אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: שלח שלושה עותקים לטוויטר איור: יונתן וקסמן

דו"ח טכנולוגי: שלח שלושה עותקים לטוויטר

הבירוקרטיה האוסטרלית מאמצת את המדיה החברתית כאמצעי קשר עם הציבור, בריונות רשת (שוב) גורמת להתאבדות נערה, בריטניה תשחד את תושביה כדי שיואילו להתקוון וגוגל מתיימרת להציל את העיתונות

09.12.2009, 13:24 | יוסי גורביץ

להודעת הממשלה, ראה פייסבוק

המדיה החברתית מצאה מעריצה חדשה: הבירוקרטיה האוסטרלית. הצירוף הזה מתגלגל קצת משונה, כשזוכרים שהדימוי הממוצע של אוסטרליה הוא של גולש בשלב זה או אחר של חוסר פיכחון, שאבות אבותיו הגיעו ליבשת בשל פשע פעוט כלשהו (פושעים חמורים נענשו אז בתלייה, חמורים באמת – במוות בעינויים. אחח, עידן הנאורות), אבל מסתבר שיש כזו. ובניגוד, למשל, לזו של רפובליקות מזרח תיכוניות מסוימות, היא סבורה שיש לה חובה לעמוד בקשר עם הציבור. למרבה הזוועה, היא אף מגדירה את המידע שבידי הממשלה "משאב ציבורי", וקובעת שהוא צריך להיות חופשי וזמין לכולם, במיוחד לשימוש באפליקציות למיניהן. 

דו"ח רשמי של הממשלה שם למטה קובע כי שימוש במדיה חברתית – פייסבוק, טוויטר וכו' – לא רק שלא יהיה בזבוז זמנו של הבירוקרט, אלא אף יהווה "דרך חשובה ומועילה למשרתי הציבור לחלוק מניסיונם ולקדם אותו". הדו"ח קורא לבירוקרטים לשחרר את העניבות, לפשוט את הז'קט, ובין פתיחת בלוג לעדכון דף הפייסבוק של המשרד, להתערבב עם ההוי פולוי ולנהל איתם דיונים מקוונים. מנומסים, כמובן.

בכנס שנערך לאחרונה, הוצגו שלל אפליקציות למגע בין העם והשלטון. אחת מהן, שנושאת את השם המקסים והאוסטרלי כל כך, It's buggered, mate, מיועדת להודיע לפקידים איזה שירות ציבורי לא מתפקד כיאות. אחרת, עם שם משעמם יותר – MyRepresentative – מאפשרת לאזרח למצוא את הנציג שלו, בכל שכבות השלטון.

מי הנציג שלכם, ומתי לאחרונה הוא עדכן אתכם, המעסיקים שלו, במה שהוא עושה?

ונעבור למדינה מתקדמת יותר, כזו שכבר מינתה לעצמה טוויטרקראט.

כולם להתחבר, עכשיו

ממשלת בריטניה אצה אל העידן הדיגיטלי, וראש הממשלה גורדון בראון הבטיח למחשב את כל שירותי הממשלה עד 2015. למרבה השמחה, בראון והלייבור ומדינת המעקב שהם בנו צפויים להיות באופוזיציה הרבה לפני זה, אבל הם רוצים לתקן כמה תקלות לפני שהם נעלמים.
בראון. המטרה: עוד מיליון מחוברים עד 2012, צילום: בלומברג בראון. המטרה: עוד מיליון מחוברים עד 2012 | צילום: בלומברג בראון. המטרה: עוד מיליון מחוברים עד 2012, צילום: בלומברג

הממשלה הבחינה מזמן בפער הדיגיטלי: לכ-10% מהבריטים אין כל חיבור לרשת, והם סובלים מהדרה משירותים רבים. דו"ח של הממשלה קבע שיש לחבר את כולם, יעלה כמה שיעלה, לפס מהיר עד 2012, שאם לא כן תמצא הממלכה המאוחדת את עצמה מפגרת אחרי מדינות כמו פורטוגל. יתר על כן, הממשלה מצאה שמי שלא מחובר גם סובל לעתים קרובות מבדידות חברתית, והיא לא רוצה שהם יגמרו כמו אלינור ריגבי.

