דו"ח טכנולוגי: הג'יהאד בעידן השיעתוק הדיגיטלי

מווירג'יניה לפקיסטן דרך יוטיוב

כולם מדברים על איראן, אף אחד לא מדבר על פקיסטן: במשך 20 שנה ויותר מפחידה ישראל את העולם מהפצצה האיראנית המתקרבת - כשמשום מה היא מתעלמת מכך שיש כבר מדינה מוסלמית שיש לה פצצה: פקיסטן. ובמפת הג'יהאד העולמי, פקיסטן מסוכנת הרבה, הרבה יותר מאיראן.

האמריקנים לומדים את זה על בשרם. הסיבה שאי אפשר לצאת עכשיו מאפגניסטן היא שקריסתה של זו עשויה לגרור גם את קריסת פקיסטן, ואז הסיכוי שהנשק הגרעיני שלה - שאיש, אגב, לא יודע מי מחזיק בו כעת – יגיע ישירות לאל קאעידה. אבל, בינתיים, עד למופע האמיתי, פקיסטן מספקת שורה של מופעי-צד.

אחד מהם הנחית הפתעה ניכרת על ארה"ב, כשלפני שבוע נעצרו בפקיסטן חמישה אזרחים אמריקנים שהגיעו למדינה כדי להצטרף לשורות הטאליבאן. כמקובל לגבי רוצחים סדרתיים ומחבלים מתאבדים, השכנים ממש לא האמינו עליהם. מנהיג הכנופיה, אחמד עבדאללה מיני, נחשב למתאבק חרוץ ולדוגמא להשתלבותם של מוסלמים בחברה האמריקנית.

אבל בלילה, אחרי האימונים, שפך מיני את מרירתו על אומת הכופרים הגדולה - "ארץ טומאת הגויים", כפי שהיא מכונה בפי הטאליבאן שלנו - באמצעות סרטוני יוטיוב שהעלה. תוך זמן לא רב, יצר איתו קשר, באמצעות התגובות ביוטיוב, מגייס טאליבאן בשם (כנראה בדוי) סאייפאללה. השניים המשיכו את התקשורת באמצעות כתובת מייל ביאהו. הם לא שלחו מייל מכתובת אחת לאחרת - את זה ניתן היה ליירט - אלא השתמשו באותה כתובת, כשהם מגיבים זה לזה. מכאן הדרך לגיוס ארבעת החברים האחרים, והמסע לפקיסטן, היתה קצרה. שירותי המודיעין הפקיסטניים טוענים שהם מחפשים את סאייפאללה אבל לא מוצאים אותו. לאור נסיון העבר של שירותי המודיעין הללו - האנשים שהקימו את הטאליבאן - רצוי להביע ספקנות.

ובתחום אחר של טרור...

קו התעבורה האדום?

במהלך המלחמה הקרה, היה חשש של ממש שברית המועצות וארצות הברית יצליחו להשמיד את העולם בטעות. אחרי משבר הטילים הקובני החליטו שני הצדדים על הקמת הטלפון האדום - קו ישיר בין הבית הלבן לקרמלין, שהיה מיועד להפיג מתיחות מיותרת ולמנוע אי הבנות מצערות. מאוחר יותר, חתמו שני הצדדים על הסכמי SALT לצמצום כלי הנשק הגרעיניים שבידיהם.

הסכמי SALT פגו לפני שבוע, ואת הטלפון האדום החליפה כנראה מערכת וידאו מתוחכמת, אבל הרוסים והאמריקנים שוב נמצאים בשיחות למניעת מלחמה, הפעם מלחמת סייבר. פעילותם של האקרים פוגעת ביותר ויותר מתקנים ממשלתיים ו/או צבאיים, ומטרת השיחות - שגם האו"ם שותף להן - היא למצוא דרך מקובלת להתמודד עם הבעיה.

