צילום: אי פי אי
הפגנת ענק בוועידת האקלים בקופנהגן: "לדאוג לעניי העולם"
לקראת השבוע בו צפויה הכרעה בנושא המאבק בהתחממות הגלובלית, בנוכחות 110 ראשי מדינות, המפגינים דורשים שהסיכום יהיה הוגן ושיסייע לצרכיהם של תושבי הכדור העניים והנזקקים ביותר
"כל שנה, 300 אלף בני אדם מתים כתוצאה משינויי האקלים. זה לא עניין של הסתגלות, זה עניין של הישרדות", אמר אחד ממארגני ההפגנה, נשיא ארגון "גרינפיס" העולמי, קומי נאידו.
את הצד האנרכיסטי ביטאו כ-300 צעירים שלבשו שחור בלבד, וכחצי שעה מצאת הצעדה החלו להתפרע. הם השליכו אבנים, ניפצו שמשות וירו זיקוקים לעבר כוחות הביטחון. כחמישים שוטרים התערבו, ועצרו חלק מהמפגינים, ביניהם כאלה שהפרו את החוק הדני האוסר על נשיאת סכיני-כיס, וכן על חבישת מסכות בהפגנות.
המארגנים ציפו ל-60 עד 80 אלף מפגינים, אך לפי הערכת המשטרה המקומית, שנערכה בכוחות מתוגברים, עד לשעות אחר הצהריים הגיעו כ-30 אלף. בדיווחים בתקשורת בדנמרק נע מניין הבאים לעצרת בין 30 ל-100 אלף. הם צעדו ממרכז קונפהגן לכיוון "בלה סנטר", מקום הכינוס העולמי.
בין המפגינים בלטה הסופר-מודל הדנית הלנה כריסטיאנסן, והשחקן תור לינדהרט. "הם יהיו פוליטיקאים רעים מאוד אם גם עכשיו לא ישמעו לנו", אמרה כריסטיאנסן מעל הבמה.
אמש הופצה טיוטה רשמית ראשונה של הסכם קופנהגן, והיא קוראת לבלום את התחממות כדור הארץ ולהעמידה על 1.5-2 מעלות צלזיוס מעל זו ששררה לפני המהפכה התעשייתית. קצה הטווח התחתון (מעלה וחצי) הוא יעד שתומכות בו מדינות איים באוקינוס השקט ומדינות אפריקניות, שצפויות להיות הראשונות שייפגעו כתוצאה מעליית הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ גם במידה מועטת. קצה הטווח הגבוה יותר - 2 מעלות - זוכה לתמיכה של המדינות המתועשות והעשירות וכן הכלכלות המתפתחות כמו סין, הודו וברזיל, שרוצות להמשיך ולפתח את התעשייה הצומחת שלהן מבלי שיוטלו עליהן מגבלות של הפחתת פליטות.
בימים הקרובים יעסקו המשלחות השונות בניתוח ולימוד של ההצעה שבטיוטה, ולאחר מכן היא תוגש כמסמך רשמי לחתימתם של שרי הגנת הסביבה של המדינות השונות. זהו למעשה ההסכם הפוליטי עליו מדברים מאז תחילת ועידת קופנהגן, והוא צפוי להפוך במהלך 2010 להסכם משפטי מחייב, כשיוכנסו לתוכו הפרטים המדויקים של כמה גזי חממה צריכה כל מדינה להפחית כדי לעמוד ביעד ההתחממות המדובר. הסכם זה אמור להיכנס לתוקף ב-2013, כשיפקעו ההתחייבויות הקיימות כיום במסגרת פרוטוקול קיוטו.
פרס נוסע
נשיא המדינה שמעון פרס יעמוד בראש המשלחת הישראל שאמורה לצאת לדרכה לייצוג ישראל בוועידת האקלים של האו"ם בקופנהגן, ביום שלישי, ה- 15 בדצמבר.
הודעת הנשיא באה על רקע הודעתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהודיע כי לא יעמוד בראש המשלחת הישראלית נוכח הערכת עלויות גבוהות לנסיעה והצורך של לשכת נתניהו, כך נטען בהודעה, לשדר מסר לחיסכון.
במשלחת הישראלית צפויים להשתתף כ-40 נציגים, בעיקר נציגי המשרד להגנת הסביבה והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן. אליהם יצטרפו שלושה חברי כנסת, דב חנין, אופיר פינס וניצן הורוביץ, מנהל רשות החשמל, אילן סולימאן, נציגי קק"ל, התאחדות התעשיינים ונציגי משרדי הממשלה השונים. כמו כן צפויים להצטרף למשלחת ראשי ערים וביניהם ראש עיריית רעננה וראש עיריית אשקלון.
יש לציין כי התכנון המקורי היה שהנשיא יעמוד בראש המשלחת, אולם לאחר הודעתו של נתניהו מלפני כחודש וחצי, על רצונו להשתתף בוועידה, הודיע פרס כי לא ישתתף בוועידה מאחר ואין צורך בנוכחותם של שני מנהיגים.
כפי שפורסם ב"כלכליסט", עמדתה של ישראל בנוגע להתחייבות להפחתת פליטת גזי חממה לא ברורה. בעוד שעמדת המשרד להגנת הסביבה היא להפחית את הגידול הצפוי בפליטות גזי החממה עד שנת 2030, כך שיגדלו ב-25 אחוז במקום ההערכה שיגדלו בשיעור של 100 אחוז, ממשלת ישראל עדיין לא דנה בעמדה זו המבוססת על דוח מקינזי שהוזמן על ידי המשרד להגנת הסביבה. שר התשתיות, עוזי לנדאו, תקף את העובדה שהממשלה לא דנה בעניין וציין כי דבריו של השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, בעניין זה - אינם אחראים. למרות הביקורת של לנדאו, לשכת נתניהו לא מתייחסת לעניין עמדתה של ישראל בוועידה וההערכה היא כי ישראל לא תתחייב להפחתת פליטה.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה