סקירה: סטרימר (מזרים מדיה) של בזק: NowCom NC3500

קצבי העברת המידע באינטרנט הביתי שבארץ הולכים ומטפסים עם השנים בקצב איטי (ועכשיו בקצב מהיר יותר בזכות הרשתות החדשות שהשיקו בזק והוט). הישראלי הממוצע המבקש לשדרג את מהירות החיבור שלו בבית עושה זאת בעיקר כדי לזרז את הירידה של קבצים גדולים למחשב הביתי. בואו לא ניתמם, מדובר בעיקר בהורדה לא-חוקית של סרטים וסדרות טלויזיה, או של משחקים ותוכנות, וספקיות האינטרנט שלנו יודעות זאת היטב. פרק ממוצע של "אבודים" שבעבר נאלצנו להשקיע מספר שעות בהורדה שלו, יכול להגיע היום תוך דקות ספורות מהארצות שמעבר לים אל חדר העבודה בבית. מי שהוריד אי-פעם סרט למחשב, נתקל מייד בבעיה: עכשיו, כשהסרט כאן, איך צופים בו?

• אפשר לצפות על גבי מסך המחשב (מתאים במיוחד לבני נוער שגם ככה לא יוצאים מהחדר שלהם).
• אפשר לצרוב אותו ל-DVD ולראות בסלון, אבל זו אפשרות שגוזלת זמן ניכר וגם מבזבזת הרבה דיסקים.
• אפשר לחבר את המחשב לטלויזיה שבסלון בעזרת כבל ארוך (אבל זה לא תמיד מתאפשר פיזית)
• ואפשר לקנות מחשב סלוני מיוחד, שכל תפקידו הוא לשדר סרטים לטלויזיה.
  

בין שתי האפשרויות האחרונות נכנס הסטרימר: הוא מאפשר שידור אלחוטי של מדיה (סרטים ומוזיקה) שנמצאים על המחשב בחדר העבודה אל הטלויזיה שבסלון. הוא חוסך העברה מסורבלת של כבל מצד אחד, והוא זול ופשוט יותר ממחשב ייעודי מצד שני. זה בדיוק הייעוד של ה-NC3500, והוא עושה עוד כמה דברים בנוסף. מייד נפרט.

המכשיר עצמו הוא קטן ושמנמן, עשוי פלסטיק שחור ומבריק ומציג מסך מידע כחלחל ומספר מועט של כפתורים בחזית. אלה מאפשרים להפעיל את רוב הפונקציות שהמכשיר מציע גם ללא השלט. מאחורי המכשיר ניצבות לתלפיות שתי אנטנות WiFi לקישור אלחוטי אל המחשב (המכשיר תומך בתקן 802.11n החדיש. אם גם הנתב האלחוטי שלכם תומך בתקן הזה, תוכלו להנות מקצב העברה גבוה במיוחד בין שניהם). עוד מאחור נמצאים החיבורים לטלויזיה: חיבור קומפוזיט, המתאים לטלויזיות ישנות, וחיבור HDMI דיגיטלי המאפשר שידור תכנים ברזולציית HD (מ-480P עד 1080P). מבחינת צליל, למכשיר יש שלוש יציאות: סטריאו רגיל (מסוג RCA) ושתי יציאות דיגיטליות, אחת אופטית ואחת קואקסיילית. בנוסף יש חיבור לרשת חוטית ושתי כניסות USB המאפשרות חיבור של דיסקים חיצוניים (וזאת בנוסף לדיסק הפנימי בנפח של 80Gb המגיע עם המכשיר).

NowCom NC3500

לעסק. חיברנו את הסטרימר לחשמל, ואז ישירות לטלויזיה בסלון באמצעות כבל ה-HDMI המצורף. חזרנו אל המחשב שבחדר העבודה והתקנו עליו את התוכנה שצורפה אליו. התוכנה ביקשה מאיתנו להצביע על התיקיה במחשב שבה מאוכסנים הסרטים שלנו, וללא שהות הודיעה על כך לסטרימר. מאותו רגע יכולנו לראות את כל הסרטים שעל המחשב בטלויזיה שבסלון, כולל התרגום לעברית שנלווה אליהם בקובץ srt. יפה. לא צריך לצרוב, לא צריך כבל.

המכשיר זיהה יפה והקרין את רוב סוגי המדיה ששלחנו אליו, (DivX, MKV, WMV ועוד רשימה יפה). באופן אירוני, דווקא את הסרטים החוקיים, אלה שצילמנו בעצמנו (במצלמת הסטילס שלנו, בפורמט motion-JPG) המכשיר סירב להקרין. ישראלי אמיתי, אין מה להגיד.

