מחיר השקיפות
הדברים שלא אומרים לכם על השקיפות והנגישות לחסכונות שלכם
על פניו, מוצגת יוזמת משרד האוצר להקמת מסלקה פנסיונית כמהלך חיובי שמקדם שקיפות, נגישות למידע ומענה לצורכיהם של כל המשווקים הפנסיוניים לקבלת מידע באיכות ובזמינות גבוהה לצורך ביצוע תפקידם ומתן ייעוץ ללקוחותיהם המתבסס על מידע איכותי, אמין ונגיש. המהלך נועד לקדם תחרות ולהסיר חסמי כניסה של הבנקים, שמתקשים כיום לספק ייעוץ ללקוחות לנוכח חוסר מידע בסיסי על התוכניות. עד כאן הרעיון והאוטופיה. עכשיו המציאות.
עידוד תחרות או בניית קרטל
עצם הקמת חברה אחת שתספק שירותי סליקת מידע ותשלומים לכל אזרחי המדינה ולכל היצרנים מסתמן כקרטל בעל עוצמה אשר תשלום שייגבה בגין פעולותיו מכל השחקנים לא יהיה בר תחרות. נכון להיום, חברת חילן טק או כל חברה אחרת שתיקח חלק ביזמות כשותפה, תזכה ביתרון תחרותי משמעותי על פני מתחרותיה שכן זו, באמצעות המיזם, תספק מעטפת שירותים רחבה יותר מהמתחרות.גם היום, בשוק זה מעט שחקנים משפיעים, כך שהמהלך ישפיע בוודאי על שחקנים חדשים שירצו לחדור לתחום ובוודאי לכאלה שמצויים היום בשוק ומספקים שירות דומה.
מי ישלם את המחיר?
"שרשרת המזון" שניזונה כיום מדמי הניהול אותם משלם המבוטח מהווה מקור הכנסה לגוף המוסדי ולגוף המפיץ (סוכן ביטוח, משווק ישיר, משווק בבנק/יועץ). חולייה חדשה, מולה יעבדו הן היועצים, הן המעסיקים, הן המשווקים והן הגופים המוסדיים, אשר אמורה לקחת חלק בכל תהליך מהווה עוד נידבך ב"שרשרת המזון". מי יחליט איך תתחלק העוגה או שאולי ה"עוגה" תגדל והלקוח ישלם יותר?
האח הגדול
בתקופה זו, בה הגנת הפרטיות וחיסיון מידע מהווים ערך חשוב, ראוי להביא בחשבון מה משמעות העובדה שמידע פרטי של האזרח על עיקר נכסיו הפיננסיים וכיסויו הביטוחיים מרוכז על ידי גוף חיצוני שלא הוא בחר.
יתר על כן, לא אחת תוך כדי פתיחת חשבון ו/או ביצוע פעולה בניירות ערך, חותם האזרח, תוך כדי חתימה על עשרות מסמכים בבנק, במקרים רבים מבלי להכיר את המשמעות, על כתב מינוי יועץ - חתימה זו חושפת ביעילות ובמהירות בפני הפקיד בבנק את כל המידע על כל חסכונותיו הפנסיוניים הקיימים, הפעילים ו/או הנזילים, בקלות שאיננה ניתנת לתפיסה.
השאלה שנשאלת היא האם נגישות כל כך קלה לכזו כמות של מידע על כל אזרחי המדינה ועיקר חסכונותיהם וריכוזו אצל גוף אחד, עולים בקנה אחד עם ערכי היסוד של משטר דמוקרטי...
טיפול במחלה או בסימפטום
שנות רגולציה רבות והשקעה שאינה מספקת של רוב הגופים המוסדיים בטכנולוגיה, מציבים את הענף כולו בפערים עצומים בין דרישות השוק ליעילות בסליקת תשלומים ומידע איכותי ונגיש. היוזמה שמציע האוצר היא פיתרון אוטופי שעוקף את הצורך האמיתי להתמודד באופן ישיר עם הבעיה.
בין אם תקום מסלקה ובין אם לא, על הרגולטור לפעול בנחישות רבה מול כל הגופים המוסדיים על מנת שכולם ולא רק חלקם יבצעו את ההשקעות המתאימות ויספקו את הפתרונות ללקוחות. מסלקה שתקום תהיה חסרת ערך ללא פתרון הבעיות בגופים המוסדיים ופתרון הבעיות אצל הגופים המוסדיים הופכים את בעיית סליקת המידע והכספים לקלה מאוד ללא ומייתר את הצורך במסלקה.
3 תגובות לכתיבת תגובה