בלעדי ל"כלכליסט" - הקרב המשפטי באינטרקולוני: בורשטיין מסרבת לשלם שכר טרחה לעו"ד שלה

ההודעה הלקונית לבורסה של חברת הנדל"ן אינטרקולוני השקעות עברה בשקט יחסי. בהודעה דווח על תביעה והטלת עיקולים בסכום של 2.5 מיליון שקל על נכסיה של ורדה בורשטיין, בעלת השליטה באינטרקולוני. מאחורי המספרים מסתתרות האשמות חריפות נגד בורשטיין מצד רם דקל , עורך דינה בשנה האחרונה לעניין רכישת המניות בחברה, התובע את שכר טרחתו.

לדברי עו"ד יוסי שגב, המייצג את בורשטיין מול עו"ד דקל, מדובר ב"אשת עסקים ממדרגה ראשונה, בארץ ובחו"ל", אלא שהתנהלותה מול בעלי אינטרקולוני עד לאחרונה, רועי לוסטרניק, מעלה תהיות בנוגע לרצינותה.

בסוף 2008 העבירה בורשטיין ללוסטרניק 11 מיליון שקל תמורת אופציה לרכישת חלקו בחברה, בלי שביצעה בדיקת נאותות לעסקיה. זמן קצר לאחר מכן חזרה בה והכניסה את עו"ד דקל לתמונה. במהלך השנה הזאת, טוען עורך הדין בכתב התביעה שהגיש נגדה, היא התנהלה בצורה תמוהה והגיעה לתשישות נפשית.

קרב משפטי ארוך

על פי המתואר, בורשטיין הגיעה אל עו"ד דקל כחודש בלבד לאחר חתימת העסקה. טענתה היתה כי רומתה במסגרת המשא ומתן, וכי לוסטרניק ושותפו הציגו בפניה מצגי שווא. דקל טוען שהסביר לה באותו שלב כי מבחינה משפטית אין לטענותיה אחיזה, משום שהן מבוססות בעיקר על ספקולציות. עם זאת, הוסיף, היא יכולה בכל זאת לנסות לבטל את העסקה, ולחלופין לחפש לחברה רוכשים אחרים.

לטענת דקל, בסמוך לאותו מועד חתמו השניים על הסכם שכר טרחה, שלפיו תשלם לו בורשטיין 250 דולר לשעת עבודה.

בחודשים שלאחר מכן התפתח קרב משפטי שכלל הגשת תביעות הדדיות בין בורשטיין ללוסטרניק, הפעלה של משרד החקירות בר־לב ובדיקה של נכסי אינטרקולוני ברומניה. "במהלך התקופה ליווה התובע באופן רצוף ואינטנסיבי ובאופן אישי את הנתבעת", נכתב בתביעה. אך ככל שההליך המשפטי התקדם, החמירו ההאשמות שהטיחה במעורבים אשת העסקים, ה"מאופיינת בהתנהגות אימפולסיבית ביותר ולא יציבה".

לטענת דקל, "התנהגות זו מאפיינת אותה בעצם רצונה לבטל את ההסכמים שעליהם חתמה עם לוסטרניק בסמוך לאחר חתימתם, כמו גם בעצם העסקה שאותה עשתה איתו בתוך ימים ספורים ובלי לבצע בדיקות של ממש לטענתה. כך גם התנהגותה במשך הבוררות; חשדנות קיצונית כלפי כל אדם שעמו היא באה במגע ונטייה מובהקת להאשים את 'כל העולם' בצרותיה".

הדוגמאות שמביא דקל בתביעה רבות: בורשטיין האשימה לטענתו באופן קשה את עורך הדין נוף, ואף רצתה לתבוע אותו; האשמות כבדות הוטחו גם כלפי משה גבריאל, בעל השליטה הנוסף בחברה; נגד משרד החקירות שעמו עבדה, בטענה שגבה ממנה כסף רב מדי; ונגד משרד עורכי הדין שרמן, המייצג את אינטרקולוני, שאת אנשיו האשימה שהם משתפי פעולה של לוסטרניק. בורשטיין, אומר דקל, טענה בפניו שכולם "גנבים, נוכלים או שקרנים".

שינוי בהסכם שכר הטרחה

ביולי 2009, טוען דקל, הפצירה בו בורשטיין לשנות את הסכם שכר הטרחה, כך שיהיה מבוסס על אחוזים על פי מידת הצלחתו בתיק. דקל הסכים לבסוף לשכר בגובה 20% מהרווחים במקרה של הצלחה.

בתחילת נובמבר הושג הסכם בוררות בין בורשטיין ללוסטרניק, בין השאר בתיווכו של עו"ד רלי לשם. רגע לפני הסיכום, לקראת סיום ישיבת הבוררות האחרונה, ביקשה בורשטיין מכל עורכי הדין לצאת מחדר הישיבות ולהשאירה ביחידות עם לוסטרניק. לאחר שהשניים שוחחו, מספר דקל, היא יצאה מחדר הישיבות, והודיעה לו כי סוכם על מחיר של 1.5 מיליון שקל בלבד, במקום 3 מיליון שקל שדרש עד אז לוסטרניק.

ברקע לסגירת המחלוקת, כך נראה, עמדה תשישותה של בורשטיין, שאמרה לדקל לטענתו כי מצבה הנפשי מעורער עקב ההליכים וכי אין לה כוחות להמשיך בהם. בשלב מסוים, על פי גרסה זאת, היא אף התחננה בפניו שינסה בכל דרך להביא לסיום התיק בפשרה.

לאחר הסיכום מול לוסטרניק הציעה בורשטיין לדקל לשלם לו את שכר הטרחה באמצעות מניות בחברה, ובאימייל כתבה לו: "אני לא מאשימה אף אחד חוץ מאשר את עצמי". דקל סירב להצעה, וימים ספורים לאחר מכן קיבל מכתב ממשרדו של עו"ד יוסי שגב, שלפיו בורשטיין מתנערת מחובתה לשלם משום שהפסידה מההליך. בתגובה ביצע דקל את העיקול על נכסיה של בורשטיין.

בורשטיין העדיפה שלא להגיב לדברים. עו"ד שגב אמר בתגובה כי "עו"ד דקל עבד עבורה לפי שעות, ולאחר שלוסטרניק הגיש נגדה תביעה, הם הסכימו להעביר את השכר לפי תוצאות. חודש אחרי זה נעשה הסכם פשרה, שלא רק שהיא לא קיבלה כסף, אלא היא שילמה, ולכן לדעתנו לא מגיע לו כסף".

עו"ד שגב מוסיף כי "הייצוג היה ככל הנראה רשלני וגרם לה נזק רב. הוא ביצע עיקול בשעה שהוא יודע שהיא עשירה מאוד ואין סכנה לסכום הזה. אני מכיר את ורדה שנים רבות, היא אשת עסקים ממדרגה ראשונה בארץ ובחו"ל, עובדת עם עורכי דין בכל עסקיה, ולא ראיתי אדם אחד שכועס עליה על כך שלא שילמה, מלבד המקרה הזה".