משפטן בכיר: "פרשת השוחד - סוף הדרך של מרקסטון"

ההודאה של יו"ר מרקסטון אליוט ברוידי על מתן שוחד של 18 מיליון דולר לפקידי ממשל אמריקאים תביא לסוף דרכה של הקרן - כך מעריך עו"ד שרון אמיר ממשרד נשיץ ברנדס. עו"ד אמיר ייעץ בין היתר למשרד האוצר בעניין הסכמי קרנות המנוף, והקים את הקרנות פימי וגיזה.

היו"ר החדש של מרקסטון מדבר גילרמן: "הנזק לקרן הפיך" "פרשת השוחד היא אירוע נקודתי, שאינו משליך על הכלל. הקרן נהנית מאמון המשקיעים, ואני מקווה אף להגביר אותו" נעמה סיקולר, 9 תגובותלכתבה המלאה

לפי אמיר, מייסדי הקרן תלויים בעיקר בהסכם השותפים המקורי בינם לבין המוסדיים. אמיר מסביר כי מרקסטון היא קרן הון פרטית שבנויה מכמה שותפויות מקבילות. "שותפות בנויה משותף כללי, לרוב חברה שמנהלת את ההשקעות ואינה מוגבלת בחבות המשפטית שלה, ומשותפים מוגבלים שאינם מעורבים בניהול ההשקעות. כל שותפות מוקמת באמצעות הסכם הקובע את מערכת היחסים בין השותפים, מגבלות ההשקעה, וכמובן באילו מקרים המוסדייםיכולים לסיים את השקעתם בקרן.

"הסעיפים המיוחדים שרלבנטיים למקרה מרקסטון נקראים suspension event (אירוע משעה). ההשלכה המיידית היא עצירה אוטומטית של ההשקעות העתידיות, בדרך כלל לחצי שנה, לרבות קבלת אישור של רוב השותפים להמשך השותפות וההשקעה. אחרת, צריך לפרק אותה". סעיף זה מופעל בדרך כלל כשאחד מבכירי הקרן מורשע בעבירה שיש עמה קלון. "אם תהיה הרשעה סופית במקרה של ברוידי, יופעל הסעיף שעוצר את ההשקעות", אומר אמיר.

קרן מרקסטון, מוסיף אמיר, אמורה להחזיר את כספי השוחד לכאורה לקרן הפנסיה הניו־יורקית כהחזר של דמי הניהול. "השאלה היא אם ומתי יגיעו גופים מוסדיים אחרים, שיבקשו אף הם החזרים של דמי הניהול".