על חוכמת ההמונים כבר שמעת?

בשנים האחרונות אנו מצויים בעיצומה של מהפכה הקרויה "חוכמת ההמונים". המהפכה כיום מגיעה גם אל החברות והמותגים ויוצרת מערכת יחסים חדשה בינם לבין הצרכנים.

המונח "חוכמת ההמונים" הופיע בספרו של העיתונאי ג'יימס סורוביצקי מ־2004, שדן בהשפעה המעצבת של אינטליגנציית ההמונים על עולם העסקים, הכלכלה והחברה כולה. ב־2006 הוסיף ג'ף האו, עורך במגזין "Wired", את המונח "Crowd Sourcing", שכיוון למשימות שנעשו פעם על ידי עובדים בחברה או עובדים במיקור חוץ וכעת נהפכו למשימה להמונים — הזמנה פתוחה להשתתף ולהציע רעיונות.

האינטרנט הפך את חוכמת ההמונים לשכיחה ונגישה. אחת מתוצאות המהפכה היא שאם עד היום חברות דיברו אל הצרכנים במונולוג, הרי שכיום נוצר דיאלוג אמיתי — בעבר היחס אל הצרכנים היה מעט פטרוני, ואילו כיום יש סוג של שוויון.

אם נתבונן למשל בוויקיפדיה, העומדת בחזית מהפכת הווב 2.0, נוכל להבין בקלות את כוח ההמונים. מייסדה של וויקיפדיה ג'ימי וולס התחיל עם רעיון של יצירת אנציקלופדיית מומחים, אולם הפרויקט נכשל. הכישלון בפרויקט הניב יצירה של מודל שבמסגרתו ההמונים שכתבו וערכו את הערכים — והשאר היסטוריה.

כלי שיתופי

יצירת ערכים באינטרנט היתה רק ההתחלה. זיו בר אילן, סטודנט במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, עיצב לפרויקט הגמר שלו את הזויבר (Zoybar) — כלי נגינה מודולרי שמאפשר למשתמשים להחליף כמעט כל חלק בו, כך שהם אלה שקובעים את צורתו ואת הצליל שהוא מפיק. הזויבר זוכה כעת לתהילה גלובלית בעיקר כי כל אחד יכול להוסיף את התרגום שלו לכלי הזה. בר אילן לא יצר רק כלי נגינה, אלא כלי שיתופי שכל אחד יכול לתרום בו את חלקו.

המוזיקאי הישראלי אופיר קותיאל (קותימן) יצר פרויקט שהפך אותו לשם דבר בסצינת המוזיקה והאינטרנט: הוא דגם קטעים מעשרות סרטונים של מוזיקאים חובבנים ביוטיוב, והפך אותם ליצירה מוזיקלית בשם True you. הפרויקט הופץ בסיוע ההמונים, והגיע ליותר ממיליון צפיות בתוך פחות משבוע.

המהפכה כבשה גם את החברות הגדולות. איקאה בהולנד משתפת את הצרכנים בקטלוג האינטרנטי שלה. וול־מארט יצרה פרויקט שרותם את "חוכמת ההמונים" באמצעות מדיה חברתית. בפרויקט, הקרוי "Elevenmoms", "אימצה" הרשת אמהות המנהלות בלוגים מצליחים שקשורים לחיסכון ולצרכנות נבונה, וכך מצאה רעיונות לשיפור החנויות בהיבטים של שירות, מראה, חוויה צרכנית וחיסכון. נכון להיום, הפרויקט כולל 21 אמהות, שמגייסות מידע ורעיונות מהציבור כולו.

ידע אמיתי בחוץ

דוגמה נוספת היא של נטפליקס, חברת אינטרנט אמריקאית העוסקת בהשכרה ובשידור של סרטים. נטפליקס הציעה מיליון דולר לאדם או לקבוצה שיצליחו לפתח אלגוריתם שינבא כיצד צופה ידרג סרטים, בהתבסס על דירוגי העבר שלו.

כמה קבוצות יצאו לדרך המפרכת של פיתוח טכנולוגי, ובספטמבר האחרון הוכרזה קבוצה זוכה. יהודה קורן, חוקר העובד ביאהו ישראל, נמנה עם הקבוצה. נראה כי לא רק הכסף דרבן את קורן להשתתף בתחרות, כפי שלא הפרסים הם אלה שדרבנו אנשים לרצות להשתתף בקטלוגים של איקאה או לתרום רעיונות לוול־מארט. המוטיבציה של הצרכנים לתרום את חלקם היא חלק אינטגרלי במהפכה. את מה שאיקאה, וול־מארט ונטפליקס הבינו, מתחילות כעת להבין חברות רבות: יש ידע אמיתי שם בחוץ, והלקוחות רוצים לשתף ולא רק להשתתף.

כחלק מאותה המגמה פתחנו בגיתם את ה־BBDO LAB — "מעבדת פיתוח לחדשנות", שבאמצעותה אנו מזמינים מפתחים ויוצרים מתחומים מגוונים לשתף אותנו ברעיונות שלהם, מתוך רצון לייצר על בסיס הטכנולוגיה שלהם את המהלך הקריאייטיבי הבא. אנו בגיתם מאמינים כי לא מעט מהמהלכים הקריאייטיבים שניצור בשנת 2010 ישלבו טכנולוגיות ופורמטים שנתוודע אליהם ב־BBDO LAB.

ברור לנו שהשיתוף הזה יהיה Win-Win-Win Situation — עבור המפתחים, עבור לקוחותינו ועבורנו.

הכותבת היא מנכ"לית גיתם BBDO