דואגים פחות לסבתא? הצעת חוק חדשה תשדרג את תנאי הקשישים המתגוררים בדיור מוגן

חבר הכנסת אורי אריאל (האיחוד הלאומי) הגיש השבוע הצעת חוק לביסוס נורמות הדיור המוגן בישראל. ההצעה שואפת לעגן בחוק סטנדרטים מינימאליים לתפעול דיור מוגן ואפשרות לפיקוח רשמי על המוסדות. הצעת החוק שנכתבה בשיתוף עם עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל קובעת בין השאר את התנאים לקבלת רישיון להפעלת דיור מוגן. התנאים יכללו כשירות בטיחותית, משפטית, תברואתית וסביבתית. פקחים מטעם משרד הרווחה יוסמכו לבדוק את המבנים בצורה תקופתית כדי לוודא שהתנאים נשמרים. בנוסף, הסכם ההתקשרות בין הצדדים חייב לכלול התייחסות לכלל השירותים המוצעים ע"י הבעלים והעברת הזכויות בבית הדיור המוגן תהיה בכפוף לשמירה על זכויות הדיירים ובהסכמתם.

חלקים אחרים בחוק מציינים כי יש לתת מעמד לוועד הדיירים, לאפשר להפקיד חלק מכספי הפיקדון בחברה לנאמנות של הבנקים הגדולים, לחייב נוכחות של רופא בכל שעות היממה, להתיר העסקת מטפל חיצוני על חשבון הדייר ללא תוספת תשלום לבית הדיור המוגן ולאסור על העלאת מחירי השירותים ללא אישור גורם אובייקטיבי חיצוני.

לדברי ח"כ אריאל, למרות התדמית הנקייה והמכובדת, מקומות מגורים שמיועדים לציבור הקשישים אינם צריכים לעמוד בתקנים רשמיים ואינם מפוקחים ע"י המדינה. יתרה מכך, במסגרת זו נרקמת מערכת יחסים מיוחדת, לרוב ארוכת טווח, בין הדייר הזקן למפעיל, מנהל הבית והצוות המשתייך אליו. הדיירים במסגרת זו מממנים את שהייתם מכל חסכונות חייהם ולרוב מכירת בית מגוריהם. כספים אלו מופקדים בידי מפעילי ומנהלי הבתים, האמונים מאותו רגע ואילך על מתן הדיור המוגן לדייר המזדקן עד לאחרית ימיו.

ח"כ אריאל: "אני מלא הערכה לאנשי הצוות בדיור המוגן. מדובר באנשים נהדרים שעוסקים יומם ולילה בטיפול ביקירינו. מעם זאת, עלינו להבין כי המצב הקיים, בו לא מוטל כל פיקוח על הדיור המוגן, הינו מבחינת פרצה הקוראת לגנב".

כיום קשישים המבקשים לגור בקהילה של בני גילם, אך מצד שני לא זקוקים לטיפול סיעודי, מגיעים לרוב למסגרת הדיור המוגן. במסגרת זו מסופקות דירות ליחיד או לזוג וניתנים שירותים ציבוריים לכלל הדיירים. רמת ומגוון השירותים משתנים מדיור מוגן אחד למשנהו, ובדרך כלל כוללים חדר אוכל, אולמות הרצאה, חדרים לטיפול רפואי ומגוון פעילויות תרבות, העשרה ופנאי.

בתוך כך ועדת השרים לענייני חקיקה תדון ביום ראשון הקרוב בהצעת חוק ממשלתית "עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה" של סגנית שר התמ"ת אורית נוקד (עבודה), המסדירה זכויות הצרכנים, בדרך כלל קשישים וחולים, הנקשרים בעסקה מתמשכת לרכישת שירותי רפואה, לרבות התקנת לחצני מצוקה, התקנת מכשיר א.ק.ג והזמנת אמבולנסים.

לפי ההצעה על כל עסקה יתווסף טופס גילוי שיימסר בנפרד מהחוזה ובו יפורטו התנאים המהותיים של העסקה כגון, פרטי העוסק, פירוט השירותים, המכשירים והציוד הכלולים בעסקה, לרבות פריסתם וזמינותם. כמו כן מוצע להעניק לצרכן המתקשר בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה זכות לבטל ללא עלות את העסקה בתוך 30 ימים מיום החתימה על החוזה או מהיום שבו אישר הצרכן את קבלת טופס הגילוי, לפי המאוחר. בנוסף נקבע כי במקרה שהעוסק מחתים את הצרכן על עסקה לתקופה קצובה ואשר לא ניתן להשתחרר ממנה בכל עת בהודעה מוקדמת, הזמן הסביר לכבילת הצרכן לא יעלה על שנה אחת. לבסוף מוצע לקבוע התניה בחוזה הקובעת כי לאחר פטירת הצרכן או מעבר לדיור מוגן או בית אבות או אשפוז סיעודי ייתבטל החוזה.