אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ועידת האקלים בקופנהגן: אין להם מושג ירוק צילום: איי אף פי

ועידת האקלים בקופנהגן: אין להם מושג ירוק

על פי ההערכות, 192 המדינות שיתכנסו החל מהיום בוועידת האקלים בקופנהגן לא יצליחו לגבש הסכם להפחתת פליטות גזי חממה. אבל זה לא ימנע מהן לנסות ולהצליח מחוץ לכותלי הפסגה

07.12.2009, 20:55 | שרון ביגלי, "ניוזוויק"

זה הזמן להפגין יצירתיות בכל הקשור לאיכות הסביבה. ב־2006 חתם מושל אחת המדינות בארצות הברית על חוק שחייב הפחתה של פליטת גזי חממה ב־20% מתחת לרמות של 1990 עד 2020, וב־80% עד 2050. בניסיון להפחית את העלויות פנה אותו מושל בבקשה לשיתוף פעולה עם ברזיל ואינדונזיה, שברשותן יותר ממחצית היערות הטרופיים שנותרו בעולם.

שמירה על היערות היא הדרך הזולה ביותר להילחם בשינויי האקלים בטווח הקצר, והמטרה היתה שהחברות האחראיות לפליטת גזי החממה ישלמו לממשלות ברזיל ואינדונזיה למען שימור אותם יערות שחוואים וחוטבי עצים הורסים. הפרטים המדויקים, כמו כיצד למדוד את הפחתות הפחמן או כמה לשלם עבור שמירת היערות, יסוכמו בחודשים הקרובים בסמוך למועד קביעת הכללים בקשר למערכת ההפחתה והמסחר.

המושל המדובר הוא ארנולד שוורצנגר מקליפורניה, וההסכמים הדו־צדדיים שחתם עליהם עם עמיתיו באמזונס, בפפואה גינאה החדשה ובשש מדינות אחרות בברזיל ובאינדונזיה, שבשטחן מיליוני דונמים של יערות טרופיים, מדגימים מדוע לא התפתח עד כה אסון בסדרי גודל מבהילים אף שטרם גובש הסכם בינלאומי בנושא.

אף ש־192 המדינות העתידות להיוועד היום בקופנהגן אינן צפויות לגבש אמנה שתציב יעדים להפחתת פליטת גזי החממה החל ב־2012 (מקורות המקורבים למו"מ מסרו כי איבדו תקווה שיימצא פתרון) - ערים, מדינות ומחוזות פועלים בעצמם להפחתת פליטת גזי החממה. הם רואים זאת כדרך לחזק את הכלכלות שלהם, לייצר מקומות עבודה ולבסס את התעשיות של מחר, תוך דילוג על השיחות העולמיות הנוקשות. שיתופי הפעולה של קליפורניה הם למעשה הפעם הראשונה שיערות טרופיים נכללו בהסכם בינלאומי. אפילו אמנת קיוטו שנחתמה ב־1997, ודרשה ממדינות עשירות להפחית את הפליטה של שישה גזי חממה ב־5.2% מהרמות של 1990, לא הצליחה לעשות זאת. "אנחנו בהחלט נמשיך להתקדם", אומר אנתוני ברונלו, סגן שר האקלים והאנרגיה בקליפורניה.

רגע האמת? לא בטוח

זו הבטחה שקיבלו עליהן לא רק ערים ומדינות, אלא גם חברות תעשייתיות, ובמיוחד כאלה המהמרות על אנרגיות מתחדשות ועל טכנולוגיות להגברת היעילות האנרגטית. מכאן עולה השאלה המדאיגה את הפעילים הסביבתיים: מדוע ועידת קופנהגן תוארה כרגע האמת, כפגישה החשובה ביותר מאז סיומה של מלחמת העולם השנייה - כפי שכינתה אותה אחת הקבוצות הירוקות - שבה ניתן להימנע מההשלכות ההרסניות של שינויי האקלים?

