבר הגענו לפשרה שהיתה טובה מאוד ללקוח. הלקוח הישראלי לא האמין שאפשר יהיה בסין לפתור את העניין הזה.

"יש גם הרבה מקרי רמאות וגניבה בעסקים עם ספקים סיניים. מקרה אופייני, שקורה הרבה, הוא שאתה מסיים יחסים עם ספק שעבדת איתו שנים רבות ויש אצלו מכונות שלך ותבניות שלך, שאין בכלל מחלוקת שהן שלך, ופתאום הוא מתחיל להמציא טענות מופרכות לחלוטין על חובות ישנים, נניח שאתה חייב לו מיליון דולר, ועד שלא תשלם לא תקבל את המכונות. המקרים האלה דורשים פעולה מאוד נחרצת, ובמקרים מסוימים אפשר לפנות למשטרה או לבקש צו מניעה מבית המשפט. בדרך כלל אם אתה נעמד על הרגליים האחוריות ומשדר שתעשה כל מה שצריך, הספקים הסיניים נרתעים. אבל חשוב להתכונן לאפשרות כזו מההתחלה, כולל תניות של פיצוי מוסכם בחוזה. בסופו של דבר, הסנקציה הכלכלית הכי אפקטיבית".

הילדה אוכלת אורז בידיים

אחד ההיבטים המסקרנים במעברו של וסרצוג לסין, שהוא מרבה להישאל עליו, נוגע לעצם ההשתלבות בחיי היומיום בסין ושינוי אורח החיים, אך בעיניו מדובר במהלך טבעי לגמרי. "אני חושב שזו בהחלט חוויה. החיים הם אחרים אבל בעיניי אורח החיים הוא נוח מאוד, זה מקום שהוא בהרבה מובנים ההפך הגמור ממה שאנחנו מכירים; אבל מי שיש לו ראש פתוח וסבלנות אני חושב שמזומנת לו חוויה מאוד נעימה".

וסרצוג מספר שהמעגל החברתי שלו כולל חברים קרובים סינים. "אמנם בסין חיה אוכלוסייה מערבית גדולה, אבל נוצרו לנו קשרים חברתיים מאוד חזקים עם המקומיים. את בתי הקטנה, למשל, רשמנו לגן סיני פרטי. שאלו אותנו למה לא הכנסתם אותה לגן בינלאומי, אבל מאחר שהילדה אינה דוברת אנגלית, לא היה בכך טעם. היא נכנסה לגן מקומי, ודוברת היום סינית בלי מבטא".

כיאה לילדה בת שנתיים, מספר ורסצוג, בתו אינה מבחינה בהבדלים בינה לבין חבריה לגן ומתנהגת כסינית לכל דבר, כולל אכילת אורז בידיים מקערות קטנות. "השתלבותה של בתי בגן הפכה אותה למקדמת מכירות, ובכל פעם שמישהו מהעובדים המערביים בגואנז'ו בא לביקור התרשמות בגן, היא הפרזנטורית שמראה ללקוח הפוטנציאלי שגם ילדים מערביים מוצאים את מקומם בגן הילדים הסיני".

היהודי החכם

ורסצוג מספר עוד כי רוב עורכי הדין והעובדים במשרד לא פגשו מעולם יהודי לפני שהוא הגיע, ושולטת בקרבם התדמית של "היהודי החכם והכל יכול". בהקשר זה הוא מספר אנקדוטה משעשעת.

"מדי יום, בסיום יום העבודה, עורכי דין רבים נשארים במשרד ומשחקים במשחקי חברה. אחד המשחקים הפופולריים נקרא 'הרוצח', והוא כולל תעלומה בלשית שמשתתפי המשחק צריכים לפתור כדי לגלות את זהותו של 'הרוצח'. בדרך כלל כל משחק אורך שעות עד שפותרים את החידה הבלשית". וסרצוג, שבסוף יום העבודה במשרד ממהר אל אשתו ובנותיו, לא השתתף במשחק, ורק לאחר שבועות של הפצרות נעתר והסכים להשתתף בו.

"אני לא יודע אם מדובר במזל של מתחילים, אבל לאחר זמן קצר בלבד גיליתי מיהו הרוצח", הוא מספר, "ועורכי הדין הסינים, שהיו המומים מהמהירות שבה פתרתי את התעלומה, ייחסו זאת מיד לחוכמה הידועה של היהודים.

"מאז אני לא מוכן לשחק יותר", מצהיר וסרצוג. "החלטתי לפרוש בשיא, כדי לא להרוס לעמיתיי למשרד את המיתוס על היהודים".