צילום: אוראל כהן
עו"ד מטלון: "גזית מעולם לא ענה על הצעתנו לשותפות"
"רון גזית הבין שהוא מגיע למו"מ מנקודת חולשה, ולכן בחר קודם כל לייצב את משרדו", מעריך השותף המנהל בגורניצקי, עו"ד מוריאל מטלון. "יש לי סימפטיה אליו. הרי השותפים שלו עשו לו זובור"
יום לאחר ההכרזה של עו"ד רון גזית בדבר הפסקת המשא ומתן למיזוג עם משרד גורניצקי, חושף השותף המנהל של גורניצקי, עו"ד מוריאל מטלון, עוד טפח מהמגעים למיזוג. "ההצעה האחרונה שלנו לרון היתה מבוססת על מתווה של אחוזים על בסיס הצלחה. הוא לא ענה להצעה הזאת", אומר עו"ד מטלון. "יש לי סימפטיה רבה למצב שהוא נמצא בו, לאחר שהשותפים שלו עשו לו 'זובור'. הוא הרגיש שהוא מנהל משא ומתן על הפוזיציה שלו בגורניצקי מנקודת חולשה, והחליט שהוא רוצה קודם כל לייצב את המערכת ולהדוף את המתקפה".
ההצעה של משרד גורניצקי נשמעת על פניה הצעה לא טובה ומעט מזלזלת. אבל צריך לזכור שהמשא ומתן בין הצדדים נעשה במצב של אי־ודאות מוחלטת, כאשר גם גורניצקי וגם גזית עצמו לא ידעו אילו לקוחות גזית יכול להביא לפירמה. בסופו של דבר, כאשר מדובר במשרד עורכי דין, הלקוחות הם חזות הכל.
עו"ד מטלון, מה הגרסה שלך למשא ומתן שערכתם עם גזית?
"צבי אפרת (שותף בכיר בגורניצקי - מ"ש) הציע בחודש אוקטובר 2008 את רעיון המיזוג. פיני רובין ואני אמרנו שעל פניו זה נשמע טוב מאוד. נפגשנו פעמיים־שלוש עם גזית, והעלינו את העניין לדיון בישיבת שותפים בשלהי 2008. התחושה של השותפים היתה שאנחנו הולכים לתקופה לא פשוטה בשל האי־ ודאות בנוגע למשבר הכלכלי, והקליטה של 35 עורכי דין יכולה להיעשות בעיתוי לא מוצלח".
האם המשכתם את המשא ומתן בסתר?
"על רקע מה שהיה, יצא לנו פה ושם להתראות. אנחנו הרי יושבים בצד השני של שדרת רוטשילד, וזה היה ברמה של שמירת קשר. רון ואני אמרנו שיהיה שווה לחזור לדבר על המהלך הזה. השיחה האחרונה בנושא היתה לפני שבועיים־שלושה, ובמסגרתה קבענו שלקראת סוף השנה, בדצמבר, נחדש את המגעים. הרעיון של המיזוג נשאר על אש קטנה.
"ואז, ביום שני בלילה בשבוע שעבר, בערך בשעה 22:00, מצלצל אליי רון. הוא מספר לי על פרישת השותפים המפתיעה, ושואל אם רעיון המיזוג עדיין בתוקף. אמרתי לו 'אהלן וסהלן', אם אתה נמצא בסיטואציה כזאת, אני מאמין שנשמח לקבל אותך ואת בני (רוטנברג, שותפו של גזית - מ"ש) ואת הלקוחות המצוינים שלכם. בוא נתחיל לגלגל את המהלך.
"קבענו להיפגש למחרת, הפגישנה היחידה שהיתה. הכנו מתווה אפשרי למיזוג, ואמרנו לרון שנציג את המתווה הזה בישיבת שותפים שלנו, כדי לקבל מהם את המנדט לקדם את המשא ומתן. מהלך כזה בגורניצקי אמנם לא צריך להתקבל פה אחד, אבל צריך להיות בקונצנזוס.
"למחרת הייתי צריך לטוס לשוויץ. קבענו בבהילות ישיבה לשעות הצהריים שנמשכה קרוב לשלוש שעות, ואני השתתפתי בה טלפונית. בישיבה הזאת הצגתי לרון את המתווה, וקיבלנו מנדט להמשיך לקדם את העניין. השותפים שלנו ראו פוטנציאל בחיבור אל הלקוחות של רון. הקושי היה כאשר רון בא ואמר, 'אני חייב לסגור את העניין הזה בלוחות זמנים צפופים ביותר, כי אני חייב לדעת מבחינת הלקוחות שלי איפה אני עומד. אני לא יכול לעבור תהליך של יותר מכמה שעות או ימים'.
"מבחינתנו, לא יכולנו לעמוד בלוחות זמנים כאלה בלי לבדוק אילו לקוחות עוברים, וגם בדיקה שאין לנו סוגיות קשות מדי של ניגוד עניינים עם לקוחות אחרים שלנו. זה מהלך דרמטי, גם אם אנחנו המשרד הגדול, ורצינו לעשות אותו מתוך יישוב דעת. בסופו של דבר לא הצלחנו לעמוד בלוחות הזמנים של רון".
מטלון אינו מתאפק ומוסיף עקיצה לעבר שבעת השותפים שפרשו מגזית, על רקע סירובם להיטמע בתוך גוף גדול דוגמת גורניצקי. "אני מסכים עם הפורשים - שאותם לא פגשתי מעולם - בדבר אחד: הם אמרו שהדנ"א שלהם הוא לא הדנ"א של גורניצקי. אני חושב שזה נכון. אני מאוד מסכים איתם".