תפיסת כישלונה של ועידת קופנהגן כמשהו שאינו נורא כל כך לא נועדה רק לסתור את הדעות הקיימות. חשוב להבהיר את הנקודה הבאה: אם העולם היה מצליח להגיע להסכמה לגבי הכמות של פליטת גזי החממה שצריך להפחית, הרי היינו נמצאים עתה במסלול שהיה יכול לשמר את התחממות כדור הארץ מתחת ל־2 מעלות צלזיוס. זאת ביחס לרמות של טרום התיעוש, אשר מדעני אקלים רבים תופסים כנקודת אל־חזור. לפיכך, כישלון השיחות הוא בעצם נסיגה מהמאבק בתרחיש הגרוע ביותר של התחממות כדור הארץ. מדענים, לדוגמה, מעריכים כי צפויות בקרוב כמה בעיות אקלימיות, בהן עלייה משמעותית בגובה פני הים שתגרום להצפת ערים משנגחאי עד ניו יורק. כמו כן, על פי ההערכות, תחול ירידה במספר הקרחונים המספקים מים טריים לעשרות מיליוני אנשים בהודו ובסין, ובמקביל תירשם עלייה בגלי חום קטלניים ובשינויים באקלים שמסוכנים לחקלאים, באותה מידה שהמסת הקרחונים מסוכנת לדובי הקוטב. כבר עתה היתה ירידה ביבולי החיטה בצפון הודו בשל שינויי האקלים, בהחלט לא דבר טוב במדינה הנאלצת לייבא עתה תבואה כדי להאכיל את התושבים.

לחצו לצפייה
גלריית כלכליסט: (4 תמונות)

בחודשים האחרונים ישנם סימנים רבים לכך שוועידת קופנהגן הולכת לאבדון. הסנאט האמריקאי התכוון להעביר את החקיקה בזמן, ושאר המדינות, שנזכרו באירועי העבר, החלו לפקפק בנכונותה של ארה"ב לציית להפחתות הפליטה שייקבעו בקופנהגן. יש לציין שארצות הברית חתמה על אמנת קיוטו, אך מעולם לא אשררה אותה. מבחינת שאר העולם, הבטחותיה של אמריקה לגבי האקלים אינן אמינות, גם לא תחת הנהגתו של הנשיא אובמה. "העולם שואל מדוע נמשיך עם זה כשהמדינה בעלת שיעור פליטת גזי החממה הגבוה ביותר לא עשתה דבר", מסבירה אנה פטסונק מקרן ההגנה על הסביבה שפועלת לקידום המשא ומתן. נוסף על כך, המדינות המתפתחות דורשות שהמדינות העשירות ישקיעו 100 מיליארד דולר בשנה לסייע להן לעבור מדלקים מאובנים, כגון פחם, למקורות אנרגיה שאינם פולטים פחמן דו־חמצני, כמו רוח וסולר.

גם קוקה קולה מצטרפת

סין והודו (המזהמת הגדולה בעולם והמזהמת החמישית בגודלה בעולם) מסרבות אפילו לשקול לציית להפחתות המוסכמות, בטענה שהפליטה לנפש במדינות הללו היא רק חלק קטן מהפליטה באמריקה (הפליטה בהודו עומדת על טונה אחת של גזי חממה לאדם לעומת 20 טונה בארצות הברית). אולם הסנאט לעולם לא יאשר הסכם שלא יכלול מדינות מתפתחות גדולות, כגון סין והודו. הפטור הזה הפך את אמנת קיוטו לכל כך לא רלבנטית, עד שהנשיא לשעבר ביל קלינטון אפילו לא העביר אותה לאישור הסנאט. המו"מ לא נכשל - הוא פשוט מעולם לא החל.

שני כנסים בינלאומיים בנושאי האקלים עתידים להתקיים במהלך 2010, בניסיון לגבש הסכם בינלאומי מחייב. בינתיים המדינות יכולות ללמוד מהצעדים החדשניים שנוקטים מחוזות וחברות להפחתת פליטת גזי החממה. "יש עניין רב ומחויבות לכך ברמה התוך־מדינית", מציינת פטסונק. "המסר לעסקים ברור: ההגבלות על הפחמן בדרך". לפיכך מגוון חברות, מקוקה־קולה עד סימנס, שועטות קדימה עם תוכניות "קיימוּת" (sustainability), אם כי כל אחת מהן פועלת מסיבה שונה. עבור חברות של דלקים אורגניים, הימנעות משינויי האקלים היא רק אחד הגורמים למהלכים, וככל הנראה לא העיקרי שבהם. סיום התלות בחברות נפט זרות ויצירת מקומות עבודה שלא ניתן לייצא (זול יותר לייצר דלק אורגני בסמוך למקור ובסמוך למקום שבו ישתמשו בו) הם סיבות חשובות בהרבה מבחינתן. "קופנהגן חשובה, אבל כנראה לא עד כדי כך חשובה", אומר ויליאם רוי, מנכ"ל קוסקטה, חברה לדלקים אורגניים. "היא לא תיפגע בצורה משמעותית מהפעילות שלנו לפיתוח הדור הבא של דלקים אורגניים. אנרגיה ותחרותיות עם נפט יניעו את התעשייה הזאת".

בנוגע לשאר החברות שמוכרות טכנולוגיה ירוקה, השוק לסחורות שלהן נותר חזק הודות לחוקים ברמה המקומית והארצית. כמו, למשל, הדרישה האירופית להפחתת גזי חממה תחת אמנת קיוטו והחוקים ב־29 מדינות בארצות הברית שלפיהם אחוז מסוים מהחשמל צריך להיות מיוצר על ידי דלקים ללא פחמן.

הוועידה חוסכת באנרגיה לימוזינות מדלק אצות ועטים מבקבוקים ממוחזרים ייתכן שלא יושגו פריצות דרך משמעותיות בוועידת האקלים בקופנהגן, אבל מה שבטוח הוא שהדרך לשם תהיה רצופה במודעות ירוקה סוכנויות הידיעותלכתבה המלאה

"בלי קשר למה שיקרה בקופנהגן, סימנס (ענקית האלקטרוניקה הגרמנית) תמשיך לצעוד בדרך לצמיחה ירוקה", הכריז המנכ"ל פיטר לוסשר. בשנת הכספים החולפת, המכירות של מוצרים ידידותיים לסביבה בסימנס הסתכמו ב־34 מיליארד דולר (23 מיליארד יורו), ובכך היא נהפכה לחברה הירוקה הגדולה בעולם. ואילו קוקה־קולה עדיין מתכננת לוותר על שירותם של גזי חממה מסוימים הנפלטים במהלך תהליכי קירור ולהפחית את פליטת גזי החממה המעורבת בתהליכי הייצור במדינות המתפתחות ב־5% בין 2004 ל־2015.

"קופנהגן לא באמת תשנה משהו", אומר ממונה איכות הסביבה בקוקה־קולה, ג'ף סיברייט. "אנחנו מניחים שבקרוב יעלה מחיר השימוש בפחמן, אך בלי קשר אנחנו חושבים שנוכל להעלות את היעילות של האנרגיה ב־20% ועדיין ליהנות מתשואה של 20%".

יתרון נוסף לכישלון של קופנהגן עולה ממחקרים חדשים, אשר הראו כי גזי חממה, ולא פחמן דו־חמצני, הם בעלי תפקיד גדול מכפי שסברו בתחילה בלכידת חום, ומכאן בשינוי האקלים. מזהמים קצרי חיים כמו פחמן שחור (הנוצר משריפת דיזל ועץ) אחראים ליותר ממחצית ההתחממות ולכידת החום, אך נשארים באוויר רק ימים אחדים, ולא למשך עשורים בדומה לפחמן דו־חמצני. לפיכך קיים צורך לגבש הסכם נפרד להפחתת הפליטה של גזים שאינם פחמן דו־חמצני. הכישלון של קופנהגן נותן לעולם הזדמנות לעשות זאת, ומעניק זמן למשימה הקשה יותר של הפחתת הפליטה שנובעת משריפת דלקים מאובנים. ומי יודע? בסופו של דבר עוד ייצא מתוק מהעז שבכישלונה הצפוי של ועידת קופנהגן.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות