מנכ"ל בנק אגוד: קבוצות הרכישה לא מתאימות לכל אחד

"למרות הכותרות הרבות על הפוטנציאל החיובי, ראוי להתריע, כי קבוצות הרכישה לא מתאימות לכל אחד ויש למנוע מצב מסוכן שבו יותר ויותר אנשים יכנסו לנושא ללא ידע או מושג מספק בתחום, תוך הישענות על יזמים מזדמנים המנסים לגזור קופון על גבם". כך אמר אתמול מנכ"ל בנק אגוד, חיים פרייליכמן, בכנס שעסק בנושא קבוצות הרכישה בקמפוס המכללה האקדמית נתניה.

"צריך להבין שמדובר ביזמות, ולכן היא גם כוללת סיכון" הסביר פרייליכמן, "כמו שלא הייתי ממליץ לגברת כהן מחדרה להשקיע בסאב פריים, כך לא הייתי ממליץ לה להיכנס לקבוצת רכישה ללא הכלים המתאימים. אני ממליץ לא להיכנס להרפתקה זו לזוגות ללא הון עצמי מספק או כאלו הרוכשים דירה ראשונה".

משתתף נוסף בכנס היה סגן נשיא התאחדות הקבלנים, ראול סרוגו, הידוע בהתנגדותו הנחרצת לקבוצות הרכישה. "הציבור אוהב סיכונים והולך לקבוצות רכישה כמו לקזינו" אמר סרוגו, "הציבור יבין בסופו של דבר שהוא לא מקבל את התמורה שהובטחה לו. הטרנד הזה ייגמר במהלך 2010".

עוד הוסיף ואמר סרוגו כי בעוד כחודש אמורה ועדה ברשות המיסים לסיים את דיוניה בדרישת הקבלנים להשוות את המע"מ ומס רכישה של קבוצות הרכישה לאלה של הקבלנים ולחייב אותם לתת לרוכשים ערבויות כמו אלה שנותנים הקבלנים.

ד"ר עמיחי קרנר, ממארגני הכנס אמר כי ע"פ המחקר שעשתה המכללה, ככל שעולה המודעות לקבוצות הרכישה כך גדל החשש מפני הצטרפות לקבוצות אלה. לדעתו מדובר בכשל שוק שנובע מחוסר מודעות של המצטרפים לסיכונים העומדים בפניהם ויש להסדיר הנושא ברגולציה של הממשלה והבנקים.

במהלך הכנס הציג פרייליכמן נתונים של מינהל הכנסות המדינה המאמתים את הגידול החד בתחום. על פי הנתונים, בין השנים 2002-2007 חל גידול ריאלי של 92% בשווי הרכישות על ידי יחידים, נתון המתייחס הן לבנייה עצמית והן לקבוצות הרכישה, מכ-3.1 מיליארד שקל לכ-6.2 מיליארד שקל. במקביל, ירדה באותה תקופה בשיעור ריאלי היקף הרכישות של הקבלנים בכ-26%.

פרייליכמן דיבר גם על היתרונות של קבוצות הרכישה וציין כי הן אלטרנטיבה ראויה למי שמחפש אפיק השקעה . "שיטה זו מאפשרת להשלים בנית דירות חדשות במחיר נמוך בכ-12% עד 15% ממחיר השוק, היא מאפשרת חיסכון ברכישת הקרקע בשל העדר תשלום מע"מ, חיסכון בעלויות המימון בהשוואה לעלות המימון של יזם או קבלן, במרכיב הרווח היזמי של הקבלן, ובמס הרכישה".

בהקשר המימוני של קבוצות הרכישה ציין פרייליכמן כי הבנק מלווה את הפרויקטים בשלושה ציוני דרך שונים - הקרקע, הפיתוח והבנייה. "בשלב הקרקע בוחן הבנק את הפרויקט כמקשה אחת, כפי שבודקים פרויקט נדל"ני. לאחר שהפרויקט מאושר, עוברים לבדוק את יכולת הדיירים להחזר, מאחר והם אלו שיישארו בסופו של דבר כלוקחי המשכנתאות מול הבנק. כל אחד מהדיירים הוא לווה נפרד מול הבנק, והמשכנתא משוחררת בחלקים לפי התקדמות הבנייה".

עו"ד יורם חגבי-חגי שהשתתף גם הוא בכנס והיה יו"ר המושב שעסק בצורך בהסדרת קבוצות הרכישה אמר כי: "מי שמצטרף לקבוצת רכישה חייב לבדוק שהמארגן הוא גורם מקצועי ואחראי ושאת הקבוצה מלווים שמאים ועורכי דין בעלי ניסיון מוכח בתחום ובמקרקעין. בנוסף חשוב שלקבוצה יהיה בנק מלווה משום שמדובר בגורם שהוא גם מייצב וגם מפקח". חגבי-חגי הסכים עם דבריו של מארגן הכנס ד"ר קרנר לגבי הצורך בהסדרה רגולטורית של התחום.