כמובן, כמו בסוף המלחמה הקרה, לרוסיה יש יתרון עצום - כל הפושעים כמעט נמצאים בצד שלה. לא ברור מה ירוויח הקרמלין, שמשתמש בכנופיות המקוונות ככלי שרת, מפיקוח על הפעילות שלהן. להיפך: הן מאפשרות לו לבצע מתקפה תוך שמירה על Plausible deniability, כלומר הכחשה אמינה.

מצד שני, לצבא ארצות הברית מתחיל להמאס מהקטע, ואף אחד לא יכול עוד לטעון שרוסיה היא מעצמה בלי לפרוץ בצחוק רועם. אז אולי יצא מזה משהו. ממשל אובמה מעניק חשיבות גבוהה להגנת רשת, וזה ניכר.

יקוב הדין את גוגל?

 

בגוגל עוד לא מבינים איך זה קרה להם ואיך הם הפכו לשעיר לעזאזל, אבל באיטליה מתעקשים להעמיד ארבעה מבכירי החברה לדין. אחד מהם אפילו עוכב לחקירה. השבוע ייאלצו הארבעה להגן על עצמם בבית דין איטלקי, ולפסיקה צפויות להיות השלכות ניכרות על החופש ברשת.

מה קרה? ובכן, לפני כמה שנים כמה ילדים בטורין שבצפון איטליה התעללו בנער אוטיסט, צילמו את ההתעללות והעלו אותה לאתר הווידאו של גוגל - לא יוטיוב, הדבר ההוא שכונה גוגל וידאו וכבר לא קיים - כדי שגם חבריהם לכיתה יוכלו ליהנות. פרצה סערה ציבורית, וגוגל מיהרה להסיר את הסרטונים.

אבל היא לא פעלה מספיק מהר לטעמה של התביעה האיטלקית. היא הגישה נגד הארבעה תביעה בשל הוצאת שם רע ופגיעה בפרטיות. לפני כחודש הציגה התביעה את הראיות שברשותה, והיא תובעת עונש מאסר של שנה לשלושה מתוך הארבעה וחצי שנה לאחרון.

הנהלים באיטליה קובעים שגם אם הם יורשעו, הם לא יישבו בכלא, אבל המשפט הזה חשוב מבחינת גוגל - ולא רק מבחינתה. התביעה טוענת שלגוגל יש אחריות פלילית לתוכן שמועלה לאתרים שלה. גוגל טוענת שהיא לא היתה מודעת לסרטונים הפוגעניים ושהסירה אותם ברגע שנודע לה עליהם. אם בית המשפט יפסוק כנגד גוגל, תרבות הרשת כפי שאנו מכירים אותה תתקשה להמשיך ולהתקיים. יוטיוב, ושאר אתרי התוכן, יתפצלו בין אירופה - שבה לפסיקה האיטלקית תהיה השלכות על בתי הדין - ושאר העולם. בעלי אתרים יכבידו את ידם על תוכן גולשים, כי לא לכל אחד יש קופה כמו של גוגל ויכולת להסתכן בהליך משפטי של שנים, ומה הם צריכים את הצרה הזו בעצם. תוכן גולשים יעלה לרשת, אם בכלל, רק לאחר סינון - וזה יהיה הליך ארוך.

זה לא בהכרח יהיה רע - זה יאלץ את כל המשתמשים לעבור, בפועל, הליך של עריכה, וב-99% מהמקרים זה רק יועיל - אבל זה יסתום את הגולל על תפיסת הרשת כמקום חופשי.

מה שמוביל אותנו ל....

עוד לא ראיתם כלום

העיתונים מקוננים מרה על שקיעתם. הם עושים את זה נהדר. הם עושים את זה שנים. הם עושים את זה מהרגע שהופיע הרדיו - והקינה עלתה בכמה אוקטבות עם הופעת הטלוויזיה. היא הפכה לצפירה עולה ויורדת עם הגעת האינטרנט. ועכשיו, אומר מייקל ארינגטון, מגיע הדבר האמיתי.

