המשנה למנכ"ל כיל: "הייתי אומר שאני די ירוק"

כשאל גור הוציא את הסרט "אמת מטרידה" בשלהי 2006, כינס אשר גרינבאום, המשנה למנכ"ל כיל, את 300 המנהלים הבכירים בחברה לצפייה משותפת. לדעתו, מדובר בסרט חובה למנהלים, במיוחד בקונצרן כמו כיל.

המדיניות הסביבתית של כיל ידעה בשנים האחרונות תמורות רבות, בהתאם להקשחת מדיניות המשרד להגנת הסביבה. כשהוקמה בשנת 1968, מיותר לציין, אף אחד לא דיבר על אג'נדה סביבתית. כיום מפעלי כיל מבצעים השקעה נרחבת בשיפור התשתיות, כדי לצמצם את הנזק לסביבה.

בראיון ל"כלכליסט" מסביר גרינבאום שלא תמיד כסף הוא הפתרון: "הכסף הולך למקומות שבהם יש צורך בשינוי מערכות ויישום טכנולוגיה חדישה. במקרים אחרים, אפשר לתקן את המערכות בשינוי התנהגות העובדים, לתת להם מוטיבציה לעסוק במיחזור ולחסוך בנייר ובאנרגיה. אין ספק שככל שהמשרד להגנת הסביבה הגביר את מאמצי האכיפה זה דחף אותנו, אבל בכיל לקחנו את זה רחוק יותר".

מהפכת הגז הטבעי

גרינבאום החל את דרכו בכיל כבר כסטודנט, ב־1973. 30 ומשהו שנים מאוחר יותר, בנובמבר 2007, מונה למשנה למנכ"ל כיל תחת שרביטו של המנכ"ל עקיבא מוזס. במסגרת התפקיד הוטל עליו גם אתגר הטיפול בנושאי איכות הסביבה, שאינו עולה בקנה אחד עם הדימוי של כיל. "מאז שאני זוכר את עצמי, נושא הסביבה עניין אותי. בכלל, הייתי אומר שאני די ירוק”. בימים אלה מרבית המפעלים של כיל בדרום עומדים בפני המעבר הדרסטי ממזוט לגז טבעי. המהלך עתיד להביא לחיסכון של 25%-30% בפליטת גזי חממה.

מדוע התעכב חיבור המפעלים לגז הטבעי במשך שנים רבות?

"את השאלה צריך להפנות למדינה. למה עוברים לעבוד עם הגז הטבעי רק עכשיו, ולא מאז שהתגלה? זה לא פרויקט פשוט, וזה דורש משא ומתן עם בעלי הקרקעות. בחיפה רואים דוגמה לכך: יש עיכוב בהנחת הצינור בגלל המחלוקת עם העדה הדרוזית, שהצינור אמור לעבור בשטחים בבעלותה. שכחנו כמה תקיעות כאלה היו בדרום, כי המדינה לא יצרה לאורך השנים פרוזדורים ותיאומים. מהרגע שקיבלנו את לוחות הזמנים להגעת הגז מיד נכנסנו לביצוע הפרויקטים, ואני מקווה שבשבועות הקרובים הוא כבר יגיע לסדום".

מהי התרומה הכספית והסביבתית של המעבר לגז טבעי?

"יש, כמובן, חיסכון כספי, אבל הוא תלוי בתפוקות. כשחבית נפט עולה 140-100 דולר החיסכון גדול, וכשהמחיר צונח ל־40 דולר החיסכון נמוך יותר. מבחינת ההסכמים שיש לנו, המעבר לגז טבעי חוסך כסף. המרכיב הסביבתי שלו חשוב בכך שהוא מפחית פליטת פחמן דו־חמצני, חלקיקים ותחמוצת הגופרית, מה שיהפוך את האוויר לנקי יותר".

אשר גרינבאום. "אלוהים לא נתן לנו רשות לפגוע בבריאות" | צילום: אוראל כהן

מבחינה כלכלית, בכיל מקווים שהמעבר לגז טבעי יהפוך את מפעל המגנזיום שלה לרווחי, אחרי שנים של הפסדים שבהן צבר חוב של 35 מיליון דולר.

"החשש מכרייה צריך להיות מדעי ולא רגשי"

לאחרונה רשמה כיל ניצחון משפטי, כאשר בג"צ דחה עתירה של תושבי ערד נגד הכרייה הצפויה בשדה בריר הסמוך לעיר.

