ועידת האקלים בקופנהגן נפתחת היום: למה ישראל מחוץ לליגה של הגדולים

עד לשעה זו לא ברור עם איזו עמדה תגיע ישראל לוועידת שינויי האקלים שתיפתח היום בקופנהגן. לאחר שכבר הודיע שיגיע לוועדה, הסיכוי שראש הממשלה בנימין נתניהו ייסע כרגע לקופנהגן נראה קלוש. הסיבות: עלות הלינה והגעתו המפתיעה של נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד.

המשלחת, שכוללת את השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, חברי הכנסת דב חנין, ניצן הורוביץ ואופיר פינס ועוד כ־40 נציגים של ארגונים ורשויות שונות, תייצג שני קולות המתנגנים בממשלה: בעד או נגד ההתחייבות להפחית את פליטות גזי חממה. כך או כך, ההערכה היא שישראל לא תחויב להפחית את הפליטות במסגרת רשמית, אלא תמשיך לעשות זאת במנגנון וולונטרי, כפי שעשתה עד היום.

גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה | צילום: אביגיל עוזי

שני הקולות העלו טונים בימים האחרונים כאשר שר התשתיות עוזי לנדאו שלח מכתב חריף לנתניהו שבו ביקר את התנהלות ארדן, שהודיע כי הוא מתכוון להצהיר על המלצות מקינזי, להפחית 73% מהעלייה הצפויה בפליטות, כעל חלק מהמדיניות הישראלית. לנדאו טען כי לא ייתכן שמסקנות של חברה פרטית יהיו עמדתה של ישראל בלי שהתקיים דיון על כך בממשלה. עוד אמר כי הצהרותיו של ארדן הן "חסרות אחריות — הוא מתחייב בשם הממשלה על מדיניות שלא נידונה ואושרה כמקובל".

תרחיש "עסקים כרגיל"

את האחריות לנושא ההיערכות לשינויי האקלים הטילה הממשלה הקודמת על המשרד להגנת הסביבה. בעקבות כך הזמין המשרד דו"ח מיפוי פוטנציאל הפחת פליטת גזי החממה בישראל ממשרד הייעוץ הכלכלי מקינזי.

דו"ח מקינזי, שהוגש לפני כחודש, מעלה כי תרחיש "עסקים כרגיל" בישראל, שבו לא ייעשה דבר כדי להפחית פליטות, יביא לעלייה של 100% בהיקף הפליטות בשנת 2030, לעומת הפליטות שנמדדו ב־2005. הדו"ח קובע כי באמצעים טכניים (למשל שינוי תמהיל הדלקים ומעבר לגז טבעי) אפשר יהיה להפחית כשני שלישים מהעלייה הצפויה בגזי החממה הנפלטים.

שינויים התנהגותיים יאפשרו עוד הפחתה של 8%. הכוונה היא לשימוש מופחת בתאורה, להגדלת השימוש בתחבורה הציבורית ובאופניים, להעלאת טמפרטורת מיזוג האוויר בשתי מעלות ולהפחתה בצריכת בשר. לפי הדו"ח, יישומם של שינויים אלה, בצד אמצעי ההפחתה הטכניים, יאפשר הפחתה של כ־73% מהעלייה הצפויה בפליטות עד שנת 2030. אם ימומש מצב עניינים זה, תהיה העלייה בפליטות בשנת 2030 לעומת 2005 של 27% בלבד במקום 100%.

המשרד להגנת הסביבה אימץ את מסקנות הדו"ח וארדן אמור לדון בהן עם נתניהו, שכף ההכרעה בידיו. בנאומו בוועידת הנשיא אמר נתניהו: "התלות בנפט פוצעת אותנו ואת כדור הארץ כבר עשרות שנים. אם האנושות הצליחה לשלוח אדם אל הירח, נוכל גם לנצל את אנרגיית השמש". אלא שעמדתו בדיונים פנימיים היא כי כל הפחתה בפליטות צריכה להיות במסגרת התקציב.

זיהום אוויר כחול לבן

כדי לעמוד ביעד שיפחית את העלייה הצפויה בפליטות, ממליצים במקינזי לעבור לשימוש באנרגיות מתחדשות בשיעור של 25%, וזאת בלי שיוקמו עוד תחנות פחמיות. כך שרעיון הקמת התחנה הפחמית באשקלון, שמחכה להכרעה בממשלה, יצטרך להיגנז.

היעד הממשלתי לשיעור שימוש באנרגיות מתחדשות, שעליו מופקד משרד התשתיות, הוא כיום 10% עד שנת 2020, אך גם יישומו של היעד הצנוע הזה לוט בערפל. הסיבה העיקרית לכך היא המחלוקת בין מנהל התכנון במשרד הפנים לבין משרד התשתיות. הראשון רוצה לשמור על כמה שיותר שטחים פתוחים, ואילו השני מנסה לקדם הקמה של שדות סולאריים כדי לעמוד ביעד. באמצעות מעבר לשימוש נרחב באנרגיה סולארית אפשר לממש 65% מפוטנציאל ההפחתה. מדובר במעבר לכלי רכב המונעים בחשמל, בחיסכון באנרגיה במבנים באמצעות בנייה ירוקה, במעבר לשימוש אינטנסיבי יותר בגז טבעי בתעשייה במקום במזוט ובהתייעלות תצרוכת הדלק של כלי רכב בעלי מנוע בעירה פנימי.

דו"ח מבקר המדינה המשרד להגנת הסביבה מעכב את התוכנית להפחתת גזי חממה לקראת ועידת שינויי האקלים שתיפתח מחר בקופנהגן, פרסם מבקר המדינה ביקורת על היערכות להפחתת פליטת גזי חממה בישראל. לטענתו נתוני הלמ"ס בתחום אינם מפורטים מספיק רויטל חובללכתבה המלאה

בפרוטוקול קיוטו נקבע מעמדה של ישראל כמדינה מתפתחת, דבר הפוטר אותה מלהתחייב להפחית פליטה. עם זאת, עדיין מצופה ממנה להפחית במנגנון וולנטרי. השאלה הגדולה לקראת קופנהגן היא אם המדינות המשתתפות בוועידה יאמצו הסכם גלובלי חדש לתקופת פוסט־קיוטו — אחרי 2012. ההסכם, אם ייחתם, אמור לקבוע לוחות זמנים ויעדים חדשים להפחתת פליטות גזי חממה גם למדינות שכיום אינן נושאות במחויבויות הפחתה, דוגמת ישראל.

ירידה באיכות החיים

אלא שגם מזכ"ל האו"ם באן קי־מון מעריך שבוועידת קופנהגן לא תיחתם אמנה חדשה שתחליף את קיוטו. המשמעות היא שישראל תמשיך להיחשב למדינה לא מפותחת ולא יחולו עליה מחויבויות. בעוד הארגונים הירוקים והמשרד להגנת הסביבה מעוניינים בהגדרת יעד מחייב, חברת החשמל ומשרד התשתיות מעדיפים שלא לכבול את ידיהם בהתחייבויות הרות גורל.

"ישראל היא כמו ילד חכם אך נכה שרוצה להיות אלוף העולם בריצה — התחייבות להפחתה כל כך משמעותית היא מעשה הירואי, אך פתטי", אמר לאחרונה שלמה ולד, המדען הראשי של משרד התשתיות שמתנגד לעמדת המשרד להגנת הסביבה. "אני לא מבין למה מול שינויי האקלים שמים דגל של הפחתה, כאשר אפשר להתמודד עם הבעיה בשינוי תמהיל הדלקים. ממשלת ישראל קבעה יעד לתמהיל, שעד שנת 2020 יעמוד על 10% אנרגיות מתחדשות, וזו החלטה אמיצה. כשמקינזי מציעה למשרד להגנת הסביבה לחתור ליעד תמהיל של 25% אנרגיות מתחדשות זו החלטה שברור שלא נוכל לעמוד בה. מה שכן אפשר לעשות הוא לעמוד ביעדים שכבר הצבנו לעצמנו".

גם המשרד להגנת הסביבה מבין שצמצום העלייה בפליטות יהיה משימה בלתי אפשרית. ישראל, שנתון הצמיחה הטבעית שלה הוא 1.4% בשנה, לעומת 0% בגרמניה ו־0.8% בארה"ב, תצטרך לרדת באיכות החיים, אם תרצה ליישר קו עם העולם.

המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה, ישעיהו בר־אור, מאשר: "ישראל רוצה להיות בליגה של הגדולים, אבל היא תתקשה לעשות זאת. האמת היא שהיא פשוט לא יכולה לעשות זאת".