אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי ל"כלכליסט" - הרפורמה השקטה של עיני ושטייניץ: מהפכת תעסוקה במגזר הציבורי צילומים: אלכס קולומויסקי עמית שעל

בלעדי ל"כלכליסט" - הרפורמה השקטה של עיני ושטייניץ: מהפכת תעסוקה במגזר הציבורי

על שולחנו של שר האוצר מונחת הצעה שתשנה לחלוטין את יחסי העבודה במגזר הציבורי. מנהלים יוכלו לקבוע שכר לפי המגזר הפרטי ולפטר עובדים בעייתיים. בהסתדרות מתנים את הצעד בהעסקת העובדים בהסכמים קיבוציים

08.12.2009, 06:56 | מיקי פלד

בחודשים האחרונים אחורי הקלעים של ההסתדרת ואגפי האוצר רוחשים במיוחד. אך הפעם לא מדובר בעוד שורה של סכסוכים בין הצדדים, אלא במה שאמורה להיות הרפורמה הגדולה ביחסי העבודה במגזר הציבורי. שלב ראשון ביישומה כבר מונח על שולחנו של שר האוצר יובל שטייניץ, שאליו הועברה הצעה של אגף הממונה על השכר, רשות החברות הממשלתיות, נציבות שירות המדינה ומנכ"ל האוצר להקמת ועדת היגוי שתבחן דרכים להגדיל את גמישות ההעסקה במגזר הציבורי. על פי ההצעה, בראשות ועדה זו יעמדו יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ומנכ"ל האוצר הנכנס, חיים שני.

עופר עיני, צילום: אוראל כהן עופר עיני | צילום: אוראל כהן עופר עיני, צילום: אוראל כהן

בהסתדרות שוקדים על שינויים כאלה כבר זמן מה. לפני כשנה מינה עיני את יצחק רז, נשיא לשכת המהנדסים, לעמוד בראש ועדה לשינוי מבנה ההעסקה במגזר הציבורי. זו לא טעות, גם בהסתדרות מעוניינים לשנות את אופן העבודה בשירות המדינה, ברשויות מקומיות, בחברות ממשלתיות ובגופים ציבוריים.

בינתיים נעשו גם גישושים בין הצדדים כדי לבדוק אפשרות לבצע ניסיונות ראשוניים (פיילוט) בכמה מקומות במגזר הציבורי, בהם לא אחר מאשר משרד הביטחון, הנמצא עתה בתחילתו של שינוי ארגוני ביחידותיו.

מתחת לכותרת של גמישות העסקה מסתתרים עקרונות שישנו לחלוטין את תפיסת יחסי העבודה במגזר החזק והמשפיע ביותר במשק. "גמישות ההעסקה אמורה לרענן ולהחזיר חיות ליכולת להעסיק עובדים בהסכמים קיבוציים, אך גם להיות יעילים יותר", אומר גורם במשרד האוצר. רז מצדו מודה כי "ההסתדרות התנהלה בעבר באופן פופוליסטי ויצרה באופן כוחני מצב של חוסר יכולת של הנהלות לנהל".

המצב שרז מתאר הביא את המדינה, בהובלת משרד האוצר, להעדיף העסקת עובדים בחוזים אישיים היכן שניתן, להפריט ולהוציא עבודות למיקור־חוץ. ההסכמים הנוכחיים במגזר הציבורי מאפשרים קבלת קביעות בתוך שנים ספורות, ולאחריהן למעשה לא ניתן לפטר עובד שאינו מתאים לתפקיד. אך מצד שני, העובדים לא מקבלים תגמול כספי לעבוד קשה יותר מהמינימום הנדרש מהם.

דחיפה לרפורמה הגדולה ניתנה בסעיף קטן בהסכם השכר בין ההסתדרות למדינה מאפריל 2008. כפי שנחשף אז ב"כלכליסט", הוכנס הסעיף הקובע כי תקום ועדה של שני הצדדים שתבחן שינויים באופן העסקת העובדים במגזר הציבורי. ועדה שכזאת לא הוקמה מאז, וכל צד מצביע על השני כזה שעיכב אותה.