כל זמן שצפינו בחומרים ברזולוציית SD רגילה, לא היתה כל בעייה (גם כשהאות האלחוטי היה צריך לעבור דרך שני קירות בטון). ברגע שעלינו ל-HD, קצב ההעברה כבר לא סיפק את הסחורה, והסרט נעצר כל כמה שניות. המצב השתפר כשקירבנו את הסטרימר לנתב, אבל עדיין לא היה מספיק טוב. אם תרצו לצפות בסרטים באיכות HD לא תהיה לכם ברירה אלא לבחור באחת מהאפשרויות הבאות:

• לוותר על ההעברה ברשת האלחוטית, ולהעביר כבל רשת מהמחשב אל הסטרימר שבסלון (המממ.. אבל כל הרעיון היה לוותר על סלילת כבלים).כרגע האפשרות הזאת לא נראתה לנו רלוונטית. בבזק רמזו לנו על אפשרות פשוטה יותר להעברת נתוני רשת דרך הכבלים שבבית, נכתוב עליה בקרוב.
• אם יש לכם דיסק USB חיצוני, תוכלו להעביר אליו את הסרט, ואז לחבר אותו לסטרימר בסלון ולצפות דרכו בסרט.
• תוכלו להעביר באמצעות הרשת האלחוטית את הסרט מהמחשב אל הדיסק הפנימי של הסטרימר, ואז לצפות בו ללא בעיות (אפשר די בקלות למפות את הסטרימר כ Network Drive ואז לנהל מרחוק את כל החומרים שעל הדיסק הפנימי שלו). החסרון באפשרות זו הוא האיטיות שלה: קובץ mkv טיפוסי של סרט ב-HD שוקל כ-9Gb, ולקח לנו בין שעה לשעתיים להעביר קבצים כאלה מהמחשב לדיסק של הסטרימר).
  

התמיכה בעברית של המכשיר מוצלחת. הוא יודע להראות גם שמות קבצים שכתובים בעברית, וגם התרגום לעברית מוצג היטב (עם בעיות קטנות עם סימני הפיסוק פה ושם). ברזולוציות הנמוכות התרגום היה מפוקסל מעט (אם כי עדיין קריא בהחלט). ברזולוציות הגבוהות יותר זה הפריע פחות.

מלבד תפקידו הבסיסי של מזרים המדיה (שהוא כמובן, הזרמת מדיה), ה-NC3500 מתיימר להפיק עוד כמה הפתעות. ממשק המשתמש של המכשיר מכוער למדי (בפעם הבאה תעתיקו מ-Boxee) ואינו זריז במיוחד, כך שקשה להתפתות להשתמש בפונקציות הנוספות. מי שבכל זאת יגיע אליהן, יגלה שבזבז את זמנו:

• המכשיר מציע לקוח Bit torrent פנימי. תצטרכו להביא את ה-seed מהמחשב שלכם, ואז למתוח את עצביכם את קצה יכולתם בנסיון להוריד קובץ. רעיון מעניין, אבל לא מומלץ.
• מלבד סרטים ומוזיקה, אפשר לנגן גם מצגת שקופיות מתמונות שיש לכם על המחשב בצירוף מוזיקת רקע. חלק גדול מהשקופיות הוצגו בגודל לא אידיאלי (כלומר, על רבע מהמסך), וחלק בהגדלה לא ברורה. גם לא מומלץ.
• יש במכשיר רשימה מובנית של אתרי אינטרנט נבחרים לצפייה ישירה בוידאו (אפשר לערוך את הרשימה אם תרצו). קפצנו מייד ל-YouTube, אך אבוי, המכשיר לא הצליח לנגן לנו אפילו סרטון אחד. כן הצלחנו לצפות בערוצי דת וספורט בשפות שונות ומשונות (לרוב באיכות שידור נמוכה למדי) ולהאזין לתחנות רדיו אינטרנטיות. אבל רצינו YouTubr ולא קיבלנו.
  

אהבנו:

• המחיר זול מאוד (חצי מהמחיר של מכשירים מתחרים), אך כרוך בהתחייבות לבזק
• המכשיר מכונה "מזרים מדיה", ואת זאת הוא אכן עושה היטב
• קל מאוד להתקנה ולתפעול בסיסי
• מזהה ומנגן היטב את רוב סוגי הפורמטים
• תמיכה מצוינת בעברית
• דיסק קשיח פנימי
  

לא אהבנו:

• התוספות (גלישה באינטרנט, לקוח bit Torrent, הקרנת שקופיות) לא מוצלחות ולא עובדות היטב
• ממשק משתמש מכוער ולא נוח. גם השלט המסורבל אינו תורם לנוחות התפעול
• נפח בדיסק הפנימי, 80Gb, נראה מספק בתחילה, אבל מתמלא במהירות (מספיק לכ-8 סרטים באיכות HD)
  

גזר דין:

המחיר הזול שבזק דורשת עבור ה-NC3500 הופך אותו להצעה הטובה ביותר כרגע בשוק הסטרימרים בארץ (זאת כמובן אם אין לכם בעייה להתחייב לבזק). המכשיר מדבר עברית שוטפת, מכיל דיסק פנימי ועושה את עבודתו היטב, כך שאנו בהחלט ממליצים עליו עבור המשתמש הממוצע. משתמשים מקצועיים ופריקים של קולנוע ביתי לא יבואו על סיפוקם, אבל יאלצו לשלם מחיר יקר כדי לקבל מענה לחולשות שלו.

מחיר: 684 שקל, בפריסה של 36 חודשים (19 ש"ח לחודש) למצטרפים החדשים לאינטרנט של בזק במהירויות 4 עד 30 מגה.

הכתבה פורסמה בבלוג הגאדג'טים mobo