פקיד בנק גנב 100 אלף שקל מלקוחותיו ונשלח ל-21 חודשי מאסר

בית משפט השלום בחיפה גזר הבוקר (ב') על מנהל דחבור ממעיליא, 21 חודשי מאסר לאחר שהורשע בגניבה של 100 אלף שקל מלקוחותיו. דחבור שימש כפקיד בבנק ערבי ישראלי.

הוא הורשע עפ"י הודאתו, בשישה אישומים שבכל אחד מהם עבירות גניבה בידי מורשה, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, ובחמישה מתוך ששת האישומים גם עבירת רישום כוזב במסמכי תאגיד. עוד נגזרו עליו 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 20 אלף שקל.

דחבור (29) הורשע כי גנב מכספי לקוחות הבנק תוך שהוא חותם על מסמכים בשם הלקוחות וחדר למערכת המחשב של הבנק ממסוף של פקיד אחר לבל יתגלו עקבותיו. עוד הורשע דחבור כי פנה לפקידים אחרים עם טופסי משיכת מזומן מזוייפים, תוך שהציג בפניהם מצג שווא לפיו כביכול הלקוח ממתין לקבלת הסכום שיימשך, ואף הזמין עבור לקוחה כרטיס חיוב ללא ידיעתה או הסכמתה, וכשזה הגיע משך 21 פעמים סכום של 1,000 שקל בכל פעם, באמצעות מסוף בנק, תוך שימוש בקוד הסודי של הלקוחה. דחבור הסביר את מעשיו בכך שהיה מאורס לגברת ממשפחה דלת אמצעים, וזו הפעילה עליו לחץ לשם סיוע לה ולמשפחתה, עד שהנאשם לא יכול היה לעמוד בו, ואז ביצע את מעשיו.

מסר הרתעתי

שופט בית משפט השלום בחיפה זאיד פלאח ציין בגזר הדין כי פקיד בנק השולח ידו בכספי לקוחות פוגע הן בכיסם של הלקוחות מהם גנב, הן באמון הלקוחות במערכת הבנקאית והן באימון הציבור במערכת המוניטרית שבלעדיה לא ניתן לקיים חיי יומיום תקינים ולבטח לא יחסי מסחר באמצעות הבנקים. "ענישת בית המשפט צריכה להעביר מסר הרתעתי כלפי המנצלים את אמון הציבור כדי להשתמש בכספי הזולת כבשלהם", כתב השופט, והוסיף "וכדברי הרמב"ם: "אי זהו גנב, זה הלוקח ממון אדם בסתר ואין הבעלים יודעים, כגון הפושט ידו לתוך כיס חברו ולקח מעותיו ואין הבעלים רואים".

לזכותו של דחבור זקף השופט את הודאתו במיוחס לו בפני גורמי הבנק עוד בטרם הגשת תלונה נגדו, וכי באותו מעמד השיב לבנק את מלוא כספי הגניבה. עוד ציין השופט לזכותו כי בהמשך הודה בפני חוקרי המשטרה, וכך עשה גם בפני השופט ובפני שירות המבחן.

השופט ציין כי הנאשם התחרט על מעשיו, ועל כך אין חולק, ואף שיקם את חייו האישיים, במובן זה שלאחר סיום עבודתו בבנק, בעקבות מעשיו, החל לעבוד בחברת פלאפון, בתפקיד בכיר, תוך ששמר על האינטרסים של לקוחותיו, והגיע למעמד בכיר בעבודתו תוך שרכש את אמון מנהליו, עד כדי העמדתו לקידום משמעותי. "כל אלה בבחינת שיקולים שיש בהם כדי להקל בעונשו, ולהם יש להוסיף את עברו הנקי, קבלת האחריות על מעשיו, נישואיו וכן כל המפורט בתסקיר שירות המבחן, כולל המלצתו", נכתב בגזר הדין.