אבל הסיבה לכך שאנשים לא מתחברים היא בדרך כלל פחד, ועל פחד קשה להתגבר בהבטחה לעתיד חדש ואמיץ שבו כל פרטיך נשמרים (במובן הרופף ביותר של המילה) במאגר מידע שדולף יותר מישיבת קבינט. אי לכך ובהתאם לזאת, החליטה הממשלה לשחד את אזרחיה הסרבנים.

טוב, הם לא קוראים לזה בדיוק שוחד. הם מעדיפים לקרוא לזה תמריץ. בראון הבטיח להשקיע 30 מיליון ליש"ט במרכזים מקוונים שמטרתם להשלות ללמד את הבלתי מחוברים שאין ממה לפחד, והמטרה היא לחבר מיליון בני אדם לרשת עד 2012. בראון טוען שהמהלך יחסוך מיליארדים בעתיד. 3,500 מרכזים כאלה כבר קיימים בבריטניה.

ובתחום המנדטורי לשעבר של בריטניה, שנמצא לחופיו המזרחיים של הים התיכון? הצחקתם אותנו.

הסכנה שבסקסטינג

דיווחנו בתחילת השבוע על כך שהרשויות מתחילות לקחת ברצינות את תופעת הסקסטינג, היינו שליחת תמונות עירום או עירום חלקי לאנשים אחרים. עכשיו מגיע מקרה נוסף שמסביר את הבעייתיות שבנושא.

שורה של תלמידי תיכון באוהיו – רייאן סאליירז, שרה ג'יין ראמזי, קורטני ריצ'רדסון, ואמילי שטייכלר, כמו גם קטין נוסף – חטפו תביעה בפרצוף. הם מואשמים כי גרמו לקטינה אחרת, ג'סיקה לוגאן, מצוקה נפשית חמורה. התביעה מוגשת על ידי הוריה של ג'סיקה, סינת'יה ואלברט, משום שבתם היחידה התאבדה, לדבריהם, בשל מעשיהם של הנתבעים.

סאליירז מואשם כי, בתקופה שבה היה חברהּ של ג'סיקה לוגאן, הוא קיבל ממנה, באמצעות SMS, תמונת עירום שלה. אחרי שהשניים נפרדו, השרץ הקטן הפיץ את התמונה ברחבי בית הספר, ויחד עם הנאשמים האחרים – הכל, כזכור, כנטען בכתב התביעה – הפיץ "עלבונות מיניים משפילים" כלפי ג'סיקה. כשזו התלוננה – בית הספר הוא אחד הנתבעים – ההצקה כלפיה הוחמרה, היא החלה להתחמק מהלימודים, הציונים שלה סבלו, בית הספר איים שלא לאפשר לה לסיים את לימודיה. ויום אחד, אחרי שחזרה מלווייתו של ידיד שהתאבד, ג'סיקה תלתה את עצמה.

בית הספר הוא אחד הנתבעים משום שלדברי הוריה של ג'סיקה, הוא לא עשה מספיק כדי למנוע את ההצקה. הם מאשימים אותו במניעת השכלה מבתם, בכך שנמנע מלסיים את ההתקפות.

בריונות תמיד היתה בעיה. העידן הדיגיטלי הוסיף את האפשרות של בריונות פחדנית במיוחד, כזו שלא חייבת להתעמת עם הקורבן. יש לקוות שהוריה של ג'סיקה יהרסו את שרידי העתיד המפוקפק ממילא של אסופת הנבלים הזו.

אנחנו? אנחנו רק רוצים לעזור!

גוגל, שמודאגת מאוד מזעמם של העיתונים כלפיה – לעולם, גרס הפתגם הישן, אל תתחיל מאבק עם מישהו שקונה דיו בחביות – מבצעת שורה של מחוות כלפיה. דיווחנו כבר על כך שהיא הודיעה שמעתה היא תאפשר למשתמשים לבזוז רק חמש ידיעות מכל עיתון, במקום את כולן, באמצעות גוגל ניוז – לא שהיא מוותרת על ההכנסות מהשירות הזה – ועכשיו היא מנסה שטיק חדש.