אתה יכול להתחייב שהכרייה אינה מזיקה בריאותית?

"אפשר להגיד במפורש שזה לא מזיק. אם זה מזיק, לא נבצע כרייה. אלוהים לא נתן לנו רשות לפגוע בבריאות. אבל השפעת הכרייה על בריאות התושבים צריכה להיבדק, ושמחנו שמשרד הבריאות לקח את זה על עצמו. כמעט שנה וחצי אחרי אותה ההחלטה, ועדיין לא בוצע סקר בריאותי.

"לפני חודש קיבלנו הודעה שסגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן, פתאום מתנגד לכרייה. למיטב ידיעתנו, לא היו שום נתונים חדשים שיכולים לשנות את עמדת המשרד. זו פעם ראשונה שחברה באה ואומרת למשרד הבריאות: 'תובילו אתם את הבדיקה, אנחנו לא נתערב, ואם יוכח שהכרייה מזיקה - לא נכרה'. חשש התושבים צריך להיבדק באופן מדעי, לא רגשי".

בינתיים מחיר הפוספט הולך ויורד. הכרייה היא בכלל כלכלית, עבורכם?

"מחיר הפוספט משקף את השוק, ולפעמים הוא עולה ולפעמים יורד, אבל הוא בהחלט בעל כדאיות כלכלית".

אחד המשאבים שבידיכם הוא ים המלח, שהולך ומתייבש. בעיני הציבור אתם אשמים בכך.

"נכון שלפני חמש שנים היה לנו דימוי כזה, לנוכח ירידת מפלס ים המלח. היום כבר רוב הציבור יודע שזה לא נכון: מה שבאמת הביא את ים המלח למצבו הוא הקמת המוביל הארצי, עוד בשנות השישים. אנחנו מאוד קטנים במשוואה הזאת".

בכיל מספרים ששליש מכלל השקעות החברה במו"פ מיועדות לפיתוח מוצרים ירוקים: סוללות שאוגרות אנרגיה ביעילות רבה, קולטנים פוטו־וולטאיים ומסננים להתפלת מים. "כשאנחנו בוחנים אם לפתח מוצר חדש, אנחנו בודקים בין היתר אם אפשר למחזר את המוצר בסוף החיים שלו. אם התשובה היא לא, לא ניגש לפיתוח".

מה חושב על כיל אדם מהרחוב?

"בדרום חושבים עלינו רק דברים טובים, שם אנחנו גם מקור לפרנסה. ככל שאנחנו מצפינים, המדינה נהיית יותר צינית, ושם אנחנו צריכים לנקוט פעולות".

אחרי 35 שנה, מה התפקיד הבא?

"אין לי שום תוכניות כרגע, אבל אני חבר בעמותות ובארגונים ומניח שלא חשוב באיזה תפקיד אהיה, אשלב את הראייה הירוקה שלי".

אדם טבע ודין: כיל צריכה לקחת יותר אחריות לסביבה

בניגוד להצהרות של גרינבאום, דו"ח של עמותת אדם טבע ודין מבקר את פעילות כיל.

לטענת הדו"ח, כיל "אינה תמיד עושה שימוש בטכנולוגיה הטובה והזמינה ביותר כדי למזער את השפעותיה על החברה". העמותה גם תוקפת את כיל על שאינה לוקחת אחריות לסיכונים הסביבתיים שהיא יוצרת, אף שהיא מודעת היטב לנזק הפוטנציאלי שגורמים תהליכי הייצור בחברה. לטענת כותבי הדו"ח, כיל אכן שיפרה את הדיווח שלה, אך מסתפקת בינתיים בעיקר בהצהרות על המודעות שלה לסיכונים הסביבתיים שהיא יוצרת.

הדו"ח המפורט של אדם טבע ודין בחן את 25 החברות בעלות פוטנציאל ההשפעה הגדול ביותר על הסביבה. מתוכן, כיל הוגדרה כחברה "שאינה בת קיימא בעליל".

ייתכן שעם הצטרפותה המלאה של ישראל לארגון המדינות המפותחות (OECD) וכניסתו לתוקף של חוק אוויר נקי בינואר 2011, תשפר כיל את איכות הדיווח הסביבתי שלה.