בהכשר בד"ץ עיני רפורמה בהסכמה מנהיגי הפועלים מפתיעים כשהם מדברים כמו סטודנטים חרוצים לכלכלה, ומבינים את ההכרח שבהוכחת התועלת לעומת העלות מיקי פלדלכתבה המלאה

עם זאת, את אבן הפינה, שממנה יונקים עתה את העקרונות לרפורמה במגזר הציבורי כולו, אפשר למצוא ביולי 2005, אז נחתם הסכם קיבוצי חדש במעצ. עופר עיני, שכיהן כיו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, חתם על הסכם קיבוצי עם הממונה על השכר אז, יובל רכלבסקי, כחלק מהפיכתה של מעצ לחברה ממשלתית במקום יחידת סמך במשרד התחבורה.

הבשורה הגדולה בהסכם היתה הגמישות הניהולית שהוענקה למנהלים בגוף ממשלתי: לראשונה התאפשר להם לקבוע שכר של עובדים על פי המגזר הפרטי ולא לפי טבלאות השכר הרגילות; למדוד את תפוקתם ולתגמל אותם בהתאם; לנייד עובדים בין אזורים גיאוגרפיים ומחלקות גם ללא אישור הוועד; ואף לפטר עובדים בעייתיים במצבי קיצון.

ההסתדרות, בתמורה, קיבלה הסכם קיבוצי שהבטיח שמוסד העבודה המאורגנת יימשך. עיני אמר אז ש"המדינה והמעסיקים מבינים כי הסכם קיבוצי אינו שם נרדף לדבר שאבד עליו הכלח, אלא יכול אף לאפשר להנהלות לנהל את החברות בתנאים כלכליים משתנים, ויחד עם זאת לשמור על הזכויות ושביעות הרצון של העובדים".

העקרונות של הסכם מעצ, בשינויים נדרשים, יהיו גם הבסיס לגמישות ההעסקה המתוכננת עתה. כל אחד מארבעת העקרונות, נוסף על דרישת ההסתדרות לשמור על העבודה המאורגנת, יקבעו את אופיו של המגזר הציבורי ואת איכות השירות בו.

שר האוצר, יובל שטייניץ, צילום: עמית שעל שר האוצר, יובל שטייניץ | צילום: עמית שעל שר האוצר, יובל שטייניץ, צילום: עמית שעל
שכר דומה למגזר הפרטי

השכר בשירות הציבורי נקבע באמצעות עשרות רבות של טבלאות שכר ארוכות. כל מקצוע, מפקידים דרך מורים ועד משפטנים, רופאים ומהנדסים - יש לו טבלת שכר משלו, המחולקת לשנות ותק ודרגה, שהאחרונה נקבעת על פי התפקיד.

הרעיון הוא לאפשר למנהלים בשירות הציבורי, בעיקר בחברות ממשלתיות, לקבוע רמות שכר הקרובות לאלו של תפקידים מקבילים במגזר הפרטי. מהנדסי מעצ, לדוגמה, משתכרים שכר דומה לזה של מהנדסים בחברות תשתיות פרטיות גדולות.

רוב העובדים בחברות הממשלתיות ימשיכו להשתכר על פי הטבלאות, והשכר במקצועות הנחשבים איכותיים, כגון משפטנים, כלכלנים, מהנדסים, מדענים ומומחים שונים, ייקבע על פי ההיצע והביקוש למקצועות אלו בשוק הפרטי. באוצר אומרים כי גם אם הרעיון עצמו טוב ויפה, הבעיה היא שפשוט מאוד להעלות שכר, אך קשה מאוד להוריד אותו, כפי שעשו חברות פרטיות בתחילת המשבר הכלכלי לפני כשנה.

עם זאת, אפשרות אחת לפתור את הבעיה היא באמצעות הגדרה של תוספות שכר התלויות ברווחי החברה הממשלתית. בכל מקרה, גם בהסתדרות וגם באוצר מבינים שעובדי השירות הציבורי תמיד ישתכרו מעט פחות ממקביליהם במגזר הפרטי, כיוון שלראשונים יתרון ברור אחד - להם נשמרת הקביעות.

לעשות רושם על הבוס

אז מה יעשו כל אותם עובדים שאינם מועסקים בשירות המדינה וגופים אחרים שאינם חברות ממשלתיות מונעות רווח? העיקרון השני של הרפורמה הוא שעובדים אלו יקבלו תגמול כספי על פי מדידה תקופתית של הערכת מנהליהם. אחת ההצעות היא לבצע הערכה חצי־שנתית של כל עובד ולאחר שנה או שנתיים לסכם את התוצאות. עובדים שקיבלו הערכות גבוהות מהממוצע, שיוגדרו כ־10% המוערכים ביותר, יקבלו תוספת לשכר.