מעבדות גוגל הודיעו אתמול על פיצ'ר שנקרא Living Story. מדובר בפורמט פרסום חדשותי, שבינתיים משתתפים בו הניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט, שמאפשר לעיתונים לעדכן את הידיעות בקלות רבה יותר. השירות מציע אפשרויות מולטימדיה נרחבות, ומאפשר מעקב אחרי התפתחותם של סיפורים. הידיעות עצמן סובבות סביב תמה משותפת – חדשות בריאות, חדשות ביטחון ועוד.

גוגל רוצה משתתפים נוספים, וטוענת שזה עשוי להיות מה שיציל את העיתונות. אבל היא לא משלמת עבור השירות, כך שלא ברור איך בעצם זה אמור לעבוד. ייאמר לזכותה שהיא לפחות לא עושה כמה זלוטעס מהאייטמים המדממים, ולא מציבה שם פרסומות (בינתיים). המגזינים, מצידם, מנסים להציל את עצמם. גם זה נראה בעייתי.

קצרצרים

הרשויות ביפן, שמזמן התקינה מערכת כניסה ביומטרית לקיסרות, במבוכה: אזרחית סינית, שהעדיפה לברוח מגן העדן הסוציאליסטי אל בור התלאובות הקפיטליסטי – משום מה, הם תמיד בורחים בכיוון אחד – הצליחה להערים על המערכת. הטריק היה מסובך ומקאברי: היא השתילה את טביעות האצבעות של ידה הימנית בידה השמאלית, ולהפך. הניתוח עלה לה כ-9,000 ליש"ט. והיא רק רצתה לעבוד. מה יעשו טרוריסטים מוסלמים, ששונאים את החיים ומעדיפים את המוות? לידיעת הקורא מאיר שטרית.

חביבת המדור נילי קרויס – נציבת התחרות בעלת עצבי הפלדה של האיחוד האירופי, שהקרקפות של אינטל ומיקרוסופט מתנוססות על חגורתה – עומדת לעזוב את תפקידה, והיא מרשה לעצמה להתפרע קלות. לפני שבועיים שלחו לה כמה סנאטורים אמריקאים מכתב שבו דרשו ממנה להפסיק להציק לאורקל, שבסך הכל רוצה לבלוע את סאן (על חששותיה של קרויס דיווחנו כאן). קרויס בעטה חזרה במגף ממוסמר, וביקשה מהם בנימוס "שלא להתערב בענייניהם של אחרים, במקום לעסוק בהחלטה החשובה ביותר שבשליטתכם: שיפור מערכת הבריאות". רק היה חסר שהיא תוסיף "יאנקים הביתה".

סרקוזי. רמז דק , צילום: בלומברג סרקוזי. רמז דק | צילום: בלומברג סרקוזי. רמז דק , צילום: בלומברג

ואם כבר אירופאים נגד אמריקאים, נשיא צרפת ניקולא סרקוזי הכריז אתמול (ג') ש"לא ניתן להפשיט מעלינו את מורשתנו התרבותית עבור חברה גדולה, לא משנה עד כמה עד כמה היא ידידותית, גדולה או אמריקאית". הממ. למי הוא התכוון? יש לכם ניחוש אחד. בין המנחשים נכונה יוגרל מונופול תמנוני חייכן. 

שיתוף פעולה בין קבוצות היסטוריונים בבריטניה וגרמניה מעלה לרשת את תיקיהם האישיים של כמיליון חיילים גרמנים ממלחמת העולם הראשונה, שרבים מהם התגייסו בבוואריה – אבל רק ברנש אחד, ועוד מי שהשתמט מהגיוס לצבא האוסטרי בתואנה שהוא חולני, זוכה בכל תשומת הלב. התיק האישי של טר"ש אדולף היטלר (מקצוע: אמן, תפקיד צבאי: רץ רכוב אופנוע) עלה לרשת.

ראש עיריית לונדון, בוריס ג'ונסון, הוא פרוע ידוע, אבל התושבים מחבבים אותו. הוא הסתבך קלות לאחרונה: תלונה הוגשה כנגדו בשל שימוש לא נאות בחשבון הטוויטר הרשמי של ראש העיר. ג'ונסון, איש המפלגה השמרנית, חגג בטוויטר של ראש העיר הצלחה של מפלגתו: העיתון סאן העביר את תמיכתו לשמרנים. מכתב אזהרה רשמי נשלח לג'ונסון וחקירה צפויה להיפתח בקרוב. הבריטים האלה והמנהל התקין שלהם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות