עשית ניתוח להגדלת החזה? שלמי מס

מס שהוטל לפני חמש שנים בניו ג'רזי על ניתוחים להגדלת חזה וטיפולים קוסמטיים אחרים התגלה כאכזבה גדולה, לאחר שנחשף כי אינו מייצר אפילו שליש מההכנסות המצופות שעמדו על 30 מיליון דולר. זוהי נקודה למחשבה לקראת ההצבעה בסנאט על הצעת החוק לשינוי מערכת הבריאות שכוללת בתוכה גם הטלת מס בגובה 5% על הניתוחים הקוסמטיים. על פי ההערכות של חברי המפלגה הדמוקרטית המס צפוי לייצר הכנסות של 6 מיליארד דולר לאורך 10 שנים ואמור לסייע לממן את רפורמת הבריאות שיזם הנשיא ברק אובמה.

אולם כיום מתחרט חבר בית המחוקקים ג'וזף קריין כי בכלל הציע להטיל את המס. לדבריו, הוא מבין כעת כי הוא לא היה שווה את השערורייה שליוותה אותו. המס עורר תרעומת בקרב רופאים בנוגע לנחיצות הרפואית של ההליכים, והבריח לקוחות מחוץ למדינה. כמו כן, עלו טענות לגבי אפליה נגד נשים ממעמד הביניים, שמהוות את רוב המטופלות.

"זה היה מאד מחנך", אומר קריין, שכיום מעוניין לבטל את המיסוי. "למעשה הפחתנו את רמת העסקים".

סוזאן יוז, מנתחת פלסטית מצ'רי היל בניו ג'רסי דיווחה שהעסקים במרפאה שלה צנחו ב-10%, לאחר שמטופלים העדיפו לחצות את הגבול לפנסילבניה. אכיפת המס פגעה גם במערכת היחסים עם המטופלים, ויצרה יותר עבודה ועלויות למשרד

.

ב-2008 הוציאו 12 מיליון אמריקאים סכום עתק של 10.3 מיליארד דולר על ניתוחים קוסמטיים, כך על פי נתונים של האגודה האמריקאית של מנתחים פלסטיים. 90% מהמטופלים במרפאות לכירורגיה פלסטית הן נשים. אמריקאי משלם 391 דולר בממוצע על טיפול בבוטוקס, 3,348 דולר על הגדלת חזה ו-6,012 דולר עבור מתיחת פנים.

כעת מתנהל דיון בסוגיית הגדרת הניתוחים הקוסמטיים כהכרחיים או רק ככאלה שמשפרים את ההרגשה של המטופל ולכן אין מניעה להטיל עליהם מיסוי מיוחד. "יש אנשים שעושים ניתוח אף כדי להיראות טוב יותר וחלקם לא יכולים לנשום אחרת", אומר מנתח מוושינגטון. הוא מזכיר מקרה של צעיר שטופל אצלו והיה על סף התאבדות עקב מראה אפו.

ג'יין טינגל, פנסיונרית בת 77 מקליפורניה, נוהגת לעבור זריקת בוטוקס כחלק מטיפול במיגרנות. כיום היא משלמת 350 דולר עבור הזריקה מדי חצי שנה. הטלת מס על ניתוחים פלסטיים, תגדיל את ההוצאה בעשרות דולרים.

פגיעה בשכבות החלשות ושכבות הביניים היא עוד אחד הנושאים שעולים לדיון בעקבות התוכנית. שני שליש מהמטופלים שעוברים כיום ניתוחים קוסמטיים בארה"ב משתכרים פחות מ-60 אלף דולר בשנה. דווקא המטופלים האמידים יותר יוכלו להרשות לעצמם לעבור את הניתוח במדינה אחרת כדי להתחמק מהמס והעשירים פחות שוב ישלמו את המחיר.