שעת ייעוץ: שביל הזהב לתובע הייצוגי

מאז חקיקת חוק התובענות הייצוגיות ב־2006 שוררת בישראל מגמה להקל עם תובעים ייצוגים, ונרשמת עלייה מתמדת במספר התביעות המאושרות על ידי בתי המשפט כייצוגיות. זאת, בשעה שבארצות הברית, מולדת התביעות הייצוגיות, בשנים האחרונות דווקא ישנה מגמה גוברת של הגבלתן, הן בחקיקה של הקונגרס והן בפסיקת בתי המשפט.

מאז שנת 1995 נחקקו בקונגרס האמריקאי כמה חוקים המגבילים את האפשרות להגיש תביעה ייצוגית. האחרון שבהם, משנת 2005, הוא חוק ההגינות בתביעות ייצוגיות, שמטרתו המוצהרת להגן על נתבעים מניצול לרעה של הליך התביעה הייצוגית. בין היתר, כולל החוק סעיפים המחייבים את בית המשפט לפקח ביתר שאת על הסדרי פשרה המובאים לאישורו.

החוק דורש מבית המשפט להעריך מהו ערכה הכספי האמיתי של הפשרה, בפרט כאשר מדובר בפשרה המבוססת על קופונים (פיצוי קבוצת התובעים באמצעות קופונים לרכישת מוצרים נוספים אצל הנתבע). כמו כן, סעיפי החוק משנים את סמכות בתי המשפט באופן שמביא לכך שתביעות רבות מוגשות בבתי המשפט הפדרליים, שנחשבים מחמירים יותר עם תובעים ייצוגיים, ולא בבתי המשפט המדינתיים.

ואכן, מהקונגרס חלחל השינוי גם לבתי המשפט בארה"ב, שבהם ניכרת בשנים האחרונות מגמה של החמרה בבחינת התקיימות דרישות הסף לאישור תביעה כייצוגית. באמצעות הקשחת דרישות אלה מסרבים עתה בתי המשפט הפדרליים לאשר תביעות ייצוגיות רבות שבעבר הלא רחוק היו מאושרות בלא היסוס. בית המשפט הפדרלי לערעורים אף קבע בפסק שנתן לאחרונה כי אישור תביעה כייצוגית מצריך בדיקה יסודית הן של הטענות העובדתיות והן של המשפטיות.

כפועל יוצא, הרי שבניגוד למצב ב־35 השנים האחרונות, קיימת עתה מגמה שלפיה בית המשפט בודק לעומק את עילת התביעה כבר בשלב המקדמי, לצורך ההחלטה אם לאשר את הדיון בתביעה כייצוגית.

נוסף על החמרה בבחינת העמידה בדרישות הסף, בתי המשפט האמריקאיים מקשים על התובעים הייצוגיים גם בדרכים עקיפות. בפסק דין משנת 2007 העלה בית המשפט העליון של ארה"ב את הסטנדרט הנדרש לטיעון בכתב תביעה. בית המשפט קבע כי כדי שהתביעה לא תימחק על הסף עוד בטרם תידון לגופה, על התובע להראות שמדובר בתביעה סבירה.

כתוצאה מכך, קשה יותר לתובעים, ובהם תובעים ייצוגיים, להתגבר על בקשות לסילוק התביעה על הסף. הואיל ופסק דין זה ניתן במסגרת דיון בתביעה ייצוגית בתחום ההגבלים העסקיים, הוא בהחלט מקשה על אישורן של תביעות ייצוגיות. התוצאה של כל ההתפתחויות האלה היא דעיכה בפופולריות של התביעות הייצוגיות בארה"ב, שמאמצע שנות השישים עד לסוף שנות השמונים נהנו מעדנה.

מן הראוי שבתי המשפט בישראל יבחרו בדרך ביניים. מחד, אין מקום לחזור לגישה המצמצמת שקדמה לחוק התובענות הייצוגיות, כאשר בתי המשפט אמנם ציינו את חשיבות ההליך הייצוגי בהחלטותיהם, אך בפועל דנו לגופן בתביעות ייצוגיות לעתים רחוקות.

מנגד, נדמה כי גישתם הליברלית העכשווית של בתי המשפט בישראל גם היא אינה ראויה. היא עלולה לגרום נזק חמור לגופים מוסדיים על לא עוול בכפם, דבר שישליך כמובן על הכיס של כל אחד ואחד מאיתנו, בין היתר בגלגול עלות נזקי התביעה על הציבור. סביר להניח כי בדומה לתהליך שעברו בתי המשפט בארה"ב, גם בישראל המטולטלת תשוב לנוע ויש לקוות שתיעצר בנקודה הראויה.