התוספת יכולה להיות מענק חד־פעמי או תוספת קבועה. שכרם של העובדים הממוצעים לא ישתנה והעובדים הנמצאים בחלק התחתון של התפלגות ההערכות יקבלו אזהרה ויוגדרו "טעוני שיפור", מה שעלול במצב קיצון להביא לפיטוריהם.

מעבר מאגף לאגף

הנהלה של גוף ציבורי המעוניינת לבצע בו שינוי ארגוני, כמו מיזוג אגפים להגברת היעילות, יכולה לצפות להתנגדות עזה של העובדים. אלו, מצדם, חוששים כי כל שינוי שכזה, גם אם כוונותיו טהורות, יביא בסופו של דבר לפגיעה בעובדים, שתפקידם יתרוקן ויתייתר מתוכן, או שייאלצו להרחיק קילומטרים רבים עד למקום מושבה של המחלקה החדשה שאליה יועברו. לעתים קרובות כל ניסיון לניוד עובדים ללא אישור מראש של הוועד מביא להכרזת סכסוך עבודה ונפתר בעזרת פיצוי כספי.

הצורך של ההנהלות בגמישות שתאפשר להם להשים את עובדיהם במקום שבו יהיו הכי יעילים הוא ברור, אך במקביל קיים גם רצונו של העובד לדעת כי לא מתעמרים בו ושל העובדים כולם בביטחון תעסוקתי. בהסכם מעצ פתרו את ניגוד העניינים על ידי הסכמה כי ההנהלה יכולה לנייד את עובדיה לתקופה מוגבלת לכל מקום גם ללא אישור הוועד, ואם קיים נזק כלכלי ישיר כתוצאה מהנסיעה שהתארכה, החברה תפצה את העובד. רעיון מסוג דומה יחול גם ברפורמה בשירות הציבורי כולו.

קביעות - לא מה שחשבתם

פיטורים של עובדים הם הנקודה הרגישה ביותר לוועדי עובדים ולהסתדרות, בוודאי כשהפיטורים נוגעים למגזר הציבורי, שהוא מוקד כוחה. עם זאת, גם בהסתדרות מבינים שיש בעיות לא מעטות עם מוסד הקביעות.

"התחושה של המעסיקים היתה שכאשר מקבלים אדם לעבודה תחת הסכם קיבוצי והוא מקבל קביעות, הוא כמו מסמר ללא ראש שאי אפשר להוציא אותו", אומר רז.

לדבריו, רפורמה במערך הציבורי עשויה להביא לכך שעובד שצבר הערכות שליליות רבות כחלק מהמדידה החצי־שנתית יובא לשימוע שבו יבדקו את מצבו. המשך הערכות שליליות או מסקנות אחרות שיעלו בשימוע עשויות להביא לפיטוריו. השימוע אמור למנוע התעמרות אפשרית של המנהל בעובד, שיכול להציג את ההיסטוריה של גיליון ההערכות שלו ולהראות שהוא עובד טוב או שהיה עובד טוב עד שהסתכסך עם המנהל שלו. עם זאת, באוצר מעירים כי עד כה, בארבע השנים החלפו מאז ההסכם במעצ, עוד לא פוטר עובד אחד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



45 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

45.
אבא שלי ז"ל היה עובד מדינה חסר כל
שאבא שלי היה עובד מדינה-גרנו בחדר וחצי. שאבא שלי היה עובד מדינה-קנינו אוכל במכולת בהקפה. שאבא שלי היה עובד מדינה-אמא שלי נאלצה לחפש עבודה. שאבא שלי היה עובד מדינה-נתן את הנשמה בעבודה,סיים את חייו ואמי נשארה עם פנסיה זעומה. לאבא שלי הייתה תמיד תקווה-קביעות ופרנסה קבועה. לא ארצה להיות עובד מדינה,בלי קביעות בלי עתיד,הפרייר של המדינה. מי כן רוצה?
בן של עובד מדינה לשעבר  |  08.12.09
41.
המלך הוא ערום,בגדי המלך שקופים מאוד.
המלך הוא ערום,בגדי המלך שקופים מאוד. כול התרגיל הוא של המנעלים כדי שיקבלו יותר כסף מצד אחר.ומצד שני מחלישים את העובדים האחרים עד מאור. זה לא מתאים להסתדרות להשתתף בקנוניה שכזול. אנחנו לא מטומטמים עד כדי לא להבין מה עומד מאחורי מהלך זה. כול זה מוכיח שהסתדרות משרתת קר את הועדים החזקים במשק.
אבנר  |  08.12.09
לכל התגובות