הוא קורא לזה "חדשות מזון מהיר": הנסיון של Aol להקים מאות אתרי נישה, שיעקבו אחרי גוגל טרנדז, ימצאו מה מעניין גולשים, וימהרו לכתוב על זה כתבה או שישים. הזבל הזה יגיע - חלקו כבר מגיע - ישירות מהעמוד הראשי של Aol, ומאחר וזה פורטל גדול, הזבל מציף את הרשת ודוחק חדשות כתובות כמו שצריך.

Aol לא לבד. יש כבר אתרים שמתיימרים להנפיק 4,000 כתבות, כולל כתבות וידאו, ביום - על כל נושא שהוא, כל זמן שהם ימצאו מממן או מפרסם. זו לא עיתונות, זה תוכן שיווקי מצופה שכבה דקה של חדשות, שכתובה גרוע.

אמרו פעם שאם יתנו למיליון קופים מכונות כתיבה, אחד מהם ייצר את שייקספיר בסופו של דבר. האינטרנט, ואתרי התוכן-אינסטנט-על-פי-סקר האלה, מוכיחים שזה לא נכון. נהוג היה לחשוב שהטעות הבסיסית בהנחה היתה אי ההתחשבות במשך חייו הקצר יחסית של קוף. לא כך. מיליון קופים שמפיצים טקסטים לא יאפשרו לנו למצוא את שייקספיר, גם אם מישהו מהם בטעות יכתוב אותו.

קצרצרים

באורקל קלטו שנילי קרויס והאיחוד האירופי היו רציניים מאד כשהודיעו שהם מתנגדים לרכישת סאן על ידי אורקל, אז החליטו שם לעשות מעשה. החברה פרסמה הבוקר (ב') הודעה רשמית, בה היא מתחייבת להמשיך ולאפשר את פעילותו של MySQL. כזכור, החשש היה שאורקל תחסל את המתחרה החינמי שלה. מצד שני, בית משפט כבר מצא שהאמת היא לא נר לרגליו של לארי אליסון, מנכ"ל אורקל, כך שלא הייתי ממהר להתלהב מהצהרות שלו. כשסאן תהיה בידיו, הוא עשוי לשכוח מהן.

האיחוד האירופי רוצה לא רק לפקח על לארי אליסון, אלא על עוצמת הנגן שלך: הנציבות האירופית קוראת לקבוע תקן אחיד לכל נגני ה-MP3 הנמכרים ברחבי אירופה, שיקבע מה העוצמה המקסימלית המותרת של מוזיקה. החשש, כמובן, הוא לשמיעתם של המשתמשים. תודה, אמא.

סקר שנערך בקרב צעירים אירופאיים מגלה שהם חשופים פחות לרשת מאשר עמיתיהם בארה"ב: הצעיר האירופי מבלה כ-10.3 שעות מול קופסת השוטים, ורק 9.1 שעות ברשת. זמן הגלישה שלהם נמוך באופן ניכר מזה של מבוגרים צעירים: בני 18 ומעלה מבלים כ-11.4 שעות בשבוע ברשת. רק 41% מהם מבקרים ברשתות חברתיות לפחות פעם בשבוע, והמגע האישי עם ידידיהם, הם אומרים, חשוב להם.

מבוכה לגוגל: לפני כשבוע פתחה החברה "גלריה" של תוספים לדפדפן שלה, כרום. מטבע הדברים, היא אמורה לאשר רק תוספים שלא מפרים את הסכם השימוש שלה. ואף על פי כן, מישהו הצליח להגניב פנימה תוסף שמאפשר הורדה של סרטוני יוטיוב, עבירה מובהקת על חוקי השימוש. מעניין יהיה לראות איך זה יתפתח.

כתב הניו יורק טיימס מגלה את מה שהטור הזה כבר גילה מזמן: ש-AT&T משמשת כשעיר לעזאזל של אפל. כל כשלון או תקלה של האייפון - שמשתמשיו, כידוע, לוקים בתסמונת שטוקהולם - מושלך במהירות לחיקה של ענקית התקשורת הלא סימפטית. חוקרים מציינים שרכיבי התקשורת של האייפון הם לא משהו, בלשון המעטה, אבל לאפל תמיד נוח להאשים את AT&T.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
  

• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"