משיחת יתר: שוק בעלייה

יש משהו ממכר במעקב אחר גלגולן של עבודות במכירות פומביות והיכולת לגרוף מכך רווחים נאים בזמן קצר יחסית. אפשר להמחיש זאת היטב במכירה הפומבית של מצארט שהתקיימה ביום שלישי שעבר במלון המלך דוד בירושלים. מבית המכירות נמסר שנמכרו 130 פריטים מתוך 190 בסכום כולל של 5.2 מיליון דולר, וכי 54% מהם הם אמנות בינלאומית. מי שבדק באתר גילה הבדל קטן בנתונים: לפיו נמכרו רק 115 פריטים. "15 קונים ביקשו שלא לפרסם את התוצאות", היה ההסבר של בית המכירות.

העבודה היקרה ביותר במכירה - יצירה של חיים סוטין מ־1918, "פרחים באגרטל על כיסא" - נמכרה ב־962,500 דולר. אמנם המחיר קרוב יותר להערכה הנמוכה שלפני המכירה, שהיתה 900 אלף דולר עד 1.2 מיליון דולר, אבל עדיין מדובר ברווח נאה. העבודה נרכשה באפריל השנה בבית המכירות Artcurial בפריז ב־554,940 דולר, ב־85 בסותבי'ס בניו יורק היא נרכשה ב־65 אלף דולר.

"נוף של ירושלים עם עצי זית", של ראובן רובין

עוד ציור שהניב רווח נאה הוא "נוף של ירושלים עם עצי זית" של ראובן רובין מסוף שנות השישים. הציור, שנמכר ב־165,700 אלף דולר, נרכש לפני שנה במכירה של סותבי'ס בניו יורק תמורת 140,500 דולר. הציור "זוג בשמי ויטבסק" של מארק שגאל מ־1969 רשם גם הוא הישג. הוא נקנה ביוני השנה בבית המכירות גלריה קורנפלד בשוויץ תמורת 278,218 דולר ונמכר עתה ב־416 אלף דולר.

"זוג בשמי ויטבסק" של מארק שגאל

העבודה מוצגת

סיפור קצת שונה קשור לעבודה של לודוויג בלום "הרי יהודה ליד מוצא", שהוערכה ב־35–40 אלף דולר ונמכרה ב־43,750 אלף דולר. לפני כשמונה חודשים נקנתה העבודה במכירה של מונטיפיורי בתל אביב תמורת 33,320 דולר ומתחילת אוקטובר היא מוצגת בבית התפוצות בתערוכה היפה "ארץ מול שמים: הציור של לודוויג בלום".

האם התערוכה היא זו שהעלתה את מחירה? והאם צירופה לתערוכה הוא צעד מחושב ומכוון? אולי. מה שבטוח הוא שדליה מנור, אוצרת התערוכה, לא ידעה על הכוונה למכור אותה. "גיליתי שהיא למכירה כשקיבלתי את הקטלוג", היא אומרת. "הקונה לא אמר לי על זה דבר". מטעם בית המכירות נמסר שהם לא רואים בעיה בכך שהעבודה מוצאת למכירה שעה שהיא מוצגת בתערוכה: "נמסר לקונים שהעבודה מוצגת ותימסר כשהתערוכה תרד".

לא כולם מרוויחים

האספנים חוזרים לחגוג אבל האמנים עדיין סובלים מהמיתון. מסקר שנערך בחודשים יולי־אוגוסט בקרב 5,300 אמנים (ציירים, במאי קולנוע וארכיטקטים) ופורסם לאחרונה ב"ניו יורק טיימס" עולה שיותר ממחציתם חוו ירידה בהכנסה מ־2008 ל־2009. 18% דיווחו שההכנסה שלהם נפגעה ב־50% ויותר, ושני שלישים דיווחו על הכנסה נמוכה יותר מ־40 אלף דולר בשנה.

רק 6% דיווחו שהם מרוויחים יותר מ־80 אלף דולר. יותר מ־40% דיווחו שהיצירה שלהם היא רק 20% מהכנסתם ו־28% דיווחו שהיצירה מהווה 80% מהכנסתם. רק אמנים מעטים מגיעים להכנסה של שש ספרות, אף שרובם בוגרי אוניברסיטאות.

עוד עובדה שעלתה מהסקר: למעלה משליש מהאמנים אין ביטוח בריאות. רבים מהמשתתפים בסקר אמרו לסוקרים ש"הם חיים חלק גדול מהזמן במיתון ולכן אין למצב הכלכלי משמעות עבורם”. מעניין מה היו תוצאות של סקר כזה לו היה נערך בארץ.