"לא דור הביניים שלנו סיכל את המיזוג"
המשבר במגעים בין גזית לבין גורניצקי לא היה בגלל מספרים, שהיו מעט נמוכים מ־20% תמורת הצטרפותו של גזית. המנגנון שגורניצקי הציעו לו היה אחוזים תמורת מספר הלקוחות שיצליח להעביר. לפי הידוע, לא הגיעו הצדדים להסכמה על המתווה הזה.
במשרד גורניצקי, שבו 27 שותפים, צפוף מאוד בצמרת. מלבד ארבעת השותפים הבכירים, רובין, מטלון, אפרת ואריאל זליכוב, יש דור ביניים של שותפים בכירים שמחכים לתורם להגיע לצמרת. אחד הבולטים שבהם הוא עו"ד עופר צור.
האם דור הביניים של השותפים בגורניצקי, בדומה לזה של גזית, היה זה שמנע את המיזוג?
"ממש לא. נהפוך הוא. אחרי הטלפון שקיבלתי מרון גזית בשבוע שעבר, דיברתי עם פיני וצבי אפרת. למחרת דיברתי עם שניים־שלושה שותפים מדור הביניים כדי לשמוע ולהריח אם יש לאן להתקדם. הראשון שבהם היה עופר צור, והתשובה שלו היתה 'בוא נלך על זה, בוא נקדם את המהלך'. עם זאת, באותה ישיבה שהשתתפתי בה טלפונית שותפים רבים היו בדעה שהנוסחאות וההסדר צריכים להיות מבוססים על הצלחה. הסכמתי איתם. זו היתה החלטה של רוני לא לצעוד במסלול הזה".
"ישראל מרחיקה משקיעים בינלאומיים"
מטלון הוביל פרויקטים גדולים בתחום ההפרטה, דוגמת כביש חוצה ישראל והרכבת הקלה בתל אביב. לאחרונה פורסם שמשרד האוצר מנהל הליך שימוע נגד זכיין הרכבת הקלה בתל אביב, MTS, בשל חוסר ההתקדמות שלו בפרויקט. בד בבד, ביטל בג"ץ חוק שקבע את הקמת בית הכלא הפרטי הראשון בישראל. מטלון קושר בין הדברים, וסבור שמהלכים מהסוג הזה ירחיקו מאוד את המשקיעים הזרים מישראל.
"בשנים שבהן ייצגתי את המדינה עד 2003 בעניין חוצה ישראל והרכבת הקלה בתל אביב, היתה הבנה שכשיש שינוי מהותי בנסיבות כלכליות, יש צורך לבדוק התאמה של ההסכמים למציאות הכלכלית. הדוגמה הבולטת ביותר היא שינויים שהיו אחרי ספטמבר 2001 בתחום הביטוחים והמימון, שינויים גלובליים בכלכלה העולמית.
"תפיסה נוקשה יותר שאותה הוביל בשלב מסוים החשב הכללי לשעבר, ירון זליכה, שהחוזה הוא חוזה ואם הזכיין מבקש שינוי כלשהו, אז צריך לבטל את החוזה ולחלט את הערבויות". בשלב הזה מטלון, אדם שקול ומאוזן מאוד, מרים מעט את קולו כדי להדגיש את חשיבות דבריו. "זו גישה שתרחיק מישראל את המשקיעים הבינלאומיים. היא מנוגדת לתפיסה שרווחת בכל העולם, ההבנה שהסוג הזה של שיתוף פעולה הוא יותר על בסיס שותפות.
"המדינה צריכה לבדוק לפני שהיא זורקת פרויקט לסל, היא צריכה לעשות את המקסימום כדי להשאיר את הפרויקט חי וקיים, ולא לעמוד על קוצו של יו"ד. עובדה שהרכבת הקלה בתל אביב, שאני זוכר את הפגישה הראשונה בעניינה לפני 40 שנה, עדיין לא זזה. השאלה היא איפה בהתנהלות שלנו טעינו. חוץ מקידוח ניסיוני של רוני מילוא שום דבר לא קרה כאן.
"באותה נשימה, ההחלטה של בג"ץ בנוגע לבית הכלא הפרטי היא בבחינת עוד צעד לאחור. מדובר בהחלטה קשה מאוד. לו אני הייתי שופט עליון, הייתי מחליט אחרת, עם כל הכבוד הראוי. ראשית, העובדה שפסק דין ניתן שש שנים אחרי חקיקת החוק היא דבר קשה. בעיניי זה גם גול עצמי בדינמיקה בין בית המשפט העליון לבין המחוקק. בית משפט שרוצה להיות גם בית משפט לחוקה צריך לפסול את החוק סמוך ככל האפשר לחקיקתו. אי אפשר להגיד אחרי שש שנים שהצדדים היו צריכים לדעת שיש בעיה.
"משקיעים מחו"ל שנזמין אותם מחר לתהליכי הפרטה אחרים יגידו: 'מי יתקע לנו כף שעוד שנה לא תגיע עמותה כלשהי, תתקוף את החוק ובית המשפט העליון יבטל את זה?'. נעשתה כאן טעות משפטית, אבל חמור מכך: זה צעד שמחזיר אותנו דרמטית אחורה בפרויקטים שונים. כבר קיבלנו פניות מלקוחות בחו"ל שחוששים מהתוצאה".
קבלו ישירות למייל שלכם את החדשות האחרונות בתחום המשפט. לחצו להרשמה
24 תגובות לכתיבת תגובה