ביוליין: עם האוכל בא המון תיאבון

סביר להניח כי הידיעה שביוליין מתכננת הנפקה בנאסד"ק לפי שווי של 250 מיליון דולר - הגבוה פי 1.5 משווי השוק שלה בתל אביב - תתקבל בשוק הביומד הישראלי כרעם ביום בהיר, ובחוסר הבנה מוחלט. כאשר מחפשים את הרציונל שמוביל את חברת פיתוח התרופות הישראלית לצאת למהלך כזה, עולות כמה סוגיות מהותיות. האם מדובר בעזות מצח? בהחלט ייתכן.

1. במהלך הרבעון השלישי של 2009 הראה שוק ההנפקות של חברות ביוטכנולוגיה בארה"ב סימנים של התאוששות. חברת קאמברלנד יצאה להנפקה ראשונית וגייסה 85 מיליון דולר, וטילקריס, חברת ביוטכנולוגיה נוספת, גייסה כמיליארד דולר. ואמנם, קיים הבדל מהותי בין שתי החברות הללו לבין ביוליין - טילקריס מוכרת ביותר ממיליארד דולר, ואילו קאמברלנד קיבלה לא מכבר אישור סופי לשיווק תרופת הדגל שלה. לעומתם, התרופה המתקדמת ביותר של ביוליין, ה־BL-1040, טרם התחילה את שלב הניסויים הקליניים השלישי, שנערך על פני תקופה של עד שנתיים לרוב, ואינו מבטיחה הצלחה בסופו. עד סיום הניסוי וקבלת האישור ממינהל המזון והתרופות בארה"ב (שלוקח על פי רוב עוד שנה), החברה לא תרשום הכנסות ממכירות.

2. העובדה כי החתם בהנפקה הוא JMP, בנק קטן ובעל מוניטין צנוע, אינה מפתיעה. מדובר בחתם ש"מתמחה" בשירותים לחברות קטנות. אם וכאשר ההנפקה תצא אל הפועל, החברה תיכלל בקטגוריה של חברת microcap, ותהיה תחת הרדאר של מרבית מהמשקיעים המוסדיים האמריקאים. סביר להניח כי הבנקים הגדולים לא היו מביאים לשוק חברה קטנה ללא הכנסות. על האינטרס של החתם בהנפקה אין טעם להכביר מילים.

3. האמריקאים אוהבים חברות עם משקיעים שרצים לטווחים ארוכים. לא בטוח שביוליין עונה על ההגדרה. ראשית, שתי קרנות ההון סיכון הישראליות ג'יזה ופיטנגו, שהשקיעו בחברה מראשיתה, חיסלו את מרבית אחזקתן בקיץ האחרון. ג'יזה, שהחזיקה 12.3% בביוליין, כבר אינה בעלת עניין, ופיטנגו, שהחזיקה 11% בחברה, בדומה לטבע, ירדה לאחזקה של 5%. אם לא די בכך, בשבוע שעבר הודיע מנכ"ל ביוליין מוריס לסטר - בעיתוי לא ברור - כי אינו ממשיך בתפקידו בשל סיבות אישיות. המחליפה הטרייה, כנרת סויצקי, מגיעה מתוך החברה, אך באה מרקע מדעי מובהק. האם יש למנכ"לית החדשה הניסיון הדרוש לעמוד מול משקיעים מוסדיים אמריקאים?

4. ביוליין זכתה להערכה מהשוק המקומי הודות לשני הישגים מהותיים - חתימה על הסכם מסחור עם חברת תרופות אמריקאית בשם איקירה, והצלחה בניסוי קליני לתרופת ה־BL-1020 לטיפול בסכיזופרניה. הערכה זו התבטאה בשוק ההון כאשר מתחילת מרץ הכפיל שווי השוק של ביוליין את עצמו פי חמישה, ל־530 מיליון שקל. עם זאת, ברור שכל עוד שוויה של ביוליין כאן נותר ברמתו הנוכחית, המשקיעים האמריקאיים לא ירוצו לרכוש סחורה היקרה פי שתיים. שם המשחק כרגע הוא מי ידביק את מי - שווי החברה בישראל את שווי ההנפקה, או שווי ההנפקה המתוכנן את שווי של החברה בבורסה.

5. נדמה שהדבר הטוב ביותר שיכול לצאת לביוליין מסיפור ההנפקה בארה"ב הוא לא להנפיק. עם 60 מיליון שקל בקופה והתחייבויות שוטפות של 44 מיליון שקל, היא צריכה לגייס סכום מהותי למימון פעילות הפיתוח העסקי והמו"פ. ייתכן כי ה"הייפ" שייווצר לאחר שהציבור ילמד על כוונותיה של ביוליין יעלה את ערכה בשוק ויאפשר גיוס הון מקומי במחיר גבוה יותר. בכך ייחסך מצב שבו ההנפקה לא תצליח ותגרור ירידה חדה במחיר המניה, או גרוע מכך - שהחברה תחזור עם הזנב בין הרגליים.

בשעה שחברות ביומד מפותחות הרבה פחות מצליחות לגייס עשרות מיליוני שקלים בשוק המקומי, ועוד בביקושי יתר, קשה להבין מה מושך את ביוליין לצאת להרפתקת גיוס אמריקאית.