"מספיקים בארץ 5 בתי משפט. לא צריך 46"

השופט משה גל, מנהל בתי המשפט, אינו סבור שהוא מנהל מערכת יעילה. להפך. לדעתו, צריך היה להפוך את מדינת ישראל למחוז שפיטה אחד, במקום שישה כיום, להקל ניוד תיקים בין בתי משפט - ובעיקר להשקיע במערכת משאבים רבים כדי להתגבר על העומס הבלתי נסבל.

"עד שמישהו יחליט יום אחד להוסיף מיליארד שקל למערכת בתי המשפט, לקחת את העניין הזה ולהעמיד אותו בראש סדר העדיפויות, אנחנו נמשיך לדשדש. נתייעל פה, נתייעל שם, אבל יום אחד נצטרך לשנות את המצב", אמר גל לחברי ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בדיון לקראת הכנת הצעת חוק התייעלות כלכלית־ניוד תיקים בין בתי משפט, לקריאה שנייה ושלישית.

גל עצמו מודע לכך שהצעתו לבטל את מחוזות השיפוט מרחיקת לכת, ולכן הוא מקדם בינתיים את חוק ניוד התיקים, שנועד לאפשר למנהל בתי המשפט להעביר תיקים בין המחוזות הקיימים כדי להקל עומסים. למרות זאת ציין בישיבה כי "אני חושב שמספיקים בארץ חמישה בתי משפט ולא צריך 46, אבל כרגע המצב הוא שכמעט בכל עיר שדה שמכבדת את עצמה יש בית משפט. מובן שפיזור כזה גורם לחוסר יעילות מובנה בתוך המערכת. מערכת צריכה לפעול בריכוזים.

"מערכת המשפט לא יעילה וצריך לייעל אותה. כדי לייעל אותה צריך כלים ניהוליים. הכלים הניהוליים שיש היום כובלים את אפשרות הניהול", הוסיף גל בדיון שהתקיים באוקטובר ופרוטוקול ממנו הגיע בימים אלה לידי "כלכליסט". "אתן לכם דוגמה פשוטה: מחוז מרכז מורכב משבעה בתי משפט. בשלושה בתי משפט יש לנו שלושה שופטי תעבורה. אנחנו חושבים שזה לא ניהול יעיל, לא מזכירותית ולא מבחינת השופטים. יותר נכון לרכז את כל שופטי התעבורה במקום אחד של המחוז. ודאי שזה פחות נוח לאזרח, אבל צריך להסתכל על היעילות ועל המערכת".

העומס הגדול בעולם

"כל בתי המשפט בישראל עמוסים בכפל כמות תיקים ממה שצריך להיות, בהשוואה לכל מדינות המערב", הוסיף גל. "המלחמה היא למי יש פחות עומס. כל שופט שיוצא בבוקר לאולם יש לו כפול תיקים מחברו בעולם המערבי. זאת אומרת שאנחנו במצב הגרוע ביותר בעולם כשמדובר בעומס על שופט. לשופט שלום ממוצע בישראל יש קרוב ל־1,000 תיקים במלאי, ובמקרה הטוב צריכים להיות לו 400 תיקים. אבל אם אני רואה שלשופט אחד יש 700 תיקים, אז אולי אעביר מבית משפט לבית משפט כדי שלכל אחד מהם יהיו 900 ולא 1,000 תיקים".

בהמשך הסביר גל כי במצב המערכת הנוכחי העברת השופטים עצמם מבית משפט אחד למשנהו כדי להפחית מהעומס אינה אפשרית, בעיקר נוכח העובדה שאין היכן לשכן אותם: "זה עניין של תקציבים. אנחנו מתכוונים לבנות בתל אביב, אבל כשנסיים לבנות כבר יהיה חוסר".

פשרות, אין ברירה

"אנחנו נמצאים כרגע במצב שאין לי אפשרות לנייד שופטים", אמר גל לחברי הוועדה. "במחוז דרום אין לי אפשרות להוסיף שופט אחד. אם מחר מתמנה שופט חדש, אני צריך לעשות אלתור כזה או אחר במקום לא מכובד, מקום לא מתאים, כדי שאוכל לשים את אותו שופט. כדי שנוכל לקלוט חלק מהשופטים שאמורים להתמנות ב־‎2010, אנחנו מכינים מקומות שהם כבר לא אולמות בתי משפט רגילים. לוקחים משרדים רגילים בקומה יותר נמוכה וכדומה. הכל מחיר של פשרות, אין ברירה".

בתגובה לדברים אמר ח"כ דוד רותם, יו"ר הוועדה, ספק מבודח: "אם תרצה, אני יכול לייעץ לך בנושא קרוואנים". גל ענה: "אבל אותם מפנים אחר כך, מה אני אעשה? אתה רוצה שבתי המשפט בישראל יהיו בקרוואנים?" רותם: "אני הופעתי בבתי משפט בקרוואנים, זה לא היה כל כך נורא". גל: "גם כשתופיע בארצות הברית זה יהיה בקרוואנים? גם בלונדון זה יהיה בקרוואנים?"

קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה