אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
צריך להיזהר עם המוניטין

צריך להיזהר עם המוניטין

לפי כללי החשבונאות החדשים שייכנסו לתוקף בתחילת 2010, חברה ציבורית שבדו"חות הכספיים שלה יש מוניטין בגין חברה־בת שאיננה בבעלות מלאה נמצאת בסכנה. כדאי להיערך לזה כבר בדו"חות השנתיים הקרובים

13.12.2009, 08:09 | רוני אלרואי

מחפשים חוסר היגיון ממסדי ונמאס לכם לקרוא שוב על העלאת תעריפי המים? הנה לכם סיפור מופרך מפרי עטם של רואי החשבון. השם האמיתי של הסיפור הוא: "בחינת ירידת ערך של יחידות מניבות מזומנים עם מוניטין וזכויות שאינן מקנות שליטה" (נקראו פעם "זכויות המיעוט").

תודו שמדובר בכותרת שלעולם לא הייתם טורחים לוודא מה רשום מתחתיה. זו השיטה שלפיה פועל הממסד החשבונאי - וזה עובד. אתה אפילו לא חייב לשקר. ממילא אף אחד לא מבין. קוראים לזה, אגב, חוסר שקיפות. אלא שהפעם פשוט מדובר בטעות שמנסים להחביא. טעות שעלולה להכות גלים ברבעון הראשון של 2010, ולכן כדאי להתכונן לקראתה כבר בדו"חות השנתיים הממשמשים ובאים.

מדובר בפגיעה היקפית, שכן כל חברה ציבורית שבדו"חות הכספיים שלה יש מוניטין בגין חברה־בת שאיננה בבעלות מלאה נמצאת בסכנה. במה בעצם מדובר? כבר בשנת 2006 קבעו כללי החשבונאות כי מוניטין הנובע מרכישה של חברה־בת, והמייצג תשלום שביצע הרוכש מתוך ציפייה להטבות כלכליות עתידיות, לא יופחת באופן שיטתי. במקום זאת, יש לבחון את ערכו אחת לשנה, או בתדירות גבוהה יותר, אם מתקיימים סממנים העלולים להצביע על כך שערכו נפגם (test Impairment).

מה זה "סכום בר השבה"?

אז איפה השוס, אתם שואלים? בכל זאת חלפו להן כבר שלוש שנים. ובכן, לאחרונה שונו הכללים החשבונאיים החלים על רכישת חברות, כך שבכל עסקת רכישה שותפים גם בעלי מניות המיעוט. אל תתבלבלו, במציאות הם כמובן לא השתתפו בעסקת הרכישה. זוהי רק המצאה חשבונאית חביבה. הבעיה היא שההמצאה הזו יוצרת עיוותים כלכליים רבים.

עיוות אחד, מרגיז במיוחד, קשור למוניטין ולצורך לבחון את ערכו כדי לוודא שלא נפגם. הכלל החשבונאי קובע כי יש לבחון את הערך בספרים של המוניטין ביחד עם הערך בספרים של הפעילות שאליה הוא מיוחס, שכן כשלעצמו, הוא לא מייצר תזרימי מזומנים עצמאיים. את הערך הכולל בספרים יש להשוות למה שהחשבונאים מכנים "סכום בר השבה". סכום זה הוא הגבוה מבין תחזית תזרימי המזומנים שההנהלה צופה להפיק מהפעילות במונחי ערך נוכחי (Value in Use), והשווי ההוגן של הפעילות (Fair Value) בניכוי עלויות מכירה, אם ישנן.

עד היום, אם הסכום בר ההשבה היה גבוה מהערך בספרים של הפעילות והמוניטין יחד, לא היתה ירידת ערך. עכשיו, עם החלת הכללים החדשים, החיים הפשוטים נגמרו. מתברר שהחל מהרבעון הראשון של 2010 לא רק שיטת החישוב של שווי השימוש ברכב משתנה, אלא משתנה גם שיטת חישוב ירידת הערך.

כדי להיכנס לאווירה, בואו ניקח דוגמה פשוטה. נניח כי חברה א' מחזיקה 60% מהון המניות של חברה ב', שבגינה יש לחברה א' מוניטין בסכום של 60 שקל. נניח עוד כי הערך בספרים של חברה ב' הוא 200 שקל. בנסיבות אלה, אם הסכום בר ההשבה (שווי הוגן או שווי שימוש, הגבוה מביניהם) של חברה ב' יהיה 260 שקל, לא היינו מצפים לירידת ערך, שכן הוא שווה בדיוק לערך בספרים. אולם טעות בידינו.

על פי המתודולוגיה החשבונאית החדשה, הסכום בר ההשבה המתייחס לחברה ב' נובע מפעילותה הכוללת, ולא רק מחלקה של בעלת השליטה. המשמעות היא שיש לגלם את המוניטין. במילים אחרות, להניח כי גם למיעוט יש מוניטין שצריך להצדיק, אף שמוניטין כזה לא קיים.

בדוגמה שלנו, אם סכום המוניטין שיצרה חברה א' הוא 60 שקל, והיא מחזיקה 60%, המוניטין הכולל שנובע מחברה ב' הוא 100 שקל (60/60%). הערך בספרים הופך להיות 300 שקל, ו־260 השקלים שלנו לא מספיקים. כעת נוצר הפסד בסכום של 40 שקל, שהחשבונאות מקצה 60% ממנו לחברה א', כלומר הפסד של 24 שקל.

הנה כי כן, התוצאה המתקבלת לא הגיונית ולא כלכלית. תזרימי המזומנים הצפויים גבוהים מהערך בספרים, ולמרות זאת יש ירידת ערך.

אסור לגלם את המוניטין

האם יש פתרון? כן, והוא גם פשוט: אסור לגלם את המוניטין, או לפחות לא לגלמו באופן מלא. מי שרוכש שליטה משלם גם פרמיית שליטה. גילום המוניטין מביא אוטומטית גם לגילום פרמיית השליטה. אפילו אם נניח שקיבלנו את המתודולוגיה שגם המיעוט שותף לעסקה, האם זה הגיוני שהוא ישלם את אותו מחיר למניה ששילם מי שרכש את השליטה? נראה שלא. כל מה שנותר למדווחים הוא לנסות ולשכנע את רואי החשבון שהם טועים. בהצלחה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
על מה הצעקה?
הבעיה היא לא אצל הכותב אלא מתחילה באלה (IASB) שהמציאו את תקני הדיווח הכספיים הבינלאומיים (IFRS), ממשיכה ברשות לני"ע הישראלית שקבעה בתקן 29 את החובה לאמץ בחברות ציבוריות את כללי IFRS ומסתיימת בכך שכל שני וחמישי מכניסים מקצה שיפורים ושינויים כי יש פגמים בכללי הדיווח (התחלנו ב- IFRS 1 וכיום עומדים על IFRS 8 העוסק במגזרי פעילות). לעניין "ירידת ערך נכסים" על פי תקן חשבונאות מספר 15 (שלנו), תקן בינלאומי מספר 3 דורש מרוכש להכיר במועד הרכישה בזכויות שאינן מקנות שליטה לפי שווין ההוגן או לפי חלקן בשווי ההוגן של הנכסים הניתנים לזיהוי נטו של הנרכש (ללא מוניטין). אז מה הביג דיל?
כלכלן  |